חדר חדשות

נוכח בקשות רבות לאישור תובענות כייצוגיות שהוגשו כנגד מספר רב של חברות ציבוריות שהן תאגידים מדווחים כהגדרת המונח בחוק החברות, נבקש לפרט במזכר זה מספר חובות בקשר עם הנגשת שירות.
למזכר המלא לחצו כאן.

במזכר שלפניכם תיאור מספר החלטות חשובות של בתי המשפט וביניהן: 

החלטת בית המשפט העליון בעניין פינרוס הנוגעת לאחריות ישירה של דירקטורים בחברה כלפי בעלי מניות מיעוט בה על רקע מחיקת מניות החברה ממסחר;

פסק הדין בעניין סאני תקשורת סלולרית, הדן בשאלת היקף הביקורת השיפוטית שיש להחיל על החלטות לחלוקת דיבידנד;

אישור תובענה ייצוגית כנגד קרן הגשמה, תוך קבלת הטענה כי הציעה ניירות ערך לציבור ללא תשקיף וקביעה כי הצעה לציבור ללא תשקיף הופכת את החוזה על פיו הוצעו ניירות הערך, לחוזה בלתי חוקי ולכן רוכשי ניירות הערך זכאים להשבת השקעתם ועוד.
למזכר המלא לחצו כאן.

עורכי הדין יונה גושן, איתמר שמעונוביץ וגילי ברטורא ממחלקת מימון ובנקאות במשרדנו ליוו בהצלחה את חברת מצלאוי בהסכם שותפות עם חברת ICR התחדשות עירונית, להקמת פרויקט התחדשות עירונית במתחם בפינת הרחובות רוטשילד, הרצל וליבסקינד בבת ים. במסגרת העסקה, אי סי אר ירכשו 50% מזכויות מצלאוי בפרויקט בתמורה ל-16 מיליון ש"ח.
לכתבה שפורסמה בגלובס.

עוה"ד הלה פלג ונועה וילינגר ממשרדנו, מייצגות את קיבוץ ניר דוד בעתירה המבקשת לאפשר לציבור גישה לנחל האסי בחלק העובר בתוך הקיבוץ. המדינה וקיבוץ ניר דוד הגיעו להסכמות בנושא, במסגרתן יורחב שטח הנחל לשימוש הציבור, דרישת הרישום המוקדם תבוטל ומספר המבקרים במקום בו זמנית יגדל. על אף שבית המשפט חשב שהמתווה ראוי ומאוזן, העותרים דחו את ההצעה והעתירה תתברר בבית המשפט בשבועות הקרובים.
לכתבה שפורסמה בגלובס.

מצורפת המצגת של עו"ד אבי פורטן שהוצגה בכנס השנתי ה - 9 לתכנון ובניה של משרדנו.
עירוב שימושי קרקע היא מדיניות תכנונית לשילוב כמה שימושים, כדוגמת דיור, מסחר, תעסוקה ושימושים ציבוריים, באותו המרחב – החל מרמת הבניין, דרך הבלוק העירוני והרחוב ועד רמת השכונה או האזור.
למצגת המלאה לחצו כאן.

במזכר זה נפרט את ממצאי דוח ביקורת שערכה רשות ניירות ערך בנושא תפקוד הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים. הממצאים משליכים על אופן הפעולה הנדרש מהוועדה בעת אישור דוחות כספיים, ובכלל זה כיצד על הוועדה לבחון אומדנים מהותיים, ומה המידע שצריכה וועדת מאזן לקבל כאשר הדוחות מתבססים על הערכות שווי.
למזכר המלא לחצו כאן.

בכירי עולם הנדל"ן, התכנון והבניה וההתחדשות העירונית, ייפגשו בסוף החודש בכנס השנתי המסורתי שלנו, שמתקיים השנה זו הפעם ה - 9!
עו"ד איל ד. מאמו, ראש מחלקת תכנון ובניה (משותף) מוביל את הכנס ומרכז אקדמית את התכנים העשירים. 
*בין השאר ידברו בכנס*
מר אלעזר במברגר, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
גב' דלית זילבר, מנכ"לית מנהל התכנון
גב' ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה
מר ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ
מר מודר יונס, ראש מועצת ערערה ויו"ר הועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל
מר חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.
להרשמה לחצו כאן.

7 שנים לאחר שהוגשה, דחה ביום שלישי (8.6.21) בית המשפט את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית באשר למחיר הגז שנקבע בהסכם בין השותפויות המחזיקות במאגר תמר לבין חברת החשמל.
בית המשפט קבע כי חוות הדעת עליה התבססה התביעה פגומה מיסודה, כי לא הוכח ולו לכאורה שמחיר הגז מופרז ובלתי הוגן, וכי הרווח של מאגר תמר אינו עולה על המקובל בפרוייקטים דומים בעולם. פסק דין זה מחזק את פעילות חברות הגז ככזו שמחזקת את כלכלת ישראל, תורמת לעצמאותה האנרגטית ומבססת את מעמדה האסטרטגי באזור.

לחצו כן לכתבה מכלכליסט

ורידיס השלימה הנפקה והצעת מכר של 25 מיליון מניות בשווי 883 מיליון ש"ח, לפי שווי חברה של 3.75 מיליארד שקל אחרי הגיוס. 

לחצו כאן לכתבה בדה מרקר.

הרינו להפנות את תשומת ליבכם למספר פרסומים, שיש להם חשיבות מיוחדת עבור לקוחותינו, הנוגעים ליישום ארוך טווח של יעדי הממשלה בתחום האנרגיות המתחדשות.
בין היתר, מובאות לידיעתכם המלצות ועדת המנכ"לים הבין-משרדית ליישום מדיניות הממשלה לשנת 2030 באנרגיה מתחדשת. התכנית שמה דגש מיוחד על שילוב אנרגיה מתחדשת בשטח מבונה ועל דו שימוש בקרקע, וכוללת המלצות הנוגעות להסרת החובה להוצאת היתרי בנייה במקרה של דו-שימוש בקרקע.

תשומת ליבכם מופנית למועדים שנקבעו להגשת הערות הציבור.  

יובהר, כי אין בעדכון לקוחות זה כדי להוות תחליף לעיון בפרסומים הרשמיים של משרדי הממשלה השונים.

למידעון המלא לחצו כאן.

גאים לשתף את הפרק הישראלי במדריך הבינלאומי The International Insolvency & Restructuring review, שנכתב על ידי עו"ד ד"ר איתי הס, ראש מחלקת חדלות פירעון.
איתי מתייחס להליכי חדלות פירעון בישראל ומצביע על המהפכה הצפויה בכל הנוגע לשיקום תאגידים בישראל.
עוד הוא שם דגש על הליכי חדלות פירעון בינלאומיים ועל חשיבות ההסדרה העקרונית והחוקית של הליכים חוצי גבולות וכן על השינוי במעמדם של הנושים.
הפרק פורסם במסגרת Beaumont Capital Markets, פלטפורמה לסקירה משפטית בינלאומית במספר תחומי משפט וכלכלה, שנכתבת ע״י פירמות משפטיות מובילות בכל מדינה.
לפרק המלא לחצו כאן.

המגמות במשק החשמל, אותן סקרנו במידעונים קודמים, ממשיכות לבוא לידי ביטוי בהחלטות רשות החשמל ויתר משרדי הממשלה העוסקים במלאכה: יותר אנרגיות מחדשות, יותר אגירה ויצירת תחרות באספקה.
בימים אלה, מקדמת רשות החשמל שימועים העוסקים בתחום האספקה לקראת הסדרת מקטע זה בשנתיים הקרובות.
גם במקטע הייצור מנסה רשות החשמל לעשות סדר, והיא מבקשת לאחד את התחנות הקונבנציונאליות תחת אותו מודל שוק ולשלב מתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית במקטע ההולכה ללא הליך תחרותי.
במידעון זה תמצאו הפניה להחלטות והשימועים שיש להם, לדעתנו, חשיבות מיוחדת ללקוחותינו, אולם אין בו כדי להוות תחליף לעיון בפרסומים הרשמיים של משרדי הממשלה השונים.
למידעון המלא לחצו כאן.

עורכי הדין איל מאמו ודנה פריד מלווים את התאחדות הקבלנים בוני הארץ ואת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, בהגשת עתירה מנהלית נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גבעתיים, ובה דרישה לבטל את מדיניות העירייה, לפיה תוקפא הוצאתם של היתרי בנייה מכוח תמ"א 38 במרבית חלקי העיר. בבסיס העתירה טוענים הקבלנים לעקיפת סמכויות מצד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגבעתיים, ולאי חוקיות המהלך - המרוקן את תוכנה של תמ"א 38, המעוגנת בחוק.
לכתבה מדה מרקר.

מחלקת תאגידים, ניירות ערך ושוק ההון, בשיתוף מחלקות אנרגיה וליטיגציה, מלווה את חברת דלק קידוחים במהלך מורכב ותקדימי לשינוי מבני משמעותי, במסגרתו, בפעם הראשונה בישראל, תהפוך שותפות ציבורית ישראלית לחברה ציבורית אנגלית.
במסגרת המהלך, ליווינו את דלק קידוחים בפנייתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות. לאחר השינוי, החברה תהפוך לחברה בריטית בע"מ, שמניותיה ייסחרו בבורסות בלונדון ובת"א, מה שצפוי לאפשר לחברה להרחיב את פעילותה הגלובלית.
לכתבה מגלובס.

במהלך החודש האחרון, פורסם ונכנס לתוקף תיקון לנוהל רישוי שירותים פיננסיים מוסדרים כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, המפרט שורה של מסמכים נוספים שמבקש רישיון למתן שירותים בנכס פיננסי מסוג ניהול תשלום נדרש לצרף לבקשתו לרישיון.
הוראות נוספות שפורסמו בתקופה האחרונה עתידות להכנס לתוקף במועדים שונים במהלך החודשים הקרובים: הוראות הנוגעות לחובת שמירת מסמכים, הוראות הנוגעות למתן אשראי צרכני ותיקון לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשפ"א-2021, שצפוי להחיל חובות איסור הלבנת הון גם על נותני שירותים בנכס פיננסי. בכדי לסייע לכם להיערך מבעוד מועד להחלתם הצפויה של הסדרים אלו, ריכזנו עבורכם במזכר זה את עיקרי ההוראות הללו.
למזכר המלא לחצו כאן.

בהמשך לפניה של לקוחותינו, בכוונת הבורסה לתקן את התקנון וההנחיות ולאפשר לשותפויות נפט וגז להשקיע גם בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת בהיקף של עד 25% מנכסי השותפות.

עוד בכוונת הבורסה, לקבוע כללים לחישוב היקף ההשקעה הנדרש על ידי השותף הכללי בשותפות, כאשר השותפות מנפיקה ניירות ערך המירים.

התיקון המוצע פתוח להערות הציבור עד ליום 3 במאי 2021. נשמח לסייע במתן הערות.

למזכר המלא לחצו כאן.

עו"ד מתן מרידור, ראש מחלקת דיני תחרות, במאמר לגלובס בו הוא מתייחס לענישה על עבירות קרטל והמגמה המסתמנת - "ההחלטה לקבוע מאסר עבור העבריינים, גם אם מדובר בחודשים או שבועות ספורים, טומנת בחובה אמירה חשובה. אמירה המגלמת בתוכה תג חברתי ומוסרי על מבצעי העבירה". למאמר המלא לחצו כאן.

ביום חמישי22.4.21 אירחנו את כבוד השופט בדימוס איתן אורנשטיין, בכנס מקוון אשר עסק בנושא חדלות הפירעון, אותו קיימנו בשיתוף ACC, ארגון היועצים המשפטיים בישראל. את הכנס הנחה עו"ד ד"ר איתי הס, ראש מחלקת חדלות פירעון, אשר דיבר על התנהלות נכונה מול חברות במצוקה. בנוסף, עו"ד נועה וילינגר, שותפה במחלקת ליטיגציה ורגולציה מונעת, דיברה על חשיבותה של פרואקטיביות בהתנהלות בסבך הרגולציה הישראלי והדרך היעילה ביותר לנהל את הסיכונים. 

לכתבה אודות הכנס לחצו כאן

עם העליה הדרמטית בשימוש במטבעות וירטואליים, השאלה האם בנק רשאי לסרב לתת ללקוח שירותים הקשורים לנכסים אלו, ולביטקוין בפרט, הופכת להיות יותר ויותר מרכזית.
הענין עומד כיום בפני בתי המשפט, אולם עמדת הרגולטור היא קריטית.
במזכר זה נבקש לעדכנכם בעמדות השונות של משרד המשפטים ושל רגולטורים שונים, כפי שהן מקבלות ביטוי בעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה במסגרת הדיון בתיק ת"א 51757-08-18 רועי ערב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ – המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. מהעמדה עולה כי היועץ המשפטי לממשלה, נציגי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נציגי רשות המסים ונציגי רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון סבורים כי יש לקבוע נסיבות מפחיתות סיכון שבהתקיימן לא יהיה רשאי בנק לדחות בקשה לפתיחת חשבון על הסף. עמדת בנק ישראל מחמירה יותר ולפיה גם במצב שבו מתקיימות נסיבות מפחיתות סיכון, הבנק רשאי לסרב באופן גורף לתת שירות למי שפעילותו כרוכה בנכסים וירטואליים והדבר נתון לשיקול דעתו המלא.
למזכר המלא לחצו כאן.
לנייר העמדה של היועץ המשפטי לממשלה לחצו כאן.

ביום 25.3.2021, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות טיוטת מסמך שכותרתו צמצום מידע (Data Minimization) - מסמך מדיניות. המסמך נתון להערות הציבור עד ליום 29.04.2021.
עמדת הרשות ,כפי שמובאת במסמך, היא שבמציאות הדיגיטלית הנוכחית מידע רב הנאסף והנשמר במאגרי מידע הוא מידע עודף, אשר אינו הכרחי ואינו רלוונטי לשם השגת המטרה שלשמה הוא נאסף מלכתחילה, או למטרות המאגר בו הוא נשמר. הרשות ממליצה לכלל הגורמים הרלוונטיים להטמיע את עיקרון צמצום המידע העודף במסגרת פעילותם, להימנע ככל הניתן משמירת מידע על אודות אדם שאינו הכרחי למטרת האיסוף או למטרת המאגר בו הוא שמור, ולשמור אך ורק את המידע המינימלי הנדרש וההכרחי למטרות אלו מבחינת היקף המידע הנשמר, סוג המידע, וכדומה.
וד מציינת הרשות במסמך כי בנסיבות בהן מגיע בעל מאגר למסקנה כי מידע מסוים השמור במאגר הוא עודף, ואינו פועל לצמצום מידע זה, התנהלות זו עשויה להוות הפרה של הוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) התשע"ז-2017 ("תקנות אבטחת מידע") ובעל המאגר אף עלול להיות חשוף בגינה לתביעות אזרחיות.
הגם שהמסמך הינו טיוטה שהובאה להערות הציבור, דעתנו היא שהוא מבטא את האופן בו הרשות רואה (גם אם בקווים כללים) את נושא צמצום מידע (Data Minimization), וכי רצוי שארגונים שברשותם מאגרי מידע יביאו בחשבון את האמור בו בעת שהם בוחנים אם הם מחזיקים מידע עודף, לרבות לפי הוראות תקנה 3(2)(ג) לתקנות אבטחת מידע. כן נשמח לעמוד לרשותכם ככל שמי מכם יבקש להעיר לטיוטה האמור.
במזכר זה נפרוט את עיקרי המסמך.

עורכי הדין איל מאמו ודנה פריד ממחלקת תכנון ובניה, מלווים את התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בתמיכתם בעתירה המנהלית שהוגשה על ידי בעלי הקרקעות ברובע שדה דב בתל אביב.
העתירה עוסקת בהחלטה תקדימית ויוצאת דופן של וועדות התכנון, להקצאה של כ15% מכמות יחידות הדיור במתחם לטובת דיור בהישג יד וכן אלפי מטרים של שטחי מסחר לעיריית ת"א. בהחלטה זו למעשה הופקעו מרשות בעלי הקרקעות הפרטיים שטחים סחירים ומניבים, ללא כל תמורה או פיצוי.
מחלקת תכנון ובניה מלווה את התאחדות הקבלנים בכלל פעילותה השוטפת.
לכתבה המלאה מגלובס לחצו כאן.

שמחים וגאים להמשיך ולהוביל במגוון תחומי העשייה שלנו.
המשרד דורג ב17 תחומים שונים ממגוון תחומי הפעילות שלנו וביניהם: אנרגיה ותשתיות, בנקאות ומימון, הגבלים עסקיים, הייטק, התחדשות עירונית, חדלות פירעון, ייצוגיות, ליטיגציה, מיזוגים ורכישות, מלונאות, מסחרי בינלאומי, משפט מנהלי, נדל"ן, רגולציה, רשויות מקומיות, שוק ההון ותכנון ובניה.
יישר כוח לצוותים המופלאים שלנו!

האם תתאפשר הרחבת דירה או מרפסת לשטחים משותפים, כמו גג או גינה, ללא הסכמת השכנים? עו"ד ישי איציקוביץ, ראש מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית, מסביר את התקנות החדשות, אשר משקפות לדבריו שינוי בתפישת העולם של היחסים בין בעלי דירות בבתים משותפים. ישי מציין כי בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר הפחתה ביכולתם של בעלי דירות להתנגד או למנוע תוכניות ופרויקטים המקודמים בבתים משותפים, בפרט בהתחדשות עירונית. מטרת מגמה זו היא הסרת חסמים והאצת הליכי הבנייה.
לכתבה המלאה לחצו כאן.

במזכר זה הצעת חוק שתאפשר לשלם לדירקטורים בתקופת הקורונה גמול מלא על ישיבות שהתקיימו באמצעי התקשורת (רשות ולא חובה), החלטת בית משפט הנוגעת למבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד ושתי החלטות הנוגעות להצעות רכש, האחת בנושא מישורים, קובעת כי גם ירידה של מספר ימים מתחת להחזקה של 45% תחייב ביצוע הצעת רכש מיוחדת לשם חזרה אל מעל הרף והשניה, בעניין סלע נדל"ן עוסקת בשאלת העניין האישי ובשאלה מהו תיקון מיטיב להצעת רכש.

בנוסף עוסק המזכר בעמדות רשות בנוגע לניהול קשרי משקיעים ובגילוי הנדרש בדוח זימון אסיפה למינוי דירקטורים.
למזכר המלא לחצו כאן.

כחלק מהליך גיוס המתמחים הקרוב, הזמנו את הסטודנטים ממוסדות הלימוד השונים, לאתגר את הראש והמחשבה ולחדד את כישורי הכתיבה שלהם, במסגרת תחרות כתיבת מיקרו מאמר המנתח היבטים משפטיים בנושא אקטואלי לבחירתם.
שמחנו לקבל עשרות מאמרים מסטודנטים מוכשרים, במגוון נושאים מרתקים.
אנו שמחים להציג בפניכם את המאמר המצטיין, אותו כתב הסטודנט אור מורג. המאמר עסק בנושא: "מסחר אלגוריתמי, ניהול תיקי השקעות וחובת האמון שביניהם".
למאמר המלא לחצו כאן.
ברכות לזוכה ותודה לכל המשתתפים. בהצלחה בהמשך!

במסגרת תחרות כתיבת מיקרו מאמר שקיימנו עבור הסטודנטים המועמדים להתמחות, בלטו במיוחד שני מאמרים, מעבר למאמר הזוכה.
שמחים לשתף במאמריהם של:
מיכאל סיארה שכתב את המאמר: "על פרשנות, עילת המחיר המופרז וחופש החוזים: מדוע ראוי להבחין בין מוצרים בסיסיים למוצרים שאינם בסיסיים ולכבד את בחירת הצרכן".
ודנה טל, שכתבה את המאמר: "אחריות משפיעני רשת אודות פרסום סמוי ברשתות החברתיות".

תודה על ההשתתפות ובהצלחה לכולם. נתראה בראיונות.

ביום 10 במרץ 2021 פרסם משרד המשפטים טיוטת תזכיר חוק החברות (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"א-2021, שעניינו התאמת כללי הממשל התאגידי לחברות ללא גרעין שליטה, והמציע, בין היתר, תיקונים בנוגע להגדרת השליטה, שינויים בהרכב הדירקטוריון, ובכלל זה חובה למנות רוב בלתי תלוי בדירקטוריון בחברה שאין בה שליטה, וכן התאמות במנגנוני מינוי הדירקטורים והטלת חובה לאשר עסקאות עם בעלי מניות מרכזיים.
ניתן להעיר על הטיוטה עד ליום 9 באפריל 2021.
תיקון זה הינו בעל חשיבות ניכרת, ראו במזכר המצורף אודות עיקרי התיקון. מוצע לעיין בו באופן יסודי ולהעיר על מנת להשפיע על הנוסח הסופי של החקיקה. נשמח לסייע.
למזכר המלא לחצו כאן.

עוה"ד אבי פורטן וקירה לרנר ממחלקת תכנון ובניה, ליוו את קרן ריאליטי בערר מול הוועדה המקומית של עיריית הרצליה. הוועדה דחתה את דרישת העירייה מקרן ריאליטי, וביטלה היטל השבחה בסך 1.7 מיליון ש"ח.
לכתבה מכלכליסט.

ביום 1.3.2021 אישרה הכנסת את תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במסגרתו נקבע מנגנון לעיכוב הליכים משפטיים והלכי גבייה לחייבים לצורך ניהול משא ומתן עם נושיהם במסגרת אישור הסדר חוב, וזאת שלא בדרך של כניסה להליך חדלות פירעון מלא. מזכר זה מביא לעיונכם את השינויים המרכזיים הנובעים מאישורו של תיקון מס' 4 ואת עקרי המנגנון הקבוע בו.
למזכר המלא לחצו כאן.

בשיתוף פעולה בין מחלקת שוק ההון ומחלקת משפט מסחרי, מייצגים עוה"ד אודי ארד, אמיר גודארד ורועי מיודובניק את חברת פרטנר בעסקה למכירת כ20% מתשתית הסיבים האופטיים של פרטנר, למשקיעים. אל הרוכש יועברו זכויות השימוש בתשתית הסיבים לאינטרנט ביתי מהיר. היקף העסקה צפוי לעמוד על מאות מיליוני שקלים.

עוה״ד אודי ארד, דניאל סקל ודביר עוזיאל מהחטיבה המסחרית שלנו, ליוו את החתמים קנטור פיצג׳רלד, כיועצים הישראלים, במסגרת הצעת מכר של מניות חברת המכשור הרפואי נאנו איקס, בהיקף של כ- 193 מליון דולר. החברה פיתחה מכשיר רנטגן מתקדם, ומניותיה נסחרות בנאסד"ק.

בהמשך למגמה שנסקרה במסגרת העדכונים הקודמים, אנו עדים להרחבת פעילות הממשלה בתחום האנרגיות המתחדשות.
נוסף על פרסום מדיניות ואסדרות על ידי משרד האנרגיה ורשות החשמל (על אף שישנה האטה מסוימת בתחום בחודשים האחרונים), ניכרים שיתופי פעולה בין משרדים ממשלתיים לקידום התחום. כך לדוגמה, נרשמים שיתופי פעולה בין משרד האנרגיה לרשות החדשנות, בין משרד האנרגיה למשרד החקלאות (בנושא דו שימוש באמצעות אגרו פי וי, חקלאות לצד אנרגיה סולארית), משרד התחבורה מקדם את תחום עמדות הטעינה וגם בתחום התכנון והבנייה נעשים צעדים לקידום הטמעה של אנרגיה מתחדשת בבתים משותפים.
לנוחותכם, תמצאו במידעון זה את עיקרי המסמכים שפורסמו במהלך החודשיים האחרונים, מחולקים לשתי קטגוריות:

• החלטות ופרסומים כלליים
• עדכונים בתחום האנרגיה המתחדשת - פרסומים והחלטות רשות החשמל

מידעון זה מתייחס להחלטות שנקבעו עד ליום 11 בפברואר 2021 וכי אין כוונה לכסות את כל ההחלטות והשימועים שפורסמו על-ידי רשויות המדינה, אלא להביא כאמור את עיקרי המסמכים המרכזיים לטעמנו.
למידעון המלא לחצו כאן.

בעקבות תגליות הגז הטבעי בישראל, נעשתה רפורמה של ממש ברגולציה בתחום חיפושי הגז והנפט בישראל, אשר מעלה סוגיות משפטיות ועסקיות רבות ומשמעותיות.
מחלקת האנרגיה שלנו פועלת בתחום מזה עשרות שנים, והייתה מעורבת בכל הפרויקטים הגדולים לחיפוש ולהפקה של נפט וגז בישראל.
עורכי הדין דן הכהן, אדי אשכנזי ורבקה בסקין צפריר, תרמו לאחרונה מניסיונם ומומחיותם וכתבו את הפרק הישראלי המתאר את הרגולציה בתחום הנפט והגז, במסגרת המדריך הבינלאומי ICLG למשפט השוואתי.
לקריאת הפרק המלא לחצו כאן.

צעד משמעותי נוסף במעבר מאפליקציות תשלומים לארנקים דיגיטליים מתקדמים.
עו"ד מירב יונג ממחלקת התחרות שלנו, ליוותה את בנק הפועלים בהסכם שיתוף הפעולה עם ישראכרט, אשר יאפשר ללקוחות שני הגופים, בעלי כרטיסי אשראי בנקאיים וחוץ בנקאיים להשתמש בארנקים הדיגיטליים של הגוף השני ולשלם בבתי עסק ללא מגע וללא מגבלה.
ההסכם יקדם את פתיחת הארנק הדיגיטלי של בנק הפועלים, על בסיס אפליקציית ביט, ושל ישראכרט, על בסיס אניפיי.
לכתבה מגלובס.

צעד משמעותי נוסף במעבר מאפליקציות תשלומים לארנקים דיגיטליים מתקדמים.
עו"ד מירב יונג ממחלקת התחרות שלנו, ליוותה את בנק הפועלים בהסכם שיתוף הפעולה עם ישראכרט, אשר יאפשר ללקוחות שני הגופים, בעלי כרטיסי אשראי בנקאיים וחוץ בנקאיים להשתמש בארנקים הדיגיטליים של הגוף השני ולשלם בבתי עסק ללא מגע וללא מגבלה.
ההסכם יקדם את פתיחת הארנק הדיגיטלי של בנק הפועלים, על בסיס אפליקציית ביט, ושל ישראכרט, על בסיס אניפיי.
לכתבה מגלובס לחצו כאן.

המחלוקת בין השותפויות והחברות המחזיקות בזכויות על מאגרי תמר ולויתן, שנמשכה יותר משנה, נפתרה, עם חתימתן של נובל אנרג'י ושותפויות תמר ולויתן, יחד עם חברת החשמל, על הסכמי פשרה בקשר לאספקת הגז משני המאגרים. הסכמי הפשרה מסדירים, בין היתר, את מחירי רכישות הגז על ידי חברת החשמל מאוקטובר 2020 ועד לסוף יוני 2021.
עוה"ד דן הכהן ואדי אשכנזי ממחלקת האנרגיה שלנו, המלווים את נובל אנרג'י ואת שותפויות הגז מזה שנים רבות, ליוו את החברות בהסכם מול חברת החשמל ובהסכם האיזון בין שותפי תמר.
עוה"ד צבי אגמון ומתן מרידור, ייעצו לנובל אנרג'י במסגרת הדיונים מול רשות התחרות על צו מוסכם המעגן את ההסכם בין השותפים במאגר תמר.
לכתבה מגלובס.

לקוחות יקרים,

ביום 28 בינואר אנו מציינים את יום הפרטיות הבינלאומי. מדינות רבות בעולם (לרבות ישראל, ארה"ב, קנדה, הודו ועוד 47 מדינות באירופה), מקדישות מידי שנה יום מיוחד לתחום הפרטיות, שמטרתו היא להעלות את המודעות בענייני פרטיות בקרב ארגונים, חברות, עסקים ואזרחים ולקדם את ההגנה על הזכות לפרטיות, על המידע האישי במרחב הדיגיטלי וכן עניינים נוספים הקשורים לפרטיות.

מעניין לציין כי יום זה נחוג בשנה זו בסמיכות זמנים (א) לאירועי אבטחה חמורים בחברות שונות במשק; (ב) לתזכירי חוק, שככל שיתקבלו צפויים לשנות הסדרים רבים בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"); (ג) לפרסום הרשות להגנת הפרטיות לפיו בתום הליך אכיפה – נקבע כי חברת אלקטור ומפלגות הליכוד וישראל ביתנו הפרו את חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו; ו-(ד) לסיום שנה במהלכה פורסמו הנחיות והמלצות רבות על-ידי רגולטורים שונים בנושאי הפרטיות.

למזכר המלא המרחיב בכל אלו לחצו כאן.

מערכת הבריאות עומדת בחזית המאבק בקורונה ומתמודדת עם אתגרים רבים בשנה האחרונה. כחלק מהליווי השוטף של משרדנו את המרכז הרפואי שערי צדק, עוה"ד עינת שרקי ליוותה את שערי צדק לאורך משבר בתי החולים הציבוריים ובהסכם החשוב מול משרד האוצר. במסגרת ההסכם 7 בתי החולים הציבוריים יקבלו מעל 960 מיליון ש"ח בשנת 2021 לצורך הפעלת ביה"ח ורכישת ציוד ותרופות. ההסכם החשוב יעניק לבתי החולים ודאות תקציבית תוך הבטחת תשלומי שכר לעובדים ולספקים לכל שנת 2021. 
לכתבה מYNET.

רשות התחרות פרסמה טיוטת גילוי דעת ממנה עולה כי עמדת הממונה על התחרות היא שכל חבירה בין מתחרים לצורך הגשה של הצעה משותפת במכרז מהווה הסדר כובל. וזאת, בין אם החבירה נעשית בשלב המיון המוקדם ובין אם בשלב המכרז עצמו. לאור הבהרה זו, כל חבירה בין מתחרים לצורך הגשת הצעה משותפת במכרז מחייבת בחינה מקדימה האם ניתן יהיה להכשירה באמצעות הערכה עצמית (self-assessment) או שעל הצדדים יהיה לפנות לקבלת אישור לקיומו מבית הדין לתחרות או פטור מקבלת אישור כאמור מטעם הממונה על התחרות.

ניתן להגיש הערות לטיוטת גילוי הדעת עד לתאריך 9 בפברואר 2021.
נשמח לעמוד לרשותכם בבחינת הטיוטה והשלכותיה על פעילות החברה ובמידת הצורך בגיבוש הערות והגשתם לרשות התחרות.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 (להלן "חוק הריכוזיות") נחקק בשנת 2013 במטרה להתמודד עם תופעת הריכוזיות במשק, וכלל "פתרונות" רגולטוריים ייחודיים.

על פי הוראות החוק, 6 שנים לאחר פרסומו ולאחר שכלל הוראותיו נכנסו לתוקף, יוקם צוות לבחינת יישום פרק ההפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים לגופים פיננסיים משמעותיים והשפעתו על מידת הריכוזיות במשק.

בהתאם לכך ולקראת דיוני הצוות, פורסם ביום 28.12.2020 קול קורא לקבלת התייחסות הציבור בנוגע להשפעות יישום פרק זה וסוגיות נוספות בחוק.

הקול הקורא הינו הזדמנות להעלות גם סוגיות אחרות בחוק עמן מתמודדות חברות במשק ואשר צפויות להיבחן במסגרת דיוני צוות היישום.

במזכר לקוחות זה נשים דגש על ההיבטים החשובים שניתן וכדאי להעלות – התייחסויות לקול הקורא ניתן להגיש עד ה18 בינואר 2021.

למזכר המלא לחצו כאן.

לאחרונה אנו עדים למספר אירועי אבטחת מידע בחברות ישראליות, ככל הנראה בשל תקיפות של פצחנים (האקרים) כנגד חברות אלה.
האירועים האחרונים מצביעים על מגמה מדאיגה של גידול בניסיונות החדירה למערכות של ארגונים שונים במשק ולמאגרי המידע שלהם.
במזכר לקוחות זה נפרוט מספר המלצות להתמודדות עם אירועים דומים, לרבות הפנייה להמלצות רשות שוק ההון ומערך הסייבר בהקשר זה.
למזכר המלא לחצו כאן.

ממשלת ישראל מבהירה בחודשים האחרונים את הקווים לדמותו של משק האנרגיה העתידי, אשר צפוי להיות ירוק יותר ומבוזר יותר. בפרט בולטים הרצון לקבוע אסדרה כוללנית למשק האנרגיה וההבנה שמדיניות הממשלה בנושא צריכה להיות אחידה ועקבית. כך, התקבלו שורת החלטות בדבר ייצור חשמל עם חתימה פחמנית נמוכה יותר, קידום תחבורה חשמלית, בנייה מאופסת מבחינה אנרגטית, ובסך הכל צמצום היקף פליטות גזי החממה במשק בהיקף משמעותי (ירידה של 80% תוך 30 שנה) מבלי שייפגע הביטחון האנרגטי של האוכלוסייה הנמצאת בגידול מתמיד.
במידעון זה תמצאו את עיקרי המסמכים שפורסמו במהלך החודש האחרון שהם לראייתנו בעלי חשיבות עבור ציבור לקוחותינו ובכלל, מחולקים לפי שלוש קטגוריות:
פרסומי מדיניות והחלטות כלליות
עדכונים בתחום האנרגיה המתחדשת
עדכונים בתחום האנרגיה הקונבנציונאלית והסדרים נוספים
למידעון המלא לחצו כאן.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה טיוטת מסמך המלצות, שמטרתו (בנוסח הסופי אם ולכשיתגבש) להבהיר את עמדת הרשות לפיה מומלץ לארגונים למנות ממונה הגנה על הפרטיות, על מנת להבטיח עמידה בהוראות דיני ההגנה על מידע אישי בישראל.
במזכר זה נפרוט את עיקרי הדברים המובאים בטיוטת מסמך ההמלצות ביחס למינוי ממונה בארגון, לרבות ביחס לתפקידיו, סמכויותיו ועצמאותו, הידע וההכשרה הרלוונטיים לו ומעמדו בארגון.
למזכר המלא לחצו כאן.

ביום 2.11.2020, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות את ממצאי הליך פיקוח הרוחב שערכה בקרב מגזר חברות אחסון ועיבוד מאגרי מידע בישראל.
עמדת הרשות היא שחברה המספקת שירותי אחסון או גיבוי של מידע, לרבות בדרך של העמדת שרתים, נחשבת כ"מחזיק" של המידע, גם אם תוכן המידע מוצפן והמפתח אינו מצוי בידיה אלא בידי בעל המאגר. לפי עמדת הרשות הצפנת המידע המאוחסן והצפנת אופן העברתו, אינה משחררת את המחזיק מאחריותו על פי הוראות החוק והתקנות שהותקנו מכוחו.

במסגרת הדו"ח ציינה הרשות, כי ניכר שקיימת אי בהירות באשר להיקף תחולת החוק והתקנות על כלל הגופים המשתייכים למגזר שפוקח במסגרת הדו"ח וכן כי נמצא שבתחומים מסוימים אין עמידה מספקת בהוראות החוק והתקנות בקרב מגזר זה.

בנוסף ציינה הרשות שבכוונתה להמשיך לפעול לאכיפת מדיניותה בקרב בעלי ומחזיקי מאגרי מידע באמצעות פיקוחי הרוחב, לרבות באמצעות ביקורות חוזרות בגופים שהונחו לתקן ליקויים. משכך, אנו ממליצים ללקוחותינו העוסקים בתחומים האמורים להקדים ולוודא את עמידתם בהוראות החוק והתקנות.

לחצו כאן למזכר המלא אשר פורט את עיקרי הממצאים לנוחיותכם.

במהלך חודש אוקטובר 2020, ממשלת ישראל קיבלה החלטה עקרונית שתחת הכותרת הצנועה "קידום אנרגיות מתחדשות ותיקון החלטות ממשלה", טומנת בחובה שינוי משמעותי במדיניות הממשלתית בתחום האנרגיה.

ההחלטה קובעת, בין היתר, אימוץ מדיניות שר האנרגיה לשילוב אנרגיות מתחדשות לשנת 2030, שינוי המדיניות בנושא קידום מתקנים לייצור חשמל קונבנציונאליים, החלטה על פרסום מכרז למתקן סולארי חדש בתוספת אגירה וכן הקמת ועדת מכרזים להקמת הספק קונבנציונאלי. לאלה מתלוות שורה של החלטות שתכליתן להקל על קידום האנרגיה המתחדשת. בנוסף, ולאור השינויים במדיניות הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת, קובעת ההחלטה שבחינת מגבלות ייצוא הגז הטבעי תוקדם לשנת 2021.

מזכר לקוחות זה יפרט את עיקרי החלטת הממשלה.
לחצו כאן למזכר המלא.

גם בצל הקורונה, משק החשמל אינו שוקט לרגע: במאות אתרים הולכים ונבנים מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בשוק ההון ממשיכות חברות האנרגיה המתחדשת לקצור הצלחות, והרפורמה במשק החשמל ובחברת החשמל, ממשיכה להיות מיושמת. לצד התנופה הקיימת, מגששים המשק והמדינה לקראת יישום היעדים הבאים: מימוש ההבטחה להיקף ייצור אדיר באנרגיה מתחדשת, התמודדות עם הקשיים הכרוכים בפיתוח רשת הולכה והבטחת צרכי הפיתוח של המרחבים העירוניים המתפתחים בקצב מואץ, כל זאת תוך יצירת משק קוהרנטי הפועל בתנאי שוק ברורים וידועים.

משרד האנרגיה פרסם קול קורא שעניינו היערכות רשויות מקומיות לאתגרי ההתחממות הגלובלית וחשיבה מחודשת על דרך הטמעת אנרגיה מקיימת כמנוף לצמיחה ופיתוח בר קיימא. 
במקביל ממשיכים התהליכים של הפרטת מקטע הייצור וקידום אנרגיות מתחדשות. חברת החשמל הודיעה על הקדמת מכירת מחצית מאתר חגית, וחברת נתיבי ישראל פרסמה מכרז לבחינת תכנון מתקני פי וי במחלפים. 

במידעון זה יפורטו עיקרי הנושאים שלדעתנו ראויים לתשומת לב מיוחדת. לתשומת ליבכם שביום 30.09.20 התקיימה מליאת רשות החשמל בה נדונו נושאים רבים. במידעון זה מובאים הנושאים הרלוונטיים שכבר פורסמו. עדכון יופץ ככל שיידרש.

למידעון המלא לחצו כאן.

ביום 29.9.2020, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת בנושא העברת מידע אישי מישראל לארה"ב, בעקבות פסק הדין של בית המשפט האירופי לצדק (CJEU), בפרשה הידועה בשם "שרמס 2" ("פרשת שרמס 2").
מזכר לקוחות זה יפרוט את עמדת הרשות ופרשנותה בנוגע להעברת מידע בתנאים אלו.
למזכר המלא לחצו כאן.

בעקבות מיזוג בין אסם לנסטלה הוגשה בקשה לאשר תביעה ייצוגית. אסם טענה כי יש לדחות את הבקשה, בין היתר לאור העובדה שמי שהוביל את המיזוג מטעמה הייתה ועדה בלתי תלויה שהקים הדירקטוריון. פסק הדין דוחה את הבקשה ובתוך כך משרטט קווים מנחים הן לסטנדרט הביקורת השיפוטית והן בקשר עם המותר והאסור בפעילותם של הועדה הבלתי תלויה ויועציה.
לאמור בפסק הדין משמעות רבה בכל הנוגע לוועדות בלתי תלויות, עסקאות בניגוד עניינים בכלל ולעסקאות מיזוג בפרט. לפיכך בחרנו לייחד מזכר זה לפסק הדין ומשמעויותיו.
בנוסף, לאור העליה החדה בפרמיות הביטוח, ובהמשך לעמדת הרשות לפיה אין צורך לכלול במדיניות תגמול התייחסות לפרמיה והשתתפות עצמית מקסימלית כדי להנות מההקלה לפיה די באישור ועדת תגמול לאישור ביטוח נושאי משרה, פרסמה הרשות עמדה מקלה נוספת לפיה, גם אם מדיניות התגמול קובעת סכומי פרמיה והשתתפות עצמית מירביים והחברה מחדשת את הביטוח בתנאי שוק אך בפרמיה ו/או בהשתתפות עצמית החורגים מסכומים אלו, אין בכך חריגה מהותית מהאישור הקיים ובלבד שוועדת התגמול אישרה את ההתקשרות, וזאת עד למועד האסיפה הכללית הקרובה שתכנס החברה.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

פסק דין שניתן לאחרונה ביום 4 באוגוסט 2020, על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"מ 4454-07-20 א.ב. שירותי תעופה בע"מ נ' התעשיה האוירית לישראל בע"מ, חוזר על הלכה חשובה בדיני מכרזים לפיה ועדת מכרזים רשאית לשקול חשדות פליליים בלבד לצורך פסילת משתתף.
למזכר הלקוחות לחצו כאן.

במשק החשמל העתידי, הצרכן מהווה שחקן מרכזי. ההתייחסות אליו כאל מקבל שירות פאסיבי מפנה את מקומה לראייה דינמית ומרובדת הרואה בו שחקן פעיל שיכול להחליט בין סוגי השירותים שהוא מעוניין לקבל, ומי יספק לו אותם. בהקשר זה, הצרכן יכול לייצר לעצמו חלק מהחשמל שהוא צורך, למכור אותו לרשת, לאגור אותו ולבצע עסקאות משלימות בהתאם לצרכיו.
פרסומי רשות החשמל ומשרד האנרגיה מהחודש האחרון מעידים על העמקת מגמה זו.
במזכר זה נסקור שימועים שמפרסמת הממשלה, אשר מומלץ להגיב להם על מנת להשפיע על עיצוב הרגולציה. בשלב זה, הרשויות מחויבות להתייחס לכל תגובה.
למזכר המלא לחצו כאן.

ביום 23.7.2020, משרד המשפטים פרסם להערות הציבור, את תזכיר חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס') (הגדרות וצמצום חובת הרישום), התש"ף-2020 ("התזכיר"), שמטרתו, לפי משרד המשפטים, היא לצמצם היקף חובת רישום מאגרי מידע, ולהתאים את ההגדרות הקבועות בחוק להתפתחויות שונות (חברתיות טכנולוגיות ואחרות) שהתרחשו מאז שנחקק ולהסדרים רלבנטיים במישור הבינלאומי ובראשם לרגולציית הגנת המידע של האיחוד האירופי (ה-GDPR).
דעתנו היא שהתזכיר כולל מספר הסדרים שאם יאומצו כתיקון לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ("החוק"), יהיה בהם כדי להביא לשינויים משמעותיים במציאות המשפטית הנוגעת למידע אישי ומאגרי מידע בארץ.
במזכר לקוחות זה נסקור את עיקרי התיקונים המוצעים בתזכיר.
למזכר המלא לחצו כאן.

ממשלת ישראל ממשיכה לקדם במרץ שילוב אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל בכל רמות המתח, והחלה בבחינת פתרונות תשתיתיים מתקדמים לקליטת הכמות הגדלה של אנרגיות אלה.
במזכר זה תמצאו סקירה קצרה והפניה לשתי החלטות שפורסמו לאחרונה בעניין שילוב מתקנים לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית על גגות ועל הקרקע.
עוד תמצאו סקירה של קול קורא המבקש את התייחסות הציבור לתנאים לשילוב מתקני אגירה ברשת ההולכה.
למזכר המלא לחצו כאן.

מתי בעל השליטה מפר את חובת ההגינות שלו בעת מכירת שליטתו בחברה? בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, עוצבו הכללים לבחינתה של שאלה זו.

בהליך אכיפה מנהלי נעזרת ועדת האכיפה המנהלית בתיאורית 'מכלול המידע' כמדד לבדיקת נכונות דיווחים מיידיים.

רשות ניירות ערך מקילה על אישור ביטוח נושאי משרה וקובעת כי די בכך שהאסיפה הכללית תאשר את היקף הביטוח במסגרת מדיניות התגמול ואין צורך שתאשר גם את עלות הפרמיה וההשתתפות העצמית. 

עוד במזכר לקוחות זה – עמדות רשות ניירות ערך מן העת האחרונה, בקשר עם עסקאות בעלי שליטה, הקלות קורונה ועוד, התייחסות לדוח הבודק החיצוני בפרשת כלל (דוח דנציגר) והרחבת אפשרויות המסחר במסגרת מערכת המסחר למוסדיים (רצף).

למזכר המלא לחצו כאן.

ביום 7 ביולי, 2020, פורסמו מסקנות "הצוות הבין-משרדי לבחינת השפעות הקורונה על קיום חוזים", שהוקם במטרה לגבש את המדיניות המשפטית הראויה בכל הקשור להיבטים החוזיים הנובעים ממשבר הקורונה, וכלל נציגים ממשרד האוצר, הכלכלה, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ורשות שוק ההון.
מטרת הצוות הבין-משרדי הייתה לקבוע המלצות אשר תפעלנה למיתון השפעות המשבר על התקשרויות חוזיות, בדרך של "קביעת מדיניות משפטית ראויה שתביא לצמצום השפעות המשבר על הסכמים, בין היתר בדרך שתתמרץ צדדים להמשיך ולקיים חוזים תוך כדי המשבר ולאחריו, במידת האפשר".
מזכר לקוחות זה יפרט, בתמצית, את מסקנותיו והמלצותיו של הצוות הבין-משרדי. 
למזכר המלא לחצו כאן.

ביום 2.7.2020, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילויי דעת בעניין המשך העברת מידע אישי מישראל אל הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, לאחר פרישתה מן האיחוד האירופי ובעניין העברת מידע אישי מישראל אל מדינות המקיימות את דיני הגנת המידע הנוהגים באיחוד האירופי.
במזכר לקוחות זה נפרט את עיקרי המסמך.
למזכר המלא לחצו כאן.

הצלחה גדולה למחלקת תכנון ובניה ולעוה"ד איל מאמו, דנה פריד וגל גולדנברג! הצוות ליווה קבוצת תושבים מהיישוב יד חנה בהתנגדותם להקמת מרכז לוגיסטי אדיר מימדים, במרחק מטרים ספורים מבתיהם.
לפני מספר חודשים הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עמק חפר, אישרה את התכנית להקמת המרלו"ג (במימדים קטנים מאלו שנתבקשו במקור). על החלטה זו הגשנו ערר לועדת הערר המחוזית, שביטלה את התכנית.
לכתבה בכלכליסט לחצו כאן.

בימים האחרונים פרסמה הרשות להגנת הצרכן טיוטת הנחייה מעודכנת באשר לחובות הגילוי המוטלות על יצרנים ויבואנים במקרים של הקטנת מוצרים. העדכון מבקש להחמיר את חובות הגילוי, מבחינת תוכן, מיקום ומשך תקופת הפרסום.
מזכר לקוחות זה פורט את השינויים המוצעים ואת הוראות הרגולציה החדשות, אשר עשויות להקשות על יצרנים ויבואנים בשיווק מוצריהם.
הרשות מזמינה את הציבור להגיש הערות לטיוטה עד ליום 5.7.2020 – נשמח לסייע ללקוחותינו בגיבוש ההערות והגשתן לרשות.

מחלקת רגולציה מונעת במשרדנו מציעה לחברות תכניות מותאמות אישית למיפוי הזירה הרגולטורית בה הן פועלות וכן מציאת פתרונות לקשיים באכיפה פנים ארגונית. אנו מסייעים לחברות לעבור ממשטר של התגוננות לאחר מעשה, למשטר של ציות ונקיטת פעולות פרואקטיביות לצמצום הסיכונים מראש. הרשות להגנת הצרכן כבר הכירה בכך שצעדים כאלה יהוו שיקול לטובת החברה, במקרה של הפרה.
למשרדנו גם ניסיון רב בייצוג יצרנים ויבואנים מול הרשות להגנת הצרכן – בהליכים מינהליים ופליליים – וכמובן שגם מול צרכנים במסגרת בתובענות ייצוגיות המוגשות בעניינים צרכניים.

למזכר המלא לחצו כאן.

בימים האחרונים פרסמה רשות ניירות ערך מספר פרסומים שעיקרם הגילוי הנדרש בדוחות רבעון ראשון 2020. פרסומים אלו כוללים: עמדת סגל חשבונאית בנושא השפעות משבר הקורונה על הגילוי והדיווח הכספי; עדכון לעמדת הרשות בנושא הגילוי הנדרש בדבר בטוחות ו/או שעבודים שניתנו על ידי תאגידים מדווחים להבטחת פירעון תעודות התחייבות; ושאלות ותשובות בקשר לתקופת משבר הקורונה. במזכר זה נפרט את עיקרי הדברים הנכללים בפרסומים אלו.

המסר העיקרי שעולה מפרסומים אלו הוא כי הרשות מצפה כי דוחות רבעון ראשון 2020 יהיו מפורטים בהרבה מהמקובל בדוחות רבעוניים ויינתן בהם גילוי איכותי וכמותי להשפעות הקורונה, הן בתקופה המדווחת והן בתקופה שלאחריה עד  מועד פרסום הדוחות.

נזכיר בעניין זה כי הרשות התירה לדחות את פרסום דוחות רבעון ראשון 2020 עד ליום 30.6.2020. נשמח לסייע בכל הקשור ליישום הוראות הגילוי ולהחלטה האם וכיצד לדחות את מועד פרסום הדוחות וכן לביצוע פעולות נוספות הנדרשות לאור המצב.

בנוסף, הממונה על שוק ההון פרסם הנחיות לעניין האפשרות של משקיעים מוסדיים להגיע להסדרים עם תאגידים מדווחים מבלי שהדבר ייחשב מבחינתם להסדר חוב.
למזכר המלא לחצו כאן.

במזכר לקוחות זה עדכונים מהעת האחרונה בתחום האנרגיה והתשתיות:
תכנית משרד האנרגיה להאצת פרויקטים בתחום האנרגיה והתשתיות
פרסום רישיון מנהל מערכת החשמל לשימוע
רשות החשמל פרסמה מזכר להנגשה ושיקוף של מודל ה-SMP (מחיר החשמל השולי החצי שעתי)
אנרגיות מתחדשות –הארכת מועדי האסדרות, פטור מרישיון אגירה ופרסום לוח עלויות לעבודות תשתית
יו"ר רשות החשמל, ד"ר אסף אילת, הודיע על סיום תפקידו
למזכר המלא לחצו כאן.

עו"ד אלומה צרניק, ד"ר בתחום כלכלה התנהגותית וחדשנות בשווקים פיננסיים מאוניברסיטת הארוורד, בראיון לדה מרקר על האופן בו הטכנולוגיה צפויה להשפיע על ההתנהלות הכלכלית שלנו, על ההשפעה של הטיות פסיכולוגיות על מערכת היחסים שלנו עם הבנק ועם גופים פיננסיים אחרים ועל תפקידה של הרגולציה.
אלומה מלווה בנקים, חברות ביטוח, וחברות פינטק הן בפעילותם המסחרית והן בהליכי ליטיגציה.
לקריאת הראיון המלא לחצו כאן.

בצל משבר הקורונה ונוכח דחיית שבוע הראיונות לחודש יוני, החלטנו להציע למועמדים שלנו לנצל את הזמן הפנוי, לאתגר את הראש והמחשבה ולחדד את כישורי הכתיבה שלהם. על רקע זה קיימנו תחרות כתיבת מיקרו- מאמר המנתח היבטים משפטיים בנושא אקטואלי לבחירתם.

אנחנו שמחים להציג בפניכם את המאמר המצטיין, אותו כתב סטודנט הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, איתי זיו אב, שעסק בנושא: "טובת בעלי המניות או בעלי העניין: מדוע רצוי לקחת את עמדת ההנהלה לגבי תכלית החברה בערבון מוגבל". ברכות לזוכה ותודה לכל המשתתפים. בהצלחה בהמשך!
לקריאת המאמר הזוכה לחצו כאן.

מוכרים אונליין? פיתחנו עבורכם כלי שימושי שיסייע לכם לעשות את זה נכון.

לאחרונה, בצל המשבר, עסקים רבים עוברים לשיווק ומכירה באינטרנט או מכירה טלפונית. למכירה מרחוק שכזו, ישנם כללים מחייבים אשר הפרתם עלולה לגרום לחשיפה משפטית.

מחלקת רגולציה מונעת וניהול משברים פיתחה לאחרונה כלי טכנולוגי חדשני המאפשר ללקוחות המשרד לבחון האם הם עומדים בהוראות החוק, התקנות והרגולציה הרלוונטיים לתחומי פעילותם.

נוכח המצב, המחלקה מעמידה לרשות עסקים המבצעים עסקאות אונליין לראשונה, כלי ייחודי המסייע להכיר את הוראות החוק העיקריות בתחום, וזאת ללא כל עלות.

התוכנה מאפשרת לעסקים להבין בלחיצת כפתור מהן החובות החלות עליהם בסוגיות שונות, כגון:

חובת גילוי לצרכנים
ביטול עסקה
פרטיות ואבטחת מידע
אשראי וסליקה
הוראות בדבר מוקד טלפוני ועוד.

הגישה לבוט פתוחה לקהל הרחב וזמינה כאן.

הרשות להגנת הפרטיות ("הרשות") פרסמה ביום 24.3.2020, מסמך דגשים למנהלים ועובדים בהפעלת מדיניות עבודה מרחוק אל מול הרשת הארגונית ("המסמך"), שמטרתו לספק דגשים ‏ביחס להתנהלות‏ ‏של ‏ארגונים המאפשרים עבודה מרחוק אל מול הרשת הארגונית ו‏של ‏פרטים מחוץ לכותלי ‏הארגון. הדגשים האמורים מקבלים משנה תוקף בעת הזו, שעה שארגונים ‏רבים במשק ‏פעלו ‏במהירות ‏על ‏מנת ‏לאפשר ‏לעובדיהם ‏עבודה ‏מרוחקת לרבות‏ ממחשבים ‏ביתיים.
להלן סקירה תמציתית של מספר כללים שהרשות מציינת שחשוב לקיים, וכן תובנות שלנו בקשר אליהם.
למזכר המלא לחצו כאן.

בעקבות התקנות לשעת חירום שאושרו ביום 24.3.2020, להלן מזכר מיוחד אשר סוקר  את עיקרי הסוגיות שנקבעו בתקנות אלו ביחס להפעלת בתי עסק ומקומות עבודה, בהתבסס על תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020 ותקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום העבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.
אנו זמינים עבורכם לכל התייעצות בנושא זה ובנושאים אחרים סביב משבר הקורונה והתנהלות חברות בתקופה זו.
למזכר המלא לחצו כאן.

על רקע התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם, פרסמה רשות החשמל בימים האחרונים שורת הודעות שנועדו להקל על צרכנים ויצרני חשמל פרטיים.

לצד פרסומי הרשות, פורסמו גם תקנות שעת חירום המגבילות את מספר העובדים שישהו בו זמנית במקום העבודה. תקנות אלה אינן חלות על פעילויות שונות במשק, ביניהן פעילויות הנוגעות לתחום האנרגיה והחשמל כמפורט בהמשך מזכר זה.

כן פורסמו תקנות שעת חירום הדוחות מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר, אשר רלוונטיות בין היתר ליזמים בתחום ייצור החשמל.  
למזכר המלא לחצו כאן.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 23.3.2020, מסמך שאלות ותשובות בנושא הגנת הפרטיות בעקבות התפשטות נגיף הקורונה שמטרתו להציג לציבור, לגופים ציבוריים ולגורמים פרטיים (ובראשם מעסיקים) דגשים להגנת פרטיות בעת הזו.

להלן סקירה תמציתית של חלקים נבחרים במסמך, וכן תובנות שלנו בקשר אליהם. לחצו כאן למזכר המלא.

משבר הקורונה משפיע רבות על המשק הישראלי, כאשר ננקטים צעדים משמעותיים ומוטלות מגבלות שונות בניסיון למנוע את התפשטות הנגיף.

בימים מאתגרים אלו, ענף הנדל"ן ותחום התכנון והבניה ממשיכים לתפקד בכפוף להנחיות ולאילוצים אשר מתעדכנים ברמה היום-יומית.

במציאות הנוכחית נוצר מצב מעט אבסורדי בו ענף הבניה ממשיך לפעול אך התכנון והרישוי פועלים באופן מוגבל, כאשר התוצאה הישירה של העיכובים בהליכי התכנון והרישוי עלולה לייצר משבר חמור בהמשך, שיתבטא בעומס חריג על רשויות התכנון ובהתארכותם של הליכי התכנון. בסופו של דבר ובאופן טבעי, נראה שמצב זה עשוי לגרור עמו גם עיכובים רבים בהתחלות הבניה ולפגוע בענף בכללותו. 

לעדכון קצר, נכון ליום 22.3.2020, לגביי הפעילות הנוכחית בתחום, על-פי מידע שפורסם ועל-פי מידע שנמסר למשרדנו באופן פרטני לחצו כאן. 

אנו נמצאים עם היד על הדופק, עוקבים מקרוב אחר השינויים וההתאמות, וערוכים לעדכן וללוות אתכם באופן שוטף.

אתמול, 16 במרץ 2020, פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות") הקלות לחברות המפוקחות על ידי הרשות, וזאת על רקע הנחיות הממשלה מיום 14.3.2020 בעניין התפשטות נגיף הקורונה, כמפורט להלן: 
 
מתן ארכה של 30 יום לתאגידים מדווחים לפרסום הדוח התקופתי לשנת 2019, עד ליום 30.4.2020. חברות הבוחרות ליישם את הארכה בפרסום הדוח התקופתי לשנת 2019 נדרשות לפרסם דוח מיידי למשקיעים במועד קבלת ההחלטה שלא להגיש את הדוח עד המועד הרגיל או עד יום 31.3.2020, לפי המוקדם מביניהם. חשוב לציין כי הרשות לא סייגה את הארכה לחברות שנתקלו בקשיים בהגשת הדוחות השנתיים אלא מדובר בהחלטה רוחבית. משכך, מומלץ להתייעץ עמנו לגבי אופן קבלת ההחלטה (איזה אורגן נדרש לאשר אותה) ומהם השיקולים שראוי להביא בחשבון בעת החלטה על דחייה כאמור. למעבר להודעת הרשות בנושא זה לחץ כאן.

פרסום הבהרה בדבר אפשרות ביצוע רכישות של ניירות ערך על ידי החברה או בעלי שליטה לאחר פרסום מידע כספי מקדים. בהתאם להנחיות הרשות, ניתן לבצע עסקאות רכישה עצמית טרם פרסום הדוחות הכספיים אם התאגיד פרסם דוח מקדים בו נכללו הנתונים הכספיים העיקריים בהתאם לעמדת הרשות [1], תוך שהוא מוודא שאין בידיו מידע מהותי אחר שטרם פורסם. לאור האפשרות לדחות את מועד הגשת הדוח השנתי לסוף אפריל יש חשיבות רבה לאפשרות זו. מוצע להתייעץ עימנו בנושא זה. למעבר להודעת הרשות בנושא זה לחץ כאן.
[1] לעמדת רשות 105-26 בדבר אפשרות לפרסום מידע מקדים ערב הנפקה לחץ כאן.

פרסום הבהרה בדבר האפשרות לקיים אסיפות כלליות וישיבות דירקטוריון באמצעים  טכנולוגיים לפגישות מרחוק – לעניין זה נציין כי יש לבדוק בתקנון החברה האם הוא מאפשר ביצוע פגישות מרחוק שכן אם לא, מוצע להתייעץ עמנו בנושא. למעבר להודעת הרשות בנושא זה לחץ כאן.

הרחבת אפשרות לקיום עסקאות מתואמות בקרנות סל גם אל מול מי שאינו מנהל כספי אחרים.

גמישות בנושא תיעוד שיחות ייעוץ השקעות, מתן ארכה למנהלי תיקים ויועצי השקעות במועד פרסום הדוח השנתי בנוגע להון עצמי וביטוח לשנת 2019 לתקופה של 60 יום ומתן הקלות בדיווח למנהלי קרנות נאמנות.

חברות עם קושי תזרימי לאור המצב:
 
בשל משבר הקורונה, לאור ירידה חדה בהכנסות ו/או פגיעה חריגה בשווי בטוחות סחירות, חברות עשויות למצוא עצמן עם קושי זמני לעמוד בתשלומי פירעון קרובים לבנקים או למחזיקי אג"ח ו/או במצב של הפרת אמות מידה פיננסיות. נציין כי יו"ר הרשות, ענת גואטה, הודיעה כי היא מעודדת את כל הגורמים הרלוונטיים לפתוח בדיאלוג לבחינת השלכות המשבר ולשם מציאת פתרונות מימוניים מתאימים לצליחת המשבר לטובת ציבור המשקיעים והחברות כאחד.
 
אם נקלעתם לקושי שכזה הנכם מוזמנים להיוועץ עם ד"ר איתי הס ממשרדנו המתמחה בהבראת חברות (לשעבר היועץ המשפטי בכנ"ר) (לפרטים לחצו כאן) ועמנו, בקשר עם האפשרויות העומדות בפניכם.
 
מידע נוסף ניתן למצוא באתר רשות ניירות ערך – לחצו כאן.
 

על רקע הקשיים שעוברים חלק מענפי המשק בשל ההתמודדות עם נגיף הקורונה ועל רקע פניות שונות שקיבלה, פרסמה רשות התחרות ביום 16 במרץ 2020 מספר הבהרות בנוגע להתנהלותם של עסקים בתקופה זאת. לקריאת מזכר הלקוחות בנוגע להבהרות הרשות לחצו כאן.

נוכח התרחבותו הגוברת של נגיף הקורונה, חובת הבידוד המוטלת על רבים מצרכני ישראל וההימנעות של רבים מהתקהלויות במקומות מסחר, אנו צופים כי שוק הצרכנות יעשה שימוש גובר אף ביתר שאת בעסקאות מכר מרחוק כהגדרתן בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וזאת בדומה להתפתחות בתחום האונליין שארעה בנסיבות דומות, בעת התפרצות נגיף הסארס בשנת 2003. בהתאם לכך, קיבצנו עבורכם מספר נקודות מרכזיות הכרוכות בהתקשרויות אשר נעשות מרחוק ו"ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה". לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

כלל מובהק בדיני החוזים מורה כי "חוזים יש לקיים". אלא שבימים אלה, לא ניתן שלא לתהות מהן ההשלכות של התפשטות נגיף הקורונה על התחייבויות חוזיות.
השיח הציבורי בימים האחרונים מתמקד בצעדים המשמעותיים שנוקטת מדינת ישראל, כמו גם מדינות אחרות, בניסיון למנוע את התפשטות הנגיף ולשמור על בריאות הציבור. את מרכז הבמה תופסות הגבלות הולכות ומתהדקות על תנועת אזרחים, התכנסויות ציבוריות ועוד. לאלה יש לצרף חששות מפני מיתון ומשברים מאקרו-כלכליים.

בהמולת היום סוגיות חשובות לא פחות נדחקות לקרן זווית. דוגמה מובהקת לכך היא השפעת התפשטות נגיף הקורונה על השוק הפרטי, ובכלל זה על התחייבויות חוזיות. החיים במדינת ישראל מאופיינים אולי יותר מכל ברצף של אירועים שוברי שגרה, ובמרכזם, הסלמות ביטחוניות.
בעוד שניתן לצפות מצדדים לחוזה לקחת בחשבון לפחות חלק מן האירועים הבלתי שגרתיים שהפכו למרכיב בשגרה הישראלית, יש מקום לתהות האם התפשטות נגיף הקורונה נחשבת לסיכון שצדדים לחוזה נטלו על עצמם בהתקשרותם החוזית.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

מהי רגולציה של פלטפורמות והאם ניתן להפקיד בידי פלטפורמות ענק כמו אמזון, Airbnb ו - Uber, את מלאכת הרגולציה הרגישה? מאמרה של עו"ד אלומה צרניק, אשר סיימה השנה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת Harvard בנושאי רגולציה פיננסית, פורסם השבוע בבלוג הישראלי הרגולטור - בלוג על מדיניות רגולציה, ובו ניתן סיכום בעברית של המאמר המקורי, שפורסם לראשונה בOxford business law blog. לקריאת סיכום המאמר בעברית לחצו כאן.

שמחים לשתף פעולה עם מועדון משפט ועסקים של הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב בפרויקט חדש, במסגרתו חובר המועדון
למשרדים מובילים, במטרה להציג נושאים שונים שעשויים להתעורר בשגרת העבודה המגוונת של עורכי הדין.
עו"ד אורי שורק, מנהל (משותף) של מחלקת הליטיגציה במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', קיבל את הכבוד לכתוב את המאמר הראשון - אורי כותב על חלוקת הדיבידנד בחברה ציבורית, ומסביר על המתח הקיים בין החברה כבעלת העילה ובין נושי החברה, שעליהם מגנים כללי חלוקת הדיבידנד. לקריאת המאמר המלא לחצו כאן.

היום, 8 במרץ 2020, פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות") הודעה לחברות הנוגעת להשלכות התפשטות נגיף הקורונה על הפעילות העסקית של תאגידים מדווחים. ההודעה קובעת כי על התאגידים לבחון את השלכות התפשטות הקורונה על הפעילות העסקית של התאגיד, הן בהיבטי גילוי והן בהיבט הערכות התאגיד להמשך הדיווח במגנ"א. לעניין הגילוי הנדרש נאמר בהודעה כי אם השפעת הקורונה מהותית או עלולה להיות מהותית, על התאגיד לתת גילוי נאות שיכלול:
 
פרסום דיווחים מידיים על השלכות נגיף הקורונה על הפעילות העסקית בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל- 1970 (להלן - "תקנות הדוחות"), לרבות עדכון שוטף ורציף על התפתחויות מהותיות בקשר להשלכות אלה.
התייחסות במסגרת דוח הדירקטוריון שייכלל בדוחות התקופתיים להשפעת התפשטות  נגיף הקורונה על התאגיד ובכלל זאת על  מצבו הכספי, תוצאות הפעילות, נזילות, איתנות פיננסית, מקורות מימון, היכולת לפרוע התחייבויות, מצב העסקים, תוכניות ופעולות שבכוונת התאגיד לנקוט כדי להתמודד עם הסיכונים והחשיפות, וזאת הן ביחס לתקופת הדוח והן ביחס לתקופה שלאחר תאריך המאזן ועד למועד החתימה על הדוחות.
הדיווחים יכללו גם אומדן של השפעת האירועים מבחינה איכותית וכמותית, ככל שניתן.

בנוסף, בשים לב לכך שהאירוע עלול להשפיע על נוכחות במקומות העבודה, למשל בשל שהיית עובדים בבידוד בית, על התאגידים המדווחים לוודא כי יש להם את האפשרות להמשיך לפרסם דיווחים במגנ"א במועדים הנדרשים על פי דין. ככל שתאגיד מזהה קושי לעמוד בלוחות הזמנים להגשת הדוחות השנתיים כפועל יוצא מהשלכות האירוע, הוא מוזמן לפנות בהקדם האפשרי לסגל הרשות לשם קבלת מענה וסיוע הולמים.
להודעת סגל רשות ניירות ערך לחצו כאן.

עו"ד ישי איציקוביץ ייקח חלק בכנס מיוחד של מרכז הגר למחקר ופיתוח מדיניות לדיור חברתי. ישי ישתתף בפאנל בנושא "קניין, אחריות חברתית והתחדשות עירונית - הורדת שיעור ההסכמה הדרוש לצורך ביצוע עסקאות פינוי - בינוי". ישי מוביל עסקאות ופרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית מזה שנים והוא אף מונה לאחרונה כמ"מ יו"ר וועדת התחדשות עירונית של לשכת עורכי הדין בישראל.

מחלקת ההייטק שלנו מלווה את קרן ההשקעות התאגידית הבריטית, Centrica Innovations, במגוון השקעות בתעשיית ההייטק הישראלית. ברכות לצוות המחלקה על ליווי סבב הגיוס בחברת הסטארטאפ הישראלית דרייבז (Driivz) במסגרתו גייסה 11 מיליון דולר. הגיוס בוצע במסגרת סבב גיוס שלישי בהובלת סנטריקה וגוף נוסף.
לקריאת הכתבה בנושא מכלכליסט לחצו כאן.

מהן האינדיקציות לכך שמבחן יכולת הפירעון לא התקיים? בהחלטה בעניין אקסטל קובעת השופטת רות רונן כי התפטרות דירקטורים בלתי תלויים או הורדת דירוג עשויות להוות אינדיקציות כאלה.

עוד במזכר זה שתי החלטות בעניין בזק – הראשונה נוגעת לתביעה בגין פרט מטעה בטענה כי בזק לא דיווחה כנדרש על התפתחויות ברפורמה בשוק התקשורת בשנים 2013-2014 ובה נדון נושא שמעסיק אותנו רבות - היקף החובה לדווח על התפתחות מהותית באירוע שכבר דווח. השניה עוסקת בשאלה האם הפרת הוראות החוק על ידי נושאי משרה, שנעשתה בכוונה, מהווה הפרה של חובות אמונים וזהירות.

החלטה נוספת של השופטת רות רונן, קובעת כי ניתן לרכוש את מניות המיעוט ולהפוך חברה לפרטית גם בדרך של הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, ולסיום - דברי יו"ר רשות ניירות ערך כי היא סבורה שעל חברות ציבוריות לנקוט בגילוי וולונטרי בתחום ה-ESG (ה- Environment, ה- Social וה- Governance) והצעה של הבורסה להטיל מגבלות על ביצוע עסקאות מחוץ לבורסה

לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה בהליכים שונים עוסקים, בין היתר, ביכולת של חברות להבחין בין מאפייני לקוחותיהן ולהעניק להם תנאים שונים בהתקשרותם. בשני המקרים (האחד, התנהל בבית הדין לתחרות בערר שהוגש כנגד התנגדות הממונה על התחרות למיזוג חברות והשני, בבית המשפט המחוזי בתל אביב בו נדחו עשר בקשות אישור תובענות כייצוגיות), קבעו השופטים כי הבחנה זו מותרת כל עוד היא מתבססת על הצדקות ענייניות ומסחריות.       

מפסקי דין אלו אנו למדים כי נותני שירותים, שאינם בעלי מונופולין, יכולים להעניק תנאים שונים ללקוחות בעלי מאפיינים שונים (בין היתר בעלי כוח מיקוח שונה או יכולת ניהול משא ומתן טוב יותר) וכי בתי המשפט רואים בכך כמהלך אשר עשוי לסייע בהגברת התחרות בשוק הרלוונטי ולהורדת המחירים לכלל הצרכנים. לקריאת מזכר הלקוחות בנושא לחצו כאן.

בשנת 2019 הסתיימו 14 תיקי אכיפה מנהלית, מתוכם 13 הליכים הסתיימו בהסדר ורק אחד (1)! הסתיים בהחלטה של ועדת האכיפה. במזכר נסקור את המגמות העולות מתוך ההחלטות שניתנו השנה בהליכי האכיפה וכיצד יש בהן כדי להשפיע על ההתנהלות הנדרשת מחברות ציבוריות.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

לקראת הכנת הדוח השנתי לשנת 2019, להלן מספר פרסומי רשות ניירות ערך המשפיעים על הגילויים שיש לתת בדוח שנתי זה. נציין כי רשימת העדכונים קצרה במיוחד השנה, ככל הנראה לאור קיומה של ממשלת מעבר והעדר חקיקה בכנסת לאורך רובה המכריע של שנת 2019. 
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

שותפים להיסטוריה!
אתמול, רגע לפני כניסתה של 2020, החל לזרום גז טבעי ממאגר לוויתן ללקוחות בישראל, ובהמשך, ללקוחות בירדן ומצרים. בכך ישראל הפכה למעצמת אנרגיה אזורית! אנו גאים ושמחים ללוות את הפרויקט הייחודי עוד מימי הגילוי הראשונים ועד לשינוי הדרמטי בנוף האנרגיה האזורי. מחלקות האנרגיה, שוק ההון, התחרות, מיזוגים ורכישות וכמובן ליטיגציה, ייצגו את שותפויות הגז לאורך השנים בהיבטים השונים של הפרויקט. לחיי עשור מוצלח לא פחות - שנה אזרחית טובה!

עורך דין יונתן קהת, המלווה את נובל אנרג'י בשנים האחרונות, ובין השאר בעשרות העתירות שהוגשו בנוגע לפרויקט לויתן ככלל, ולמניעת הפעלת האסדה בפרט, בראיון לאורה קורן מ"דה מרקר". לראיון המלא לחצו כאן.

הממונה על התחרות הטילה על החברה המרכזית להפצת משקאות קלים עיצום כספי בסך כ- 39 מיליון ₪ בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי, סירוב בלתי-סביר של בעל מונופולין לספק, הפרת הוראות קודמות שהוטלו עליה, הפרת צו מוסכם והפרת תנאי מיזוג.
החלטת הממונה בעניין קוקה קולה מהווה תמרור אזהרה לכל בעלי המונופולין וניתן ללמוד ממנה על החשיבות בקיומה של תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית.
בשנים האחרונות, הובילה רשות התחרות, ארבעה הליכים שהסתיימו בהטלת עיצום כספי נגד בעלי מונופולין במשק שניצלו את מעמדם לרעה. בשנת 2015 הטילה רשות התחרות עיצום כספי בסך 9 מיליון ₪ על נמל אשדוד ועיצום כספי בסך 20,000 ₪ על נושאי משרה בנמל, בגין ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי בניטול רכבים פרטיים בנמל; בשנת 2017 הוטל עיצום של 13 מיליון ₪ על חברת חשמל ועיצומים אישיים נוספים על נושאי משרה בה הנעים בין 110,000 ל-165,000 ₪ בגין ניצול לרעה של מעמד חברת החשמל כבעלת מונופולין ברשת ההולכה; בספטמבר 2019 הוטל עיצום כספי בסך 30 מיליון ₪ על בזק ועיצום כספי בסך חצי מיליון ₪ על נושא משרה בבזק בשל ניצול לרעה של מעמד בזק כבעלת מונופולין בתשתיות הפאסיביות הנדרשות לפריסת סיבים אופטיים.
במזכר זה נפרט מהן ההתנהגויות אשר הממונה תראה בהן ניצול כוח מונופוליסטי לרעה, וכיצד ניתן לצמצם את הסיכון שבהטלת עיצומים על ידי הרשות לתחרות.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

ביום 15 לדצמבר 2019, לאחר שימוע ציבורי, פרסמה רשות התחרות גילוי דעת בעניין שיתופי פעולה בין ספק אשראי בהסדרי חוב, וזאת בהמשך לגילוי הדעת שפורסם בחודש יוני האחרון בעניין שיתופי פעולה בקבלת החלטות בתאגיד שמשקיעים מוסדיים מחזיקים במניותיו. ספקי האשראי הם גופים המתחרים ביניהם במתן אשראי לגופים עסקיים ולפרטים ושיתוף פעולה ביניהם לקראת ביצוע הסדר חוב עשוי להיחשב הסדר כובל אסור. ספקי אשראי כוללים משקיעים מוסדיים, בנקים וגורמים אחרים העוסקים ומתחרים על מתן אשראי.
מטרת גילוי הדעת היא להנחות את ספקי האשראי ומקבלי אשראי בכל הנוגע לשיתופי הפעולה של ספקי האשראי בתחום הסדרי החוב באופן שיגדיל את הוודאות של גופים המעוניינים לבצע שיתופי פעולה אלו מבלי לחשוש מהפרה של הוראות החוק. גילוי הדעת מתווה את המצבים שבהם שיתוף פעולה בין נושים לקראת הסדר חוב לא ייחשב הסדר כובל.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

עורכת דין אסנת סרוסי פירסטטר, מנהלת מחלקת ההייטק, השתתפה הבוקר בפאנל מרתק בכנס ייחודי של אוניברסיטת בר-אילן, לרגל השקתה של מעבדה חדשה לחדשנות וביג דאטה בפקולטה למשפטים, BIU Innovation Lab for Law, Data-Science and Data Governance.
אסנת דיברה על היתרונות שבחדירת בינה מלאכותית ופתרונות טכנולוגיים לתחום עריכת הדין, לצד חסמי המקצוע והרגולציה.

עורכי הדין יונה גושן גוטשטיין ואביתר שדה ייצגו את חברת מצלאוי במו"מ מורכב לחתימת הסכם שיתוף פעולה ועסקה משותפת (JV) עם חברת נצבא מקבוצת איירפורט סיטי.
במסגרת ההסכם תצטרף נצבא כשותפה בפרויקט פינוי בינוי מהגדולים בארץ, שיזמה מצלאוי ברחוב יוספטל בבת ים/
לכתבות בנושא:
כלכליסט
דה מרקר
גלובס

במאמר שפורסם ב- Oxford Business Law blog, מתארת אלומה את תפקידן ההולך וגדל של פלטפורמות כמאסדרות שוק. פלטפורמות כאלו במקרים רבים נכנסות בנעלי הרגולטור הציבורי, ובמקרים רבים אף יעילות ממנו, אבל גם עשויות לעמוד בניגוד עניינים מובנה.
למאמר המלא לחצו כאן. 

מחלקת ההייטק שלנו מלווה את Centrica Innovations, זרוע השקעות ההייטק של ענקית האנרגיה הבריטית Centrica, בהשלמת מכירת אחזקותיה בחברת הסייבר הישראלית אינדג'י לחברת טנאבל האמריקאית, במסגרת אקזיט של כ – 80 מיליון דולר.
אנו מלווים את Centrica החל מכניסתה הראשונית לזירת ההייטק הישראלית לפני כשנתיים, עם תקציב השקעות של 100 מיליון דולר. אינדג'י הייתה אחת מהשקעותיה הראשונות.
לכתבה ב"כלכליסט".
 

עו"ד דן הכהן, ראש מחלקת האנרגיה במשרד, פתח את מליאת היום השני בוועידה ה - 17 לאנרגיה ועסקים, שהתקיימה בכפר המכביה. דן דיבר על האתגרים בפיתוח משק האנרגיה הבינלאומי והישראלי, כמי שמכיר את התחום לעומקו ומלווה את שותפויות הגז בכל התגליות המשמעותיות של השנים האחרונות. בין השאר אמר כי ישראל צריכה להיות חלק מהפורומים והארגונים שקיימים במזרח התיכון ובעולם על מנת לקחת חלק בהזדמנויות האזוריות.

בחינה ביקורתית של הלכת אפרופים הידועה אינה דבר של יום ביומו בבית המשפט העליון, אך לפני מספר ימים חזינו בדוגמה כזו הראויה לציון.
ב-ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 20.11.2019) (להלן – עניין ביבי כבישים) ציין השופט אלכס שטיין, שכתב את חוות הדעת המרכזית בפסק-הדין, כי "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה, אבל לא כל החוזים נולדו שווים".
יתר שופטי ההרכב, השופטים עוזי פוגלמן ועופר גרוסקופף, הסכימו עם התוצאה שאליה הגיע השופט שטיין באותו עניין, אך סיפקו נימוקים אחרים למסקנתם. מיד עם פרסומו ניצת דיון ציבורי גועש באשר להשלכותיו של פסק-הדין החדש על דיני החוזים בישראל, כאשר אלו טוענים שהלכת אפרופים בוטלה ואלו טוענים שזו עדיין עומדת על מכונה. על כך ועוד במזכרנו זה.
למזכר המלא לחצו כאן.

מחלקת התחרות שלנו, בהובלתם של עורכי הדין צביקה אגמון ומתן מרידור, ליוותה את בנק איגוד בהליך העער מול רשות התחרות לגבי מיזוג הבנק עם מזרחי טפחות.
לאחר הליך מורכב, התקבל העער שהגשנו, בהחלטה יוצאת דופן, שמהווה דרמה של ממש בענף הבנקאות. את התיק ליוו גם עורכי הדין רם שחורי וג'ואי לייטסטון.
לסיקור המלא:
כלכליסט
דה מרקר
YNET
גלובס

מחלקות תכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית, דורגו, גם השנה, בקבוצת האיכות הגבוהה ביותר על ידי מדריך הדירוג BDICode.
לדירוג המלא לחצו כאן.

מחלקת התחדשות עירונית שלנו, בהובלתו של עו"ד ישי איציקוביץ, מלווה את הדיירים בפרויקט פינוי בינוי משמעותי וגדול בירושלים. במסגרת הפרויקט תבנה חברת אאורה 450 דירות. לאחר משא ומתן ממושך, החלו להיחתם ההסכמים מול הדיירים ולרווחתם.
לכתבה ב"כלכליסט".

עו"ד ד"ר איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון, מונה היום על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב כנאמן לחברת א. דורי בנייה. איתי יהיה אחראי על ניהול נכסי החברה בצו הקפאת הליכים, יחד עם עורך הדין עופר שפירא.
לקריאת הכתבה ב"כלכליסט" לחצו כאן.

עו"ד ד"ר איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון במשרדנו, מונה על ידי בית המשפט ככונס נכסים של מגרש ברח' הירקון 7 בת"א, אחד המגרשים היקרים והמבוקשים ביותר בישראל. במהלך חג הסוכות אושרה מכירתו של המגרש, תמורת סך של 250,000,000 ₪.
מדובר בקרקע ש- 28 בעליה לא הצליחו להגיע להסכמה באשר לאופן פיתוחה או מכירתה במשך כמעט 20 שנה, ולבקשת חלקם, הורה בית המשפט על פירוק השיתוף בנכס בדרך של מכירה.
איתי ניהל את הליך הפירוק והמכירה המורכב, על שלל האינטרסים שבו, עד לאישור המכירה.
לסיקור המכירה בגלובס, ובדה מרקר.

רשמית: תמ"א 38 תסתיים באוקטובר 2022. הגורמים הממשלתיים סיכמו לבחון תיקון חקיקה שיאפשר מתן היטל השבחה חלקי לרשויות, ויקודם תיקון חקיקה בנוגע להקמת קרן ייעודית למימון חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בפריפריה. עו"ד ישי איציקוביץ מתייחס לנושא ולהשלכותיו בראיון לתכנית הרדיו "השורה התחתונה" בגלי צה"ל. להאזנה לחצו כאן.

בפסק דין מהעת האחרונה שעסק בבקשה לתביעה נגזרת בגין חלוקת דיווידנד בחברת האם של בזק נקבעו מספר קביעות מהותיות העוסקות באופן בו יש לפרש את 'מבחן הרווח' הקבוע בחוק החברות. רשות ניירות ערך פרסמה הוראות לגבי הצעדים הנדרשים מחברה הנוקטת פרשנות להוראות שטר נאמנות, וגם את מדיניות האכיפה שלה. כמו כן, פורסם בידי משרד המשפטים ורשות ניירות ערך קול קורא ביחס לכללים החלים על חברות ללא גרעין שליטה. עוד במזכר זה, אודות חוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו בשבוע שעבר, ועניינים נוספים. 
למעבר למזכר לחצו כאן.

משרדנו שם לו למטרה להגדיל את הגיוון התעסוקתי שבו, גם כדי לשקף נאמנה את הרכב האוכלוסיה בחברה הישראלית וגם מתוך אמונה כי יש לכך ערך חברתי חשוב.
עמותת קו משווה פועלת לקידום אקדמאים מהחברה הערבית בשוק העבודה הישראלי – בפרויקט מיוחד שיזמנו עם העמותה, ליווינו 14 סטודנטים מצטיינים למשפטים בתכנית להכשרה מקצועית הכללה הדרכה ומנטורינג במגוון תחומים.
גמר התכנית התקיים בשבוע שעבר ובו הציגו 5 סטודנטים את עבודת המחקר המשפטי שלהם.
תודה למנטורים הרבים שלקחו חלק בתכנית החשובה, ובראשן עוה"ד טלי אשד אלומות וענבל סוננברג, שיזמו את הפרויקט, וברכות חמות לליאן ספדי מאוניברסיטת תל אביב שהציגה באופן מרשים ביותר את עבודתה וזכתה במלגה כספית מהמשרד.

בשנים האחרונות, נבנו אלפי יחידות דיור חדשות במסגרת מיזמי פינוי־בינוי. לצד היתרונות שבהתחדשות, עלויות התחזוקה הגבוהות של בניין חדש, מקשות על הדיירים הותיקים, שפעמים רבות נאלצים לעזוב. עו"ד ישי איציקוביץ, ראש מחלקת התחדשות עירונית, מסביר בכתבה ב"דה מרקר" כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה. לחצו לכתבה המלאה.

בפסק דין של כבוד השופט אורנשטיין התקבלה במלואה העתירה שהוגשה על ידי מחלקת תכנון ובניה בהובלתו של עו"ד איל מאמו.
השופט אורנשטיין ביטל את המדיניות שקבעה העירייה בעניין תמ"א 38, אשר מנעה בפועל הוצאת היתרים על פי התמ"א.
להחלטה הד תקשורתי עצום והשלכות מרחיקות לכת על פעילות התמ"א בשיראל.
לסיקור התקשורתי:
גלובס
כלכליסט
YNET
דה מרקר

הרינו לעדכנכם במהלך יוצא דופן ביוזמת הרגולטור בתחום הגנת הצרכן, במסגרתו פורסמו לאחרונה הנחיות להפעלה של אכיפה פנימית וולונטרית מפוקחת. מהלך זה נועד לא רק למזער את הסיכון לכך שתתרחש בעסק הפרה או עבירה על חוקי הצרכנות, אלא גם מאפשר לתאגידים אשר יישמו אכיפה עצמית פנימית אפקטיבית בהתאם למפורט בהנחיות, ליהנות מהקלות משמעותיות.
על כל אלו ועוד, מוזמנים לקרוא במזכר זה.

כחלק ממדיניות רשות ניירות ערך לגוון ולהרחיב את סל המכשירים הנסחרים, נוספה לאחרונה האפשרות להנפיק אג"ח משלמות במניות לחברות הנסחרות במדד ת"א 125.

כמו כן, על הפרק מתן אפשרות להנפיק שני סוגי ניירות ערך נוספים: אג"ח היברידיות ואג"ח מגובות בנכסים ("איגוח"). לאחרונה, פרסמה הרשות ניירות עמדה בנושאים אלו להערות הציבור. 

על כל אלו מוזמנים לקרוא במזכר זה - למזכר המלא לחצו.

משרדנו מתמחה בליווי הנפקות ייחודיות, בין היתר בהנפקת מכשירים פיננסיים ציבוריים ופרטיים, הנפקת מניות בכורה והנפקת ה-CoCo הציבורית הראשונה בישראל. כמו כן, משרדנו ייצג את איגוד הבנקים בדיוני הצוות הבין משרדי לקידום האיגוח בישראל.
נשמח לסייע לכם בהכנת תגובות והערות לניירות העמדה האמורים.

מחלקת ההייטק והטכנולוגיה בראשותה של עו"ד אסנת סרוסי פירסטטר, תקיים כנס משותף עם ארגון היועצים המשפטיים בישראל בנושא "האתגרים המשפטיים של המירוץ הטכנולוגי", בו נספק מגוון טיפים וכלים פרקטיים להתמודדות עם האתגרים הרבים שהשינויים הטכנולוגיים מזמנים לחברות ולתאגידים.
לאג'נדה המלאה לחצו כאן.

שמחנו לשתף פעולה עם לשכת עורכי הדין האמריקאית American Bar Association בכנס ייחודי של אגף התחרות שהתקיים אתמול בJaffa Hotel. בכנס נכחו כ - 100 עורכי דין מקומיים וזרים. עו"ד מתן מרידור, מנהל מחלקת התחרות במשרדנו, שארגן את הכנס יחד עם עמיתיו מהABA, לקח חלק בפאנל בו דיבר על סוגיות בדיני תחרות ורגולציה על חברות הייטק וטכנולוגיה. בין השאר דיברה בכנס, הגב' מיכל הלפרין, הממונה על התחרות.

משרדנו מלווה את התאחדות בוני הארץ בעתירה כנגד המדיניות החדשה של עיריית רמת גן ליישום תמ"א 38 בעיר, המבטלת , הלכה למעשה, את קיומם של פרויקטים כאלו. עורכי הדין איל מאמו ודנה פריד ממחלקת תכנון ובניה, ייצגו את ההתאחדות בדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהתקיים בהמשך להצגת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, התומך בטעמי העתירה. 
לקריאת הכתבה המלאה מ"גלובס" לחצו כאן. 

בחודש ספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח 2018.
החוק כולל שורה של שינויים מהותיים בכל ההיבטים הנוגעים לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים ושל תאגידים.
עו"ד ד"ר איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון במשרדנו, היה חלק משמעותי מצוות גיבוש החוק במשרד המשפטים.
בלחיצה כאן תוכלו למצוא חוברת המעמיקה בתובנות העיקריות מהמהפכה הצפויה בעקבות החוק החדש הן ביחס לחייבים, הן ביחס לנושים והן ביחס לאחריות נושאי משרה.

המחלקה המסחרית ומחלקת תחרות מלווים את רשת הפארם BE, מבית שופרסל, בהסכם לרכישת 51% מחברת בלה און ליין, שעוסקת בין השאר בשיווק ומכירה של מוצרי קוסמטיקה, מוצרי נוחות וטואלטיקה, תוספי מזון ותרופות עד בית הלקוח, באמצעות אתר אינטרנט. עורכי הדין מתן מרידור, מירב יונג ורועי מיודובניק מלווים את העסקה הן בהיבט המסחרי והן בהיבטי התחרות.
כלכליסט
גלובס
YNET

מחלקת התחדשות עירונית ממשיכה לעמוד בחוד החנית של התחום בישראל, ומדורגת בקבוצת העלית על ידי מדריך הדירוג הבינלאומי היוקרתי LEGAL 500.
עו"ד ישי איציקוביץ, העומד בראש המחלקה, דורג כLeading Individual על ידי המדריך, שהגדיר אותו כ"בעל קשב יוצא דופן לצרכי הלקוח ולמטרותיו".
לצפייה בדירוג לחצו כאן.

עו"ד ישי איציקוביץ מסביר ב ynet את ההחלטה התקדימית של וועדת הערר המחוזית של תל אביב, לפיה במקרה שבו נדרשת תב"ע חדשה לצורך ביצוע תמ"א 38 - לא מספיק רוב של 80% מהדיירים, אלא נדרשת הסכמה של כולם. לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן.

ביום ראשון האחרון, פרסמה רשות התחרות להערות הציבור טיוטת תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס"ד-2004.
ניתן להעביר הערות לטיוטת התקנות עד ליום 25.8.2019.
במסגרת טיוטת התקנות, מבקשת רשות התחרות להעלות את רף הדיווח על מיזוגים כך שתידרש הסכמת הממונה למיזוג רק אם מחזור השנתי המינימלי של כל אחת מהחברות המתמזגות עולה על 20 מיליון ש"ח. כמו כן, מוצע להחליף את נוסח הודעת המיזוג הקיימת בנוסח חדש, אשר מרחיב באופן משמעותי את היקף המידע אשר שיידרש למסור כל צד למיזוג.
לקריאת עדכון הלקוחות המלא בנושא לחצו כאן.
 

תיקון חוק התחרות אשר נכנס לתוקפו בחודש ינואר 2019 הרחיב את הגדרת בעל מונופולין וכיום, בעל מונופולין מוגדר גם כמי שמחזיק ב"כוח שוק משמעותי" (וזאת גם אם נתח השוק שלו נמוך מ- 50%). חוסר הבהירות שנבע משינוי זה והקושי בהערכת קיומו של כוח שוק ללא הנחיות ברורות, הוביל את רשות התחרות לפרסם גילוי דעת בנושא, טרם תחילת אכיפת ההגדרה.
אתמול (21 ביולי 2019), לאחר שימוע ציבורי, פורסם נוסח סופי לגילוי הדעת. בעקבותיו, מתכוונת רשות התחרות להתחיל באכיפה כלפי גופים שהתיקון לחוק הפך אותם לבעלי מונופולין. בעדכון לקוחות זה, נבאר את גילוי הדעת ואת ההגדרות העולות ממנו.
לקריאת העדכון המלא לחצו כאן.

עו"ד מתן מרידור, ראש מחלקת תחרות, התראיין הבוקר לתכניתו של אפי טריגר בגלי צה"ל.
בראיון מתייחס מתן לכללים המשתנים בנוגע להגדרת מונופולין וכוח שוק משמעותי, בהמשך לגילוי הדעת שפירסמה רשות התחרות.
להאזנה לראיון המלא לחצו כאן. 

שמחנו לארח עשרות דירקטורים ונושאי משרה בכנס משותף שערכנו הערב עם איגוד הדירקטורים. את הכנס ריכז עו"ד ד"ר איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון, והרצו בו גם עורכי הדין אורי שורק, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה, יונה גושן שוטשטיין, מנהלת מחלקת מימון ובנקאות ורן שלום, שותף במחלקת שוק ההון וניירות ערך.
הם סיפקו זוויות ראייה שונות על השינויים האחרונים באחריות הדירקטורים ובפרט בהיבטי חדלות פירעון.

עורכת הדין אסנת סרוסי פירסטטר, מנהלת מחלקת ההייטק, מספרת על דרכה בעולם הטכנולוגיה במגזין "אנשים ומחשבים".
לקריאת הראיון לחצו כאן.

בראיון למשה גורלי מרחיב מתן על הכללים המשתנים בשוק התחרות, ומנתח את המצב הנוכחי.
לראיון המלא לחצו כאן.

עורכת הדין איריס ציבולסקי חביליו, הרצתה בכנס לעסקים קטנים ובינוניים של עיתון "דה מרקר" והסבירה על הליך הגישור ויתרונותיו לעסקים קטנים ובינוניים בפרט.
בכנס נכחו מאות בעלי עסקים קטנים ובינוניים וניתנו הרצאות מפי מגוון מומחים ואנשי מקצוע רלוונטיים.
לקריאת המוסף המסקר של הכנס מטעם "דה מרקר" לחצו כאן.

בקשה להתיר ביצוע תחליף

לאחרונה פרסמה רשות ניירות ערך מספר החלטות במסגרתן הביעה דעתה כי פעולות מסוימות שחברות נהגו לבצע עד לאותה העת הן אסורות, חלקן בתחום הממשל התאגידי (לדוגמה האיסור על הארכת עסקה עם בעל שליטה שתנאיה לא השתנו יותר מפעם אחת) וחלקן בתחום הגילוי. בנוסף, שוב התפרסמו פסקי דין בהם נדחו תביעות ובקשות כנגד חברות ציבוריות בגין עילות תביעה שונות. כפי שציינו במזכרנו הקודם, יתכן ויש כאן משום תנועה נגדית של המטוטלת שנעה בעבר רחוק מדי לכיוון של עידוד תביעות ייצוגיות ונגזרות. על כל אלה ועוד במזכרנו זה. לקריאת המזכר המלא לחצו כאן

שמחנו לארח ביום 1/7/19 כ - 200 מנכ"לים, דירקטורים, יועצים משפטיים ונושאי משרה אחרים ממגוון חברות, בכנס ייחודי בשיתוף הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב. הכנס בחן את הרגולציה ההולכת ומתרחבת ואת הדרכים הפרקטיות להתמודד איתה בדיסציפלינות השונות - שוק ההון, הגנת הפרטיות והגנת הצרכן. הדובר הראשי בכנס היה כבוד שופט בית המשפט העליון (בדימוס), פרופ' יורם דנציגר, שדיבר על אחריות נושאי משרה בחברות לצמצום היקף חדלות הפרעון. עורך דין איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון במשרדנו הנחה את הכנס. עו"ד שיראל גוטמן עמירה, מנהלת מחלקת שוק ההון, הנחתה פאנל בנושא אחריות דירקטורים, בו התארחו עו"ד צבי אגמון, מייסד המשרד, פרופ' אסף חמדני מהפקולטה למשפטים באוניבריסטת תל אביב וד"ר לאה פסרמן, מרצה בכירה בקריה האקדמית אונו ולשעבר חברת וועדת האכיפה המנהלית לפי חוק ני"ע. עורכת הדין אסנת סרוסי פירסטטר, מנהלת מחלקת ההייטק, דיברה על סוגיות חשובות בהגנת הפרטיות, כאשר את הכנס חתמה עורכת הדין הלה פלג בהרצאה על רגולציית הגנת הצרכן, בה הציגה את הכלי הטכנולוגי שפיתחנו למיפוי ואנליזה של סיכונים.
תודה לפרופ' שרון חנס, דיקאן הפקולטה למשפטים, על האירוח ועל שיתוף הפעולה, למרצים ולמשתתפים הרבים.
לצפייה בתמונות מהאירוע לחצו כאן.

העתירה עוסקת בשינוי ייעוד הקרקע מאזור כפרי לאזור המיועד לפיתוח עירוני שיכלול שכונת מגורים בת 5,000 יחידות דיור. תוכנית הבנייה המקודמת ברכס לבן שבהרי ירושלים צפויה לחסל את אופיים הכפרי של היישובים אורה ועמינדב, וזאת בניגוד להגדרתם בתמ"א 35 - כך טוענת המועצה האזורית מטה יהודה בעתירה לצו ביניים שהוגשה לבג"צ נגד המועצה האזורית לתכנון ובניה והוועדה המחוזית ירושלים, על ידי עוה"ד איל מאמו וגל אוהב ציון ממחלקת תכנון ובניה במשרדנו.
בעתירה מבקשת מטה יהודה לבטל את החלטת המועצה הארצית להגדיר את רכס לבן בירושלים כ"אזור פיתוח עירוני". לקריאת כתבה בנושא מ"גלובס" לחצו כאן.

עיריית חולון מבקשת מבית המשפט להורות לשר התחבורה לבטל את ההרשאה שנתן לנת"ע להפקיע קרקע שבבעלות העירייה - העירייה עתרה לבג"צ במטרה למנוע הפקעת שטחים לטובת נת"ע, שאחראית על פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב. במסגרת העתירה, אותה הגישו עוה"ד איל מאמו ויגאל יוסף ממחלקת תכנון ובניה, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני.
בעתירה טענה העירייה כי המדינה מעוניינת להפקיע את השטחים הציבוריים ללא תיאום וכי ההפקעה תגרום לסכנה בטיחותית ובריאותית.
לקריאת כתבה מ"דה מרקר" לחצו כאן.
לקריאת כתבה מ"גלובס" לחצו כאן.

שמחנו לארח במשרדנו בתל אביב משלחת בכירי סייבר מאוסטרליה, אשר מבקרת בישראל ביוזמת Trans-Tasman Business Circle ובשיתוף עם עו"ד דורון גולדברשט, נציג המשרד בסידני. עו"ד אלומה צרניק ממשרדנו העבירה הרצאה בנושא רגולציה פיננסית וחדשנות טכנולוגית, ומר יוסי קורן, לקוח מחלקת ההייטק, ומנכ"ל חברת Privacy Raiting הציג את עיקרי הData Security של החברה. לצפייה בגלריית התמונות לחצו כאן.

משרדנו יקיים מפגש בוקר מקצועי בשיתוף הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
הכנס יתמקד בשאלה, כיצד ניתן לקדם את הפעילות העסקית של חברות תוך צמצום החשיפות המשפטיות והרגולטוריות אשר הולכות ומתרחבות, וכן בסקירת חשיפות רגולטוריות ומשפטיות מרכזיות מהשנים האחרונות במגוון דיסיפלינות (שוק ההון, הגנת הפרטיות והגנת הצרכן).
הכנס ייערך ביום 01 ביולי 2019 החל מהשעה 08:30 באולם כס המשפט של הפקולטה למשפטים ע"ש מלכה ברנדר.
לפרטים נוספים ולאג'נדה המלאה לחצו כאן.

עו"ד ד"ר איתי הס, אשר מונה על ידי בית המשפט לכונס הנכסים של המגרש, ניהל את הליך המכרז עד לזכייתו של היזם יוסי אברהמי.
על הקרקע חלה תוכנית בניין עיר מאושרת להקמת מגדל מגורים בן 15 קומות ו-70 דירות. הליך המכרז יצא לדרך בהובלתו של איתי לאחר שבית המשפט הורה על פירוק השיתוף בין הבעלים הקודמים במגרש.
לקריאת הכתבה מ"גלובס" לחצו כאן.

עורכת דין הלה פלג העבירה הרצאה מרתקת בכנס השנתי ה - 17 של ארגון היועצים המשפטיים בישראל על המעבר מהתגוננות לרגולציה מונעת ועל הדרך היעילה ביותר לעשות זאת. משרדנו הוביל פיתוח של כלי טכנולוגי חדשני תחת השם LAWgorithm, אשר מכיל את כל הוראות הדין וצפוי לחסוך לחברות זמן והרבה מאוד כסף.
לצפייה בהרצאה המלאה לחצו כאן.
לפרטים נוספים היכנסו לעמוד מחלקת רגולציה מונעת

עו"ד ישי איציקוביץ, מנהל מחלקת התחדשות עירונית במשרדנו ומי שמלווה את התחום מראשיתו, השתתף בפאנלים שונים בועידה הלאומית להתחדשות עירונית של עיר הנדל"ן - מרכז הבנייה הישראלי, הן בנושאי מימון התחדשות עירונית והן בסוגיית הדייר הסרבן. ישי ליווה את הליכי החקיקה בתחום ולקח חלק בוועדות הכנסת בתחום.

עוה"ד צבי אגמון, מורן אומן ויערה בן הרוש לקחו חלק בשלושה פאנלים שונים במסגרת כנס לשכת עוה"ד השנתי שנערך באילת:
צביקה, ראש המשרד, השתתף בפאנל "מה הופך משפט לאומנות?"
מורן, מנכ"לית המשרד, השתתפה בפאנל "הצלחה במים משפטיים סוערים" בנושאי שיווק ופיתוח עסקי 
יערה, ממחלקת שוק ההון, הנחתה שולחן עגול לעורכי דין צעירים, וסיפרה על חלקה בליווי בנק הפועלים בהליך ההיפרדות מישראכרט ובהנפקתה

משרדנו ייצג את חברת האלקטרוניקה AU Optronics מטאיוואן בתביעה ייצוגית שבה נטען כי החברה הייתה שותפה בקרטל בינלאומי לתיאום מחירים של רכיבים למסכים שטוחים, וגרמה בכך נזק לצרכנים ישראליים.
ביום 20.4.2019 אישר בית המשפט המחוזי (מרכז) פשרה ייחודית שהושגה בין AUO לבין התובעת הייצוגית, בלא הודאה באחריות מצד AUO.
באופן תקדימי, בית המשפט הכיר בכך שהתרומה לקבוצה יכולה להיות גם בעצם הנכונות של המשיבה להכיר בסמכות בית המשפט הישראלי – באופן שיאפשר למבקש להכפיף משיבים אחרים לסמכות השיפוט הישראלית.
לפרטים נוספים לחצו כאן

 

השבוע התקיים, זו השנה השמינית, הכנס השנתי של מחלקת תכנון ובניה של משרדנו.
לכנס הגיעו מעל 250 משתתפים והוא הפגיש את בכירי התחום, שדנו במגמות, בשאלות החמות ובעתיד לבוא.
בפאנל המרכזי התארחו זאב בילסקי, ראש מטה הדיור, ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ, ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עדיאל שמרון, מנהל רשות מנהל מקרקעי ישראל וחיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל.
לקריאת הסיקור התקשורתי בעיתונים השונים, לחצו:
גלובס
כלכליסט
דה מרקר
לצפייה בתמונות המאירוע לחצו כאן

ביום 1 במאי 2019 פרסמה רשות התחרות נוסח מתוקן של גילוי דעת משנת 2014 העוסק בפעילותם של איגודים עסקיים בהיבט דיני התחרות, להערות הציבור. גילוי הדעת נועד לסייע לאיגוד העסקי, לחבריו ולאורגניו להימנע מהפרה של דיני התחרות על ידי יישום המלצותיה של רשות התחרות. וזאת, כיוון שחבירה של מתחרים באיגוד עסקי מעוררת שורה של חששות לפגיעה בתחרות, ויכולה בנסיבות מסוימות לעלות כדי הסדרים כובלים אסורים. 
בעדכון זה, מובאים עיקרי העדכונים והשינויים בגילוי הדעת - למזכר המלא לחצו כאן

עו"ד ד"ר איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון במשרד, מונה ע"י כבוד השופט אלכסנדר רון מביהמ"ש המחוזי בירושלים, לנאמן יחיד באגודת הקו-אופ, בהמשך לטענת רשם האגודות, לפיה נאמני חברת הקו-אופ, נמצאים בניגוד אינטרסים מעצם היותם נאמנים לחברה. לחצו לידיעה המלאה

האם נשיא בית המשפט המחוזי בת"א השופט איתן אורנשטיין יחליט לעשות סדר בעולם ההצבעות והפסילות - שמשפיע רבות על אופן קבלת החלטות ע"י בעלי החוב בחברות הציבוריות בישראל? עו"ד ד"ר איתי הס, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרדנו, הגיש בשם נאמן מחזיקי איגרות החוב של בי קום, בקשה לבחינת הצורך בנטרול קולותיהם של מחזיקי איגרות החוב להם החזקות במספר סדרות, וביקש לבחון באילו תנאים יש לראות בהחזקה הכפולה כעניין נוגד, בעת חישוב הקולות?
לקריאת הכתבה מדה מרקר לחצו כאן.

כך התנפץ החלום של מאות ישראלים על דירה זולה. תחקיר במוסף הנדל"ן של דה מרקר על קבוצות הרכישה ונקודות התורפה שלהן.
עו"ד ישי איציקוביץ בהתייחסות לנושא. לכתבה המלאה לחצו כאן.

לאחרונה התפרסמו מספר פסקי דין בהם נדחו תביעות ובקשות כנגד חברות ציבוריות בגין עילות תביעה שונות. יתכן ויש כאן משום תנועה נגדית של המטוטלת שהלכה רחוק לכיוון של עידוד תביעות ייצוגיות ונגזרות.
בנוסף, רשות ניירות ערך מנסה להתמודד עם תופעות אותן היא רואה כבעייתיות, הן בעמדתה לגבי עסקאות החלף (swap) (המשנה עמדה קודמת שלה), והן בכוונתה להגביל בחקיקה הנפקת חברות ללא פעילות. כמו כן, במסגרת פניות לרשות ניירות ערך נדונו מספר נושאים בעלי השלכות רוחב כגון כיצד על איש פנים לנהוג בהגיע המועד האחרון למימוש אופציה כאשר יש מידע פנים בחברה ותנאי כשירות של דירקטור חיצוני. כמו כן הרשות עדכנה כי הוראת השעה לעניין הצעת ניירות ערך במנגנון At the Market Offering (ATM) לא תוארך.
על כל אלה ועוד במזכרנו זה.

מחלקת התחדשות עירונית, בהובלתו של עו"ד ישי איציקוביץ, דורגה לראשונה בקבוצת העלית של מדריך הדירוג הבינלאומי LEGAL500.
כמו כן, עו"ד איציקוביץ הינו בין הבודדים שדורגו בדירוג האישי כעורך דין מוביל.
לצפייה בדירוג המלא לחצו כאן.

למה מסגרות האשראי בישראל שונות כל כך מבארה"ב ובאנגליה?
מאמר אקדמי של עו"ד אלומה צרניק - לקריאה לחצו כאן (אנגלית)

פינטק- למה טכנולוגיה לא תביא את הבשורה המיוחלת לצרכנים?
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן (אנגלית)

ביום 31 במרץ 2019 פרסמה רשות התחרות קול קורא להתייחסות הציבור בנוגע לכשלי תחרות הנובעים מרגולציה קיימת או לכשלי תחרות שניתן להתמודד איתם באמצעות שינויי רגולציה. המידע שיתקבל ישמש את הרשות כדי לקדם הצעות לחקיקה, רפורמות או הליכים פנים ממשלתיים אחרים - לחצו כאן למזכר המלא.

ביום 17 במרץ 2019, החליטה הממונה על התחרות להשתמש לראשונה בסמכותה ולהטיל הוראות על שסטוביץ, יבואנית משחת השיניים "קולגייט" בישראל. זאת, לאחר שבידי רשות התחרות נאסף מידע לפיו קולגייט העולמית דרשה משסטוביץ לפעול כדי למנוע ולצמצם יבוא מקביל של מוצריה.
מדובר במתן הוראות החלות מיום ההחלטה וקדימה כדי למנוע פגיעה בתחרות בידי יבואן ישיר בדרך של סיכול או צמצום התחרות מיבוא מקביל ולא בצעד אכיפה רטרואקטיבי או באיסור התנהגות גורף לכלל היבואנים הישירים בישראל.
לקריאת המזכר המלא בנושא לחצו כאן.

עו"ד ד"ר איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון במשרדנו, מונה בנובמבר האחרון על ידי בית משפט השלום בתל אביב, ככונס הנכסים של אחד המגרשים היקרים ביותר בישראל, על קו החוף של תל אביב. איתי אמון על הוצאת המכרז למכירת המגרש לפועל, לאחר יותר מ - 15 שנים בהן לא הצליחו בעלי המגרש להגיע להסכמות. תכנית המתאר הכללית של תל-אביב (ת"א 5000) תאפשר ליזם שיהא מעוניין בכך, לבקש להוסיף למגדל המגורים גם שטחי מסחר ומלונאות בהיקף משמעותי. אמש אישר בית המשפט את מתווה המכר, וההזמנה להגשת הצעות לרכישת המגרש תפורסם בימים הקרובים. 
לקריאת הכתבה מYNET לחצו כאן

עוה"ד יונה גושן גוטשטיין, מנהלת מחלקת בנקאות ומימון, והלה פלג, מנהלת מחלקת רגולציה, הוזמנו להרצות על מהפך הרגולציה בכנס לקוחות של בסס"ח (ביטוח סיכוני סחר חוץ).
יונה דיברה על הרגולציה הפיננסית וחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי החדש, והלה הרחיבה בכל הנוגע לדיני הגנת הצרכן.

חוק התחרות הכלכלית המתוקן, מבשר גם על שינוי מהותי בתקרת העיצום הכספי שיכולה רשות התחרות להטיל במסגרת הליך מנהלי.
מזכר זה פורט את השינויים באופן קביעת גובהם של עיצומים כספיים כפי שפורסמו בטיוטה להערות הציבור. שינויים אלו צפויים להשפיע משמעותית על חברות ועל נושאי המשרה בהן.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

עו"ד שיראל גוטמן עמירה, מנהלת משותפת של מחלקת תאגידים ושוקי הון, במאמר ב"דה מרקר" על הגברת האטרקטיביות של הבורסה בתל אביב ודרכים לעודד הנפקות בישראל.
לקריאת המאמר המלא לחצו

גוף המחקר הבינלאומי MergerMarket ציין את עסקת אקויטל כאחת מחמש העסקאות המשמעותיות ביותר במזרח התיכון ואפריקה בשנה האחרונה.
מחלקת שוק ההון שלנו ליוותה את אקויטל בעסקת מיזוג משולש הופכי עם חברת הבת י.ו.א.ל ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ, העוסקת באמצעות חברות בנות שבאחזקתה בתחומי הבניה והנדל"ן וחיפושי נפט וגז. על פי הסכם המיזוג במועד השלמת המיזוג יועברו לאקויטל מניותיה של יואל, וזו תהפוך לחברה פרטית שבאחזקת אקויטל.
במסגרת זאת ליווינו את החברה החל מהשלבים הראשונים של תכנון מבנה העסקה לצורך עמידה בהוראות החוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות וכן ייצגנו את אקויטל במסגרת המשא ומתן עם הוועדה הבלתי תלויה שהקים דירקטוריון י.ו.א.ל. לבחינת עסקת המיזוג, ולגיבוש תנאי העסקה.
לצפייה בדירוג המלא:
https://www.agmon-law.co.il/uploaded_files/MM.png

 

"חוק התחרות הכלכלית", מציג מהפכה ביחס הממונה לשוק הפרטי ומגלגל לפתחם של בעלי החברות ומנהליהן, את האחריות. והיא כבדה. עו"ד מתן מרידור, מנהל מחלקת הגבלים עסקיים ותחרות, במאמר דעה ב TheMarker Online על החוק החדש והשלכותיו
לקריאת המאמר המלא לחצו:
https://www.agmon-law.co.il/uploaded_files/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%20%D7%9E%D7%AA%D7%9F.jpg

ביום 16 בינואר 2019 אישר בית המשפט המחוזי ניהול תובענה ייצוגית כנגד החברה המרכזית למשקאות בשל תמחור מופרז של בקבוק 1.5 ליטר של משקה קוקה קולה. במקביל, דחה בית המשפט בקשה לניהול תובענה ייצוגית כנגד שטראוס. שתי ההחלטות ניתנו על ידי כבוד השופט גרוסקופף, בכובעו כשופט בית משפט מחוזי, והן כוללות ניתוח של עילת המחיר המופרז והתנאים שיש להוכיח על מנת לעמוד בנטל השכנוע הנדרש בבקשת אישור תובענה כייצוגית. במסגרת זו נקבעו מספר קביעות עקרוניות, בין היתר לעניין ההשפעה של כוח השוק על בחינת הוגנות המחיר, והיקף גילוי המסמכים המצופה מהמשיב בהליך לאישור תובענה ייצוגית.
במזכר זה נסקור את ההחלטות החדשות ואת השלכותיהן. לקריאת המזכר המלא לחצו כאן

מדריך הדירוג הבינלאומי בתחום ההגבלים העסקיים GCR - Global Competiton Review, הכיר במחלקת התחרות שלנו כמחלקה עלית.
עוה"ד צבי אגמון, מחלוצי התחום בארץ, ומתן מרידור, ראש המחלקה הוכרו כמובילים בתחומם.

המדריך המוביל דירג את מחלקות שוק ההון ופיתוח פרויקטים במשרדנו בקבוצת האיכות הגבוהה ביותר. המדרג ציין את מעורבות מחלקת שוק ההון שלנו בכמה מן העסקאות החדשניות והמורכבות ביותר בתחום בשנים האחרונות.
לצפייה בדירוג המלא: https://www.iflr1000.com/Firm/Agmon-Co-Rosenberg-Hacohen-Co-Israel/Profile/1670#rankings

עו"ד איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון בפירמה, במאמר דעה על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש. איתי, אשר היה חלק מצוות גיבוש החוק של משרד המשפטים, מסביר מהן ההזדמנויות הטמונות בחוק החדש וכיצד הוא צפוי להגדיל את הוודאות הן עבור צרכני האשראי והן עבור מעניקי האשראי המנהלים את סיכוניהם? לקריאת המאמר המלא:
https://www.calcalist.co.il/…/arti…/0,7340,L-3753995,00.html

להליך הגישור יתרונות רבים וברורים - מה נדרש כדי שהוא יהפוך לחלק אינטגרלי מהסכמים מסחריים?
עוה"ד איריס ציבולסקי חביליו ומירב עבאדי ממשרדנו במאמר בנושא, אשר פורסם בכתב העת "עורך הדין".
לגיליון הדיגיטלי המלא, לחצו. המאמר בעמוד 87 
https://www.israelbar.org.il/magazine/OrechHadin41/

פרטנר גייסה 225 מיליון שקל בהנפקת סדרת אג"ח חדשה. 
החברה זכתה לביקושים של 670 מיליון שקל בהנפקת הסדרה השלישית שתיסחר בשוק.
את פרטנר ליוו עוה"ד אמיר גודארד ומתן דסקל ממחלקת שוק ההון.
לקריאת הכתבה ב"דה מרקר" לחצו:
https://www.themarker.com/markets/1.6807486

מתן התראיין לאפי טריגר וניתאי ענבי בנוגע לחוק ההגבלים החדש והשפעותיו על התנהלות החברות.
להאזנה לראיון המלא לחצו כאן
 

עוה"ד מתן מרידור וג'ואי לייטסטון במאמר דעה ב"דה מרקר" על חקירות היצף ועל החלטתו של שר הכלכלה בעניין מפעל מלט הר טוב. האם ניתן לתמוך בייצור המקומי מבלי לחסום את הייבוא ולפגוע בתחרות? 
לקריאה לחצו: https://www.themarker.com/news/macro/.premium-1.6803755

ב - 1.1.2019 התקבל בכנסת תיקון חדש לחוק ההגבלים העסקיים. התיקון כולל שינויים מהותיים אשר צפויים להשפיע על פעילותן העסקית של חברות ועל נושאי המשרה בהן.
עדכון זה סוקר את השינויים המרכזיים והשפעתם על חיי המעשה.
לקריאת העדכון המלא לחצו כאן.

מחלקת תכנון ובניה בהשתלמות סופ"ש זו השנה השלישית בנושאי חידושים בתכנון ובניה.
עולם התכנון והבניה בישראל משנה כיוון, הליכים ואינטנסיביות. ההשתלמות תעסוק בשינויים הרגולטוריים הרבים שהתרחשו בתחום התכנון והבניה בכלל ובתחום ההתחדשות העירונית בפרט. בכנס ישתתפו מרצים בכירים המצויים בלב העשייה בתחום.

לקראת הכנת הדו"ח השנתי לשנת 2018, מחלקת שוק ההון בעדכון לקוחות לקראת הכנת הדו"ח השנתי ל - 2018. במזכר המלא תוכלו למצוא מספר פרסומים של רשות לניירות ערך, להם השלכות על הגילויים שיש לתת בדו"ח שנתי זה.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

עו"ד דניאל סקל ואסף דנציגר מהמחלקה המסחרית ליוו את חברת Newater הסינית בעסקת הרכישה של חברת הסטארט אפ הישראלית AMS העוסקת בטכנולוגיית מים ושפכים. טקס החתימה הרשמי התקיים בעיר ינטאי בסין.
Newater נסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ - 92 מיליון ש"ח והיא מתמחה בטכנולוגיות להגנה על הסביבה, עם התמחות במחזור מי שפכים למים באיכות גבוהה. מטרת הרכישה של AMS היא למקסם את יכולות הטיהור האיכותי במגוון רחב של תעשיות.
לכתבה המלאה מ"כלכליסט": https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3751138,00.html

הוצאות התחזוקה על בניינים שעברו התחדשות עירונית גדלות משמעותית ולא תמיד הדיירים יכולים לעמוד בהן. עו"ד ישי איציקוביץ, מנהל המחלקה להתחדשות עירונית, מסביר בכתבה ב"כלכליסט" מהן קרנות התחזוקה, אשר מתבססות כדרישה הולכת וגדלה מהיזמים, ואיזה סוגי קרנות עומדות לרשות הדיירים? לקריאת הכתבה במלואה לחצו:
https://www.calcalist.co.il/…/arti…/0,7340,L-3750479,00.html

שמחים לבשר על מינוי 4 שותפים חדשים במשרדנו -
ברכות חמות לעוה"ד רוני מונק, ברק שוורץ ותום כהנא ממחלקת הליטיגציה ועו"ד אסף דנציגר מהמחלקה המסחרית.
גאים בכם ומאחלים הצלחה רבה!

עו"ד דן הכהן, מנהל תחום האנרגיה במשרדנו, ומי שליווה את מרבית העסקאות המרכזיות והתקדימיות בתחום הגז הטבעי בישראל, הרצה אתמול בוועידה לאנרגיה ולעסקים בהשתתפות בכירי התחום.
דן דיבר על הרגולציה המשתנה בישראל, שבעקבותיה בחמש השנים האחרונות לא בוצעו קידוחי אקספלורציה בישראל. הכללים החדשים של ההליך התחרותי לקבלת רישיונות לחיפושי נפט וגז בים, מרתיעים משקיעים פוטנציאליים חדשים וכן מונעים מהשחקנים הקיימים להשקיע בתחום זה בישראל. התוצאה היא שהגופים הישראלים הפעילים בתחום הנפט והגז בישראל, נאלצים להפנות את מומחיותם ואת המשאבים הכספיים העומדים לרשותם להשקעות בחו"ל.
דן המליץ למדינה לעשות "זום אאוט" ולקבוע כללים ברמת המקרו בלבד באופן שיאפשר לסקטור הפרטי לבצע חיפושי נפט וגז בישראל בהתאם לסטנדרטיים המקובלים בעולם. חידוש חיפושי הנפט והגז יכול להביא לתגליות נוספות אשר יחזקו את מעמדה של ישראל כיצואנית אנרגיה בזירה האזורית והעולמית.

עו"ד ד"ר איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון במשרדנו, מונה על ידי בית המשפט ככונס נכסים למימוש פירוק השיתוף ברחוק הירקון 7, אחד מהמגרשים היקרים בתל אביב על קו החוף. על הקרקע חלה תכנית בנין-עיר מאושרת להקמת מגדל מגורים בן 15 קומות. איתי יטפל בהליך המכר של הנכס, המוערך בלמעלה מרבע מיליארד ש"ח.
לקריאת הידיעה ב"גלובס" לחצו:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001261244

שמחנו לשתף פעולה גם השנה עם סומך חייקין KPMG בכנס התחזיות What's Next? 2019. בכנס הרצו מספר מנהלי מחלקות שלנו, והתייחסו להשפעת החדשנות והטכנולוגיה על העולם המשפטי והעסקי.
עו"ד שיראל גוטמן עמירה, מנהלת מחלקת תאגידים, ניירות ערך ושוקי הון, העבירה הרצאה בנושא אתגרי הרגולציה של נושאי המשרה לקראת 2019, ופירטה כיצד ניתן להקטין את החשיפה ולשמור על ממשל תאגידי תקין. לצפייה במצגת של שיראל לחצו כאן.
עוה"ד איל מאמו, מנהל מחלקת תכנון ובניה, יונה גושן גוטשטיין, מנהלת מחלקת בנקאות ומימון ואסנת סרוסי פירסטטר, מנהלת מחלקת ההייטק, הרצו במושבים השונים של הכנס.

פסיקה חדשה ועדכוני רשות - אוקטובר 2018
אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים נושאי משרה הוא כמות התביעות הגדולה המוגשת כנגדם. לאחרונה פורסמו מספר פסקי דין העוסקים בנושא זה. פסקי הדין כוללים בין היתר קריטריונים בשאלה מתי לא יתערב בית המשפט בהחלטות הדירקטוריון, או במילים אחרות, היקף תחולת כלל שיקול הדעת העסקי על החלטות דירקטוריון בנושאים שונים. בנוסף, רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה עדכונים לגבי עמדתה בסוגיות שונות הנוגעות למדיניות התגמול – על אלה ועוד במזכרנו זה.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.

עו"ד מתן מרידור, מנהל מחלקת תחרות והגבלים עסקיים, השתתף בפאנל במסגרת כנס הקרטלים הבינלאומי של ארגון ה – ICN.
את הכנס אירחה הרשות להגבלים עסקיים ולקחו בו חלק נציגים מהתחום מרחבי העולם וכן בכירים ישראליים בתחום ההגבלים.
ארגון ה-ICN (International Competition Network), מאגד כ-120 רשויות תחרות מכ-106 מדינות ברחבי העולם.

מחלקת תכנון ובנייה, בהובלתו של עו"ד איל מאמו ליוותה את חברת רותם אמפרט עד לקבלת פסק דין חשוב הנותן תוקף להסכמות אליהן הגיע מפעל רותם אמפרט (כי"ל)
ולפיו יוכל להמשיך לעבוד ואף להתפתח תוך שמירה על הסביבה.
מדובר בהסכם להפעלת בריכות הגבס של המפעל, באופן שלא יסכן את נחל אשלים, לאחר שביהמ"ש התבקש להורות על סגירת הבריכות בעקבות קריסה אשר אירעה ביוני 2017 וגרמה לזיהום הנחל.
עוה"ד איל מאמו, דנה פריד וטל ברקת ליוו את חברת רותם אמפרט בדיונים מול אדם טבע ודין, וועדת הערר, ועדה מקומית תמר,
המשרד להגנת הסביבה ותושבים מתנגדים, והצליחו, לאחר משא ומתן מורכב, להגיע להסכם לפיו המפעל יוכל להמשיך ולעבוד
באופן המקובל על הצדדים הרבים.
לקריאת הכתבה המלאה בנושא, לחצו:
https://www.haaretz.co.il/nature/1.6552547

משרדנו מייצג את דלק קידוחים ונובל אנרג'י ברכישת 39% ממניות צנרת הגז המצרית המושבתת של חברת EMG.
העסקה צפויה להביא לשיקום תשתית הגז בין ישראל למצרים ולאפשר יצוא גז מישראל בהיקף של 15 מיליארד דולר. בכפוף להשלמת העסקה, הזרמת הגז מישראל למצרים עשויה להתבצע כבר בתחילת 2019. 
עוה"ד דן הכהן, דניאל סקל, אדי אשכנזי ואופק גל גלנדר ממחלקת האנרגיה מלווים את כל שלבי העסקה.
מחלקת ההגבלים העסקיים מלווה את העסקה בהיבט התחרותי ותמשיך לעשות זאת עד לסיומה.
לקריאת כתבה בנושא מ"גלובס": https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001254483

כחלק מליווי חממת הטכנולוגיה SouthUp, ששמה לה למטרה לקדם יזמות וטכנולוגיה באזור שער הנגב, השתתפנו בכנס שאירגנה החממה בקיבוץ ניר עם. בכנס הציגו כ - 25 חברות סטארטאפ מול משקיעים פוטנציאליים.
עוה"ד אסנת סרוסי פירסטטר וסער רוסמן ממחלקת ההייטק נכחו בכנס, פגשו את הסטארטאפים ואסנת אף העבירה הרצאה בנושא השקעות בסטארטאפים.

עוה"ד אורי רוזנברג ואמיר גודארד מהמחלקה המסחרית ייצגו את בעלי השליטה בחברה הציבורית סולגרין בעסקת מכירת השליטה לחברת להב הרים ירוקים תמורת 39 מיליון ₪
לכתבות מהעיתונות הכלכלית שפורסמו בנושא:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001252448
https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3745607,00.html
https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=93491&From=hp

שופטי בג"ץ המליצו היום (ג') לארגון שומרי הבית לדחות את העתירה שהגישו נגד התשדירים של שותפות לוויתן. השופטים התבטאו באופן חריף נגד מגישי העתירה, ובעקבות המלצתם הארגון משך אותה והעתירה נדחתה. עו"ד יונתן קהת ממחלקת הליטיגציה ייצג את נובל אנרג'י, דלק קידוחים ורציו בדיון.
לקריאת הכתבה מ"דה מרקר"
https://www.themarker.com/advertising/1.6450473?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native

בעקבות מיזוג רשת וערוץ 10 עלו טענות כנגד הרשות להגבלים עסקיים על כך שלא התייחסה לתנאים שיבטיחו היעדר התערבות פוליטית ועסקית בתכני חדשות 10.
עו"ד אורי פורת מתייחס במאמר לשיקולים המנחים את הרשות, שרובם ככולם ממוקדים בתחרות, ומסביר מדוע זה דווקא מחזק את הרשות ולא מחליש אותה.
לקריאת המאמר המלא לחצו:
https://www.themarker.com/news/macro/1.6436356

עוה"ד הלה פלג ואיילת גלעדי ייצגו את חברת דלק בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד החברה. דלק זכתה במכרז על תדלוק משאיות בגז טבעי דחוס לצורך צמצום זיהום אוויר. חברת סופרגז ערערה על הזכייה ובסופו של דבר הפסידה וחויבה בהוצאות משפט.

עוה"ד הלה פלג וג'ואי לייטסטון ייצגו את חברת נטוייז'ן בתביעה ייצוגית שהוגשה על בסיס הטענה כי החברה מובילה מדיניות של התעלמות מבקשות לקוחות לניתוק מהשירות.
ביהמ"ש המחוזי אישר את הגשת התביעה בהתבסס על המקרים הספציפיים שהוגשו. התובעים ביקשו להרחיב את התביעה לתובעים נוספים, גם אם אינם מופיעים בשמם ופנו לביהמ"ש העליון שדחה את בקשתם בטענה כי תובענה ייצוגית רחבה תאושר רק במקרה של הוכחה כי מדובר בשיטת פעולה מכוונת מעל לכל ספק. 
לקריאת הכתבה בנושא לחצו:
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-405745-00.html

מחלקת ההייטק בהובלתה של עו"ד אסנת סרוסי פירסטטר, ליוותה את חברת הענק הבריטית Centrica בהשקעה נוספת בהיקף של 18 מיליון דולר בחברת הסייבר הישראלית אינדג'י (Indegy).
אינדג'י מתמחה בתחום אבטחת מידע לחברות תעשייתיות. הפתרון שפיתחה תוכנן לזהות אנומליות במערכות שליטה תעשייתיות, והוא עושה שימוש בטכנולוגיית למידת מכונה כדי לנתח ולהתריע בפני המשתמשים על פעילות חשודה ברשת שלהם, ללא כל השפעה על תפעול המערכות.

מחלקת ההייטק שלנו ליוותה את החברה גם בהשקעה הקודמת בחברת Driivz שפיתחה פתרונות להטענת כלי רכב חשמליים.
לקריאת הכתבה בנושא באתר IVC לחצו:
https://www.ivc-online.com/High-tech-Insights/News-PR/News-Archive/nid/AA29A9A6-9DAA-E811-80F7-0050569A1018

הצלחה נוספת למחלקת הגבלים עסקיים של משרדנו, אשר ליוותה בהצלחה את המיזוג המשמעותי בין אלביט לתע"ש, עד לאישורו אתמול על ידי הרשות להגבלים. 
במסגרת העסקה, רכשה אלביט את פעילות תע"ש במסגרת מכרז שערכה המדינה להפרטת פעילותה של תע״ש.
לקריאת הכתבה ב"גלובס" לחצו כאן: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250523

מחלקת ההייטק, בהובלתה של עו"ד אסנת סרוסי פירסטטר, מלווה את חברת Centrica, ענקית האנרגיה הבריטית, בשורה של השקעות בסטארטאפים ישראלים, ביניהם החברה הישראלית Driivz שפיתחה מערכת מידע לניהול מערכות טעינה לכלי רכב חשמליים.

לכתבה בגלובס, לחצו כאן:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001248783

במסגרת ערעור על דחיית בקשה לאשר תובענה כייצוגית כנגד חברת דירוג האשראי "מידרוג", קבע בית המשפט העליון בתחילת השבוע כי אין לייחס לחברות דירוג אשראי אחריות לכשלים בדו"חות אלא במקרה של חוסר תום לב או רשלנות חמורה, ובכך דחה את הערעור. עוה"ד צבי אגמון ודרור סברנסקי ממחלקת הליטיגציה במשרדנו, ייצגו את חברת מידרוג הן בדיונים במחוזי והן בערעור בעליון.
לקריאת הכתבה בנושא ב"גלובס":
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250218

רשות ההגבלים העסקיים אישרה אתמול את עסקת המיזוג בין פרוטרום הישראלית לבין חברת IFF האמריקאית. פרוטרום תימכר לחברת IFF תמורת 6.4 מיליארד דולר. חברת פרוטרום עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של חומרי טעם וחומרי גלם טבעיים ייחודיים.
עוה"ד צביקה אגמון, מתן מרידור ומורן אומן ייצגו את החברה בתהליך קבלת אישור המיזוג מרשות ההגבלים העסקיים וזאת, כחלק מקבלת אישורים רבים שנדרשו מרשויות דומות בעולם (הוגשו בקשות דומות, בין היתר, בארה"ב, באיחוד האירופי, במקסיקו ובטורקיה).

לקוחות יקרים,

ביום 18.7.2018 אושר בקריאה שניה ושלישית תיקון מס' 6 לחוק פינוי בינוי (פיצויים) תשס"ו - 2006 ופירסומו ברשומות נעשה ביום 29.7.2018 (להלן - "התיקון לחוק"). על אף שהתיקון נערך לחוק פינוי בינוי נקבעו בו הסדרים גם ביחס לפרויקטים במסגרת תמ"א 38.
במסגרת הדיונים עלו סוגיות רבות בהיבטים שונים של ההתחדשות העירונית אך בסופו של דבר התיקון לחוק התמקד בעיקר במתן פתרונות לקשישים ובחובת עריכת כינוס טרם חתימה של בעלי הדירות על ההסכמים. לצד אלו נערכו הסדרים נוספים וכן תיקונים עקיפים, ובכלל זאת בחוקי המס. יש להניח כי בעתיד יקודמו הסדרים נוספים בתחום ההתחדשות העירונית.
אנו סוברים, כי התיקון לחוק ידרוש התאמות, ובכלל זאת בכל הקשור להליך החתמת בעלי הדירות וכן בניסוח הסכמים על מנת שאלו יעלו בקנה אחד עם הוראות החוק כמו גם עם הוראות המיסוי וזאת כדי לצמצם את חשיפת המס.
המזכר המלא מפרט בהרחבה אודות הסדרי החקיקה החדשים שנכללו בתיקון לחוק ותחולתם: לחצו מזכר חוק פינוי בינוי לפרסום יולי 2018

עו"ד איל מאמו, מנהל מחלקת תכנון ובניה, הרצה הבוקר בכנס של משרד הבינוי והשיכון וקרן מיראז', בו התכנסו ראשי הרשויות בנגב לפורום ראשון מסוגו, הבא לקדם את התכנית לפיתוח הנגב. בכנס דיבר השר גלנט שהדגיש כי מבחינה לאומית המדינה חייבת לרכז מאמץ בנגב בכל ההיבטים, ולשם הולכים. שמחים להיות חלק מפרויקט חשוב וערכי זה.

האם המטבעות הדיגיטליים אינם אלא ניירות ערך בתחפושת? סוד הקסם של הבלוקצ'יין טמון בביזוריות שלו ובעובדה שהוא אינו נשלט על ידי גורם מרכזי. גניבה מהארנק הדיגיטלי של חברת בנקור הישראלית, הציפה שאלות רבות על סוגיית הליבה של הביזוריות, כאשר התברר כי לחברה יש דרך לשליטה מרחוק במטבעות הדיגיטליים. האם מדובר בבלוף-צ'יין?
לקריאת המאמר המלא של עו"ד רן שלום, שותף במחלקת שוק ההון, לחצו:
https://www.themarker.com/markets/digital-coins/.premium-1.6319332

עו"ד ישי איצקוביץ, בכתבה ב"כלכליסט", מתייחס לחוק "הדייר הסרבן", המעורר לא מעט הדים, ומציין כי חוק "הדייר הסרבן" שאושר בשבוע שעבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית משקף מגמה של התחשבות חשובה בבעלי הדירות, אך מנגד טומן בחובו  פוטנציאל לעיכובים בקידום הפרויקטים בשל העדר בדיקה כלכלית מקדימה. לקריאת הכתבה המלאה לחצו:
https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3742820,00.html

מהו המלכוד של חברת ריפל בקידומה את המטבע הדיגיטלי XRP שפיתחה, והאם סביר שהרשות האמריקאית לניירות ערך תקבע כי הוא נייר ערך? עו"ד רן שלום סוקר את הנושא במבט על. לקריאת המאמר המלא, לחצו:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001246326

המשלחת הגיעה לישראל כחלק מתכנית יזמות של ממשלת אוסטרליה בשיתוף עם מכון הייצוא האוסטרלי בישראל, שמטרתה להנגיש עבור היזמים את השוק הבינלאומי.
מדובר בכ – 8 סטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה (AI and Machine learning) הנמצאים, רובם ככולם, בשלבים התחלתיים (SEED), אך עם מוצר קיים ועובד.

המפגש נערך תחת הכותרת: From Local to Global: Working the Way Up ובמסגרתו חברי המשלחת פגשו את אסנת וצוות מחלקת ההייטק וקיבלו מספר טיפים פרקטיים, ושמעו מכמה מלקוחות המחלקה את סיפורם העסקי.

 

הצעת החוק לעידוד מיזמי פינוי בינוי אושרה אתמול בוועדת הרפורמות של הכנסת. ההצעה באה להגביר את האמון בין הדיירים ליזמים, להסדיר את מערכת היחסים ביניהם ולאפשר לדיירים קשישים את מלוא החלופות לטובתם. עו"ד ישי איצקוביץ, מנהל מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית במשרדנו, המלווה את הליכי החקיקה מזה זמן רב, התראיין בנוגע להצעת החוק בכתבה ב"דה מרקר" והתייחס ולהשפעתה הצפויה על השוק ועל קידום הפרוקיטים בתחום. 
לקריאת הכתבה במלואה, לחצו:
https://www.themarker.com/realestate/1.6267200

ביהמ"ש מחק את הבקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת "כלכלית ירושלים" והדירקטורים שלה. לפי טענת המבקש, החברה אפשרה לכמה משקיעים פרטיים לרכוש מניות של החברה בתנאים טובים יותר מתנאי השוק, ובכך הפלתה לרעה את מחזיקי המניות מהציבור.

מומחית מטעם ביהמ"ש קיבלה את כל טענות החברה והדירקטורים, מה שהוביל לבקשה לסילוק ההליך מצד מגיש התביעה. את הדירקטורים ייצג עו"ד אורי שורק, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה של משרדנו.

לקריאת הכתבה ב"כלכליסט" לחצו:

https://www.calcalist.co.il/articl…/0,7340,L-3741863,00.html

עוה"ד רן שלום ממחלקת ניירות הערך במשרדנו, בטור דעה ב"כלכליסט" בנוגע למעמד הרגולטורי של הבלוקצ'יין ושיטת ה - ICO
לקריאת המאמר במלואו לחצו:
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3740772,00.html

שמחנו לקיים הבוקר במשרדנו מפגש מקצועי בנושא חלוקות דיבידנד. במפגש הועברו הרצאות מגוונות ופרקטיות ע"י עוה"ד שיראל גוטמן-עמירה, אורי שורק ואיתי הס ממשרדנו, וכן ע"י פרופ' רוני עפר וד"ר אייל סולגניק.
הנוכחות בכנס היתה מרשימה ביותר – בין היתר השתתפו נציגים בכירים מחברות טבע, קבוצת דלק, שופרסל, שיכון ובינוי, החברה לישראל, מליסרון, מגוון חברות הביטוח והבנקים ורבים נוספים.

עו"ד איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פרעון במשרדנו, במאמר דעה ב"דה מרקר" בסוגיית חוסכים שנטלו הלוואה כנגד כספי הפנסיה, והפכו לפושטי רגל. האם קופת הגמל זכאית לקזז את יתרת חוב ההלוואה מהכספים הצבורים אצלה, המיועדים לשמש קצבת פנסיה, או שמא כספים אלה מוגנים?
למאמר המלא מ"דה מרקר" לחצו כאן.

לאחרונה פורסמו מספר פסקי דין, ביניהם פסקי דין של בית המשפט העליון, שדנו בנושאים
שונים כגון תחולת כלל שיקול הדעת העסקי בישראל, מהו שווי הוגן וגילוי מסמכים במסגרת
תביעה ייצוגית. על כך ועוד קראו ב-מזכר פסיקה - מאי 2018

עוה"ד אודי ארד ואסף דנציגר, ייצגו את המוכרים בעסקה למכירת נכס ופעילות לוגיסטית בבאר טוביה לחברה מקבוצת סאמיט בהיקף של כ-143 מליון ש"ח.
למידע נוסף על העסקה לחצו כאן.

עוה"ד אודי ארד ואסף דנציגר, ייצגו את קבוצת דלק בהסכם למכירת כל אחזקותיה בחברת "גדות תעשיות ביוכימיה" לקרן פורטיסימו תמורת כ-11 מיליון דולר.
למידע נוסף על העסקה לחצו כאן.

עוה"ד אורי רוזנברג, דניאל סקל ואביתר שדה ממשרדנו ייצגו את דלק רכב בעסקה לרכישת 70% ממניות חברת ורידיס תמורת 922 מיליון שקל. לכתבה המלאה ב"כלכליסט" היכנסו.

עו"ד ישי איציקוביץ, ראש מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית, מתייחס לנושא של תחזוקת מבנים בפרויקטים של התחדשות עירונית. לסיקור המלא בגלובס היכנסו.

צבי אגון, אורי שורק, תום כהנא ורם שחורי ייצגו חלק מהנתבעים בפרשת הדיבידנדים ב-IDB. לסיקור המלא בגלובס היכנסו.

עוה"ד אמיר גודארד ואלי דהן ליוו את נובל בעסקה לשכירת 9 קומות של משרדים. לכתבה המורחבת בגלובס הכנסו.

עוה"ד איל מאמו, אבי פורטן ואבי שפרמן הגישו עתירה מנהלית בשם החברות מעוז דניאל ואוולון שבה הן עותרות לביטול החלטת הרשויות להפוך את ייעוד הקרקע בפלמחים מתיירות ונופש לייעוד של גן לאומי. לכתבה המלאה בגלובס הכנסו.

בית המשפט דחה את תביעת עיריית ירושלים נגד היזמים והמקימים של פרוייקט הולילנד וחייב אותה בהוצאות בסך של 1.2 מיליון ₪. את הלל צ'רני ואת הולילנד תיירות בע"מ בתביעה ייצגו יואב הירש וגיא אריאלי. לכתבות בגלובס, דה מרקר, ניוז1 וכלכליסט הכנסו.

שיראל השתתפה בפאנל שנושאו "שוק ההון והבורסה – ני"ע בעולם משתנה". לסיקור בגלובס היכנסו.

עוה"ד אורי רוזנברג, דעואל פלאי, יונה גושן-גוטשטיין, רן שלום ואביתר שדה הובילו את העסקה של מכירת מלון וולדורף אסטוריה. לכתבות בדה-מרקר, כלכליסט וכל הזמן היכנסו.

עו"ד ישי איציקוביץ', ראש מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית, מתייחס להקלות שוועדת הרפורמות מקדמת בנוגע לציבור הקשישים בחוק דייר סרבן.
לכתבה המלאה בגלובס הכנסו.

ראו פרסום על החלטה בעניינה של יבואנית המלט סימנס המיוצגת על ידי צבי אגמון וג'ואי לייטסטון. לכתבה המורחבת בדה-מרקר הכנסו.

 

עוה"ד צבי אגמון והלה פלג ייצגו את נושאי המשרה של בנק הפועלים בבקשה לאישור תביעה נגזרת שנדחתה. לכתבה המלאה בכלכליסט הכנסו.

ראו עדכון לקוחות על רקע פרסום החלטות של רשות ניירות ערך המבהירות עמדות קודמות שלה בנושאים שונים. למזכר המלא לחצו.

קראו בגלובס, וואלה, ו"כל זמן" על העתירה שהוגשה על ידי משרדנו ובה נטען כי ההחלטה להכריז על המתחם כמיועד לטיפול הותמ"ל התקבלה בחוסר סמכות.

עוה"ד הלה פלג ונעה וילינגר מייצגות את חברת פריגו בתביעה ייצוגית שהסתיימה בהסדר פשרה. לכתבה המלאה ב-ווי-נט הכנסו.

עוה"ד אמיר גודארד ומירב יונג ייצגו את ניו פארם בעסקה אשר מהווה תנאי להשלמת מכירת רשת ניו פארם מהמשביר לשופרסל. לכתבה ב-ווי-נט, בגלובס ובוואלה עסקים לחצו.

 

עו"ד טל מישר – השותפה האחראית על גיוס מתמחים במשרדנו - בטיפים שנועדו לסייע למשפטנים שבדרך לבנות את מסלול הקריירה שלהם. למאמר השלם הכנסו.

עוה"ד צבי אגמון, יונתן קהת וחנן סידור מייצגים את השותפויות במאגר תמר בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדן. לכתבה המלאה בדה-מרקר הכנסו.

 

עו"ד ישי איציקוביץ, ראש מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית, בנושא החלטת ועדת הערר המחוזית ברמת גן בקשר עם התיקון לתמ"א 38. לכתבה בכלכליסט הכנסו.

ראו סקירה בדה מרקר על השינויים המוצעים בחוק ההגבלים העסקיים בכתבה הבאה.

הצלחה לעוה"ד יואב הירש ולגיא אריאלי – העליון אישר את החלטת המחוזי לחייב עמותה שהגישה ייצוגית בהפקדת ערובה. לכתבה המורחבת הכנסו.

התקדמות בתהליך המכירה של סניפי ניו פארם בע"מ לגורם שלישי בהתאם לדרישת הממונה על ההגבלים העסקיים. לכתבה המלאה בגלובס הכנסו.

עוה"ד אורי שורק ותום כהנא מייצגים את אלביט הדמיה וחלק מנושאי המשרה בתביעה ייצוגית שהסתיימה בהסדר פשרה שהושג אחרי 18 שנים מעת הגשת התביעה. לכתבה בדה-מרקר היכנסו.

עו"ד איציקוביץ', ראש מחלקת עסקאות הנדל"ן במשרדנו, מתייחס למדיניות הנוקשה שעיריית תל אביב מבקשת לקדם במסגרת פרויקטי פינוי-בינוי בעיר.

לכתבה המלאה בגלובס היכנסו.

עוה"ד צבי אגמון, טל מישר וברק שוורץ מייצגים את חברת ורידיס איכות הסביבה בע"מ בעתירה מנהלית נגד מכירת מתקן ההתפלה באשדוד. לכתבה בדה-מרקר היכנסו.

עוה"ד צבי אגמון, רן שלום, אורי פורת ומירב יונג הובילו את עסקת הרכישה של ניו פארם בידי שופרסל וכן ניהלו את המגעים מול רשות ההגבלים העסקיים בקשר עם אישור המיזוג. לכתבות בגלובס ובדה-מרקר הקליקו.

עוה"ד צבי אגמון, עינת שרקי וגיא אהרונסון ייצגו את שערי צדק ואת מנכ"ל שערי צדק בעתירה. לכתבות בוואלה, כלכליסט, ווינט, מאקו ורשת היכנסו.

את ההנפקה מלווים עוה"ד דן הכהן, אורי רוזנברג, שיראל גוטמן-עמירה, אפרת חוזה-אזרד, אמיר גודארד, אדי אשכנזי, אנה וידר, לי עוז ואיתן סמית.
לכתבות בגלובס ודה-מרקר היכנסו.

את ההנפקה ליוו עוה"ד אמיר גודארד ומתי גולדברג. לכתבה המלאה בדה- מרקר היכנסו.

עוה"ד יונה גושן ועדי אייברמס ליוו את העסקה שהיקפה עומד על 1.53 מיליארד ₪. לכתבות בדה מרקר ובביז-פורטל היכנסו.

את ההנפקה מלווים עוה"ד דן הכהן, אורי רוזנברג, שיראל גוטמן-עמירה, אפרת חוזה-אזרד, אדי אשכנזי, אנה וידר ולי עוז ממשרדנו.

לקריאת הכתבה המלאה בדה-מרקר היכנסו.

מאמר מאת עו"ד דורון גולדברשט ממשרדנו, ניתן לקורא את כולו כאן.

ישי מלווה את הפרויקט שכולל חמישה בניינים. לכתבות בוואלה, ווי-נט, וביזנעס היכנסו.

בית המשפט הכלכלי קבע, כי כאשר מדובר בחברה ישראלית שהנפיקה בלונדון – כמו דיגיטק - יש לתבוע אותה שם. לכתבה המלאה בדה-מרקר היכנסו.

את עסקת המיזוג הסבוכה והתקדימית המתנהלת מזה למעלה משנה הובילו עוה"ד אורי רוזנברג, אפרת חוזה אזרד, יניב כהן ויערה בן הרוש. עוד ליוו את המיזוג מחלקות אנרגיה, בנקאות והגבלים עסקיים. לכתבות בדה מרקר ובגלובס היכנסו.

לסיקור המורחב בגלובס, וואלה, ynet וכלכליסט היכנסו.

רשנות ניירות ערך פרסמה עמדת סגל הכוללת הבהרות לתיקון החקיקה שקבע כי תאגיד קטן יעבור לדיווח חצי שנתי. לקריאת המזכר המלא בעניין לחצו כאן.

פסק הדין עוסק בהיקף האחריות של עורך דין להפרות דיווח שבוצעו על ידי חברה שהוא סייע לה בניסוח הדיווח המיידי. לכתבה בגלובס היכנסו.

עוה"ד שיראל גוטמן-עמירה, אמיר גודארד ואביתר שדה מייצגים את אינטו שפרסמה תשקיף לגיוס הון בבורסה. לכתבה בדה-מרקר היכנסו.
nf,c

עוה"ד רן שלום, גיל אגמון, אורי פורת, מירב יונג ועדי אייברמס ממשרדנו מייצגים את שופרסל בעסקה לרכישת רשת ניו פארם. לסקירה התקשורתית לחצו כאן: מעריב, וואלה עסקים, ביזפורטל, גלובס, דה-מרקר וכלכליסט.

עדכון לקוחות בדבר חזון מימון ההמונים ההופך לאפשרי, כאשר תאגידים קטנים יהיו רשאים לפרסם דוחות אחת לחצי שנה. לכתבה המורחבת היכנסו.

עו"ד אורי פורת ממשרדנו על איסור גביית מחיר מופרז. לכתבה המורחבת בגלובס היכנסו.

עוה"ד אבי פורטן, איל מאמו וישי איציקוביץ' נשאו דברים בכנס. לסיקור בהרחבה בגלובס, ישראל היום, וואלה וכלכליסט היכנסו.

עו"ד רן שלום מייצג את שופרסל במשא ומתן שמנהלת החברה לרכישת ניו פארם מהמשביר 365. לכתבה המורחבת בכלכליסט, גלובס, ודה-מרקר.

קראו כאן סיכום של עדכוני החקיקה בנושא הקלות בגיוס לתאגידים מדווחים.

עו"ד ישי איציקוביץ – ראש מחלקת עסקאות הנדל"ן במשרדנו– מתייחס להצעת חוק מארגני העסקאות לפינוי בינוי בכתבות הבאות בגלובס ובדה-מרקר.

עו"הד איל מאמו, ישי איציקוביץ, אלי דהן וגל אוהב ציון מייצגים את הדיירים בפרויקט שבו מתוכננת הריסתן של 144 יח"ד ו-9 יח"ד מסחר ותחתיהן בניה של מעל 500 יח"ד ו-2,000 מ"ר שטח מסחרי ברמת-גן. לקריאה נרחבת היכנסו הבאות: בביז פורטל, כלכליסט, גלובס ו- ווי-נט.

מדובר בהצעת חוק ממשלתית שיזמה חברת הכנסת איילת שקד ומטרתה להתמודד עם התנגדויות בפרויקטים של פינוי-בינוי. לכתבה המלאה בגלובס היכנסו.

 

את הועדה הבלתי תלויה שמונתה לצורך המיזוג ליוו עוה"ד שיראל גוטמן-עמירה ורן שלום ממשרדינו. לכתבה המלאה בדה-מרקר היכנסו.

השותפויות, המיוצגות ע"י עוה"ד אורי רוזנברג, דן הכהן, יונה גושן, דניאל סקל, מיכל פרי, ניצן ספינקה ואיתן סמית, חתמו על הסכמי מימון בסכום של 1.5 עד 1.75 מיליארד דולר בהובלת הבנקים HSBC  ו – JP MORGAN. לכתבות בדה-מרקר היכנסו כאן וכאן.

קראו כאן עדכון על מעבר מדיווח רבעוני לדיווח חצי שנתי לחברות קטנות אשר לא הנפיקו אגרות חוב לציבור.

הפרק הישראלי ב- Global Legal Insights - Cartels 2017, נכתב ע"י עוה"ד הלה פלג, מורן אומן וג'ואי לייטסטון ממשרדנו. ללינק היכנסו כאן וכאן.

בפסקי הדין בעניין בזק ומלרג ניתחו בתי המשפט את חובות האמון והזהירות של נושאי משרה ובעל שליטה. לקריאת המזכר לחץ כאן.

עוה"ד אבי פורטן וקירה לרנר המייצגים את קבוצת עזריאלי הביאו לדחיית ערר שהוגש נגד פרוייקט של דיור מוגן בלהבים. לכתבה בגלובס היכנסו.

עו"ד אורי שורק נחל הצלחה בביטול החלטה המאפשרת המצאה מחוץ לתחום השיפוט נגד חברות זרות בעילה של קרטל בינלאומי. לכתבה המלאה בדה-מרקר היכנסו.

ישי ואלי מסבירים בהרחבה מדוע הכנסת אמורה להקל על דיירים בבניין מורכב לקדם תמ"א 38. לכתבה המלאה היכנסו.

טל מישר ממשרדנו, מסבירה למה חשוב לבחור מקום טוב להתמחות ומה ההשלכות העתידיות על כך. לכתבה בכלכליסט היכנסו.

הכנס עסק, בין היתר, בהתפתחויות שחלו בתחום התביעות הנגזרות והשתתף בו גם שר האוצר לשעבר- מר רוני בר און. לאיזכורים בגלובס ראו כאן וכאן.

עו"ד אורי פורת ממשרדנו על תזכיר חוק שמקדמת רשות ההגבלים העסקיים ואשר עשוי להחליש מאוד את הביקורת השיפוטית על החלטותיה. למאמר בגלובס ליחצו.

אורי רוזנברג, רן שלום ויערה בן הרוש מייצגים את שותפויות הגז אבנר ודלק קידוחים בהנפקה שזכתה לביקושים של המוסדיים בהיקף של 3.3 מיליארד שקל. לכתבה בגלובס היכנסו.

עוה"ד אורי רוזנברג, אפרת חוזה-אזרד, יערה בן הרוש ויניב כהן מייצגים את השותפים במיזוג שותפויות הגז דלק ואבנר,

שאושר היום. לדיווח בדה-מרקר ראו כאן.

עוה"ד צבי אגמון ואורי שורק ייצגו את כיל ונושאי המשרה שלה בתביעה ייצוגית שבה נטען לחובת דיווח על קרטל האשלג העולמי. בית המשפט דחה את התביעה.

לכתבה בדה-מרקר היכנסו.

 

עו"ד ישי איציקוביץ' מתייחס בהרחבה לנושא הקרן, שנועדה לממן את הוצאות אחזקת הבניין עבור האוכלוסייה הוותיקה במגדלים החדשים,

בפרויקטים של פינוי בינוי. ראו כתבה בדה- מרקר.

עורכי הדין אבי פורטן, איל מאמו, אבי שפרמן, איל שרון ותמי קסטל-בראון ייצגו את עיריית ירושלים והמועצה האזורית מטה יהודה בהתנגדותן לתוכניות הותמ"ל המקודמות בשטחן.
לקריאה מורחבת בכלכליסט היכנסו.

הסכם הפשרה שאושר בשתי תביעות שאוחדו מגלם הטבה של 274 מיליון שקל.

את החברה לאיתור והשבה מייצגות עורכות הדין שיראל עמירה-גוטמן, הלה פלג, מיכל פרי ויערה שחורי-בן הרוש. לכתבה בדה מרקר היכנסו.

עורכי הדין דן הכהן ואדי אשכנזי מייצגים את השותפויות דלק ואבנר בעסקה למכירת שדות הגז כריש ותנין. לכתבה המורחבת בגלובס היכנסו.

 

חברת אלון הרבוע הכחול הגדילה את הנפקת האג"ח להיקף מקסימלי של 760 מליון ₪ על רקע ביקושים גדולים. את אלון הריבוע הכוח מייצגים עורכי הדין שיראל גוטמן-עמירה, איריס ציבולסקי-חביליו ומתי גולדברג ממשרדנו. לקריאת הכתבה בדה-מרקר, ובספונסר.

עורכי הדין צבי אגמון, אורי שורק, דנה חן ומירב יונג, המייצגים את סלקום בבקשת הפירוק שלה נגד גולן טלקום, קיבלו את המלצת בית המשפט לפנות להליך גישור אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל. לקריאה מורחבת בווי-נט, ובכלכליסט.

עורכי הדין דן הכהן ומיכל פרי ייצגו את רציו בעסקה למימון חלקה בפיתוח לוויתן בהיקף ראשוני של 250 מיליון דולר עם אפשרות להגדלתו עד להיקף של 400 מיליון דולר. לקריאת הכתבה בגלובס כנסו.

 

עוה"ד אורי רוזנברג, דן הכהן, יונה גושן-גוטשטיין ומיכל פרי ממשרדנו השלימו עסקת מימון בסך 1.75 מיליארד דולר -

המימון הפרויקטלי הגדול ביותר שבוצע אי פעם במשק הישראלי לפרויקט בשלב פיתוח. לקריאה בכתבות המורחבות בגלובס ובדה-מרקר.

בנק ירושלים חתם על הסכם עם חברת הביטוח איילון לשיתוף פעולה בהעמדת אשראי לליווי פרויקטי בנייה ותשתיות ליזמים וקבלנים. את חברת הביטוח איילון ייצגו עורכות הדין יונה גושן ועדי אייברמס ממשרדנו. לכתבה המורחבת בכלכליסט הקליקו.

  

עורכי הדין דן הכהן, אדי אשכנזי ואנה וידר ייצגו את שותפות לוויתן בעסקה שלפיה תרכוש ממנה פז גז טבעי בסכום של כ-700 מיליון דולר. לכתבה המורחבת בגלובס כנסו.

 

עו"ד הלה פלג ועינת שרקי ייצגו את המרכז למימוש זכויות רפואיות במאבקו נגד תשדיר הפרסומת של לשכת עורכי הדין והביאו לפסילתו. לקריאה המורחבת בדה- מרקר כנסו.
 

מיזוג שותפויות החיפושים שבשליטת חברת נפטא מתקדם, לאחר שבסוף השבוע האחרון אישרו ועדת הביקורת והדירקטוריון של כל אחד מהשותפים הכלליים בשותפויות את המהלך. לכתבה המורחבת בגלובס הקליקו.

עדכון לקוחות בדבר נוהל מהיר לבדיקת מיזוגים שבאופן ברור אינם מקיימים חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות. לכתבה המורחבת הקליקו.

קבוצת רוכשים – אשר יוצגה על ידי אורי רוזנברג ורן שלום ממשרדנו – השלימה את רכישת מלוא האחזקות של לידר שוקי הון בחברה הבת לידר הנפקות ובחברת הבת לידר בית השקעות. לכתבה בדה-מרקר הקליקו כאן. לכתבה בספונסר הקליקו כאן.

משרדנו מייצג את אבנר ודלק קידוחים אשר אישרו את מתווה המיזוג ביניהן לקראת הנפקה צפויה של זכויותיהן במאגר תמר. לכתבה בדה מרקר הקליקו.

עו"ד הלה פלג ממשרדנו מייצגת את זניט בבקשה להצטרף כמשיבה לעתירה שהגישה חברת יוניברסל לבג"צ נגד הרשות השניה.
לקריאת הידיעה בדה מרקר לחץ כאן.

עדכון לקוחות בנוגע לטיוטת גילוי דעת: שיקולי הממונה על הגבלים עסקיים באכיפת האיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה. לכתבה המורחבת הקליקו.

השופט כבוב אישר את הסדר הפשרה שהושג בתביעה הייצוגית ובתביעה הנגזרת שהוגשו נגד בנק לאומי ונגד בכיריו לשעבר. בנק לאומי הוא הבנק הראשון שסיים את פרשת הסיוע להעלמות מס ללקוחותיו האמריקאים.

את נושאי המשרה בבנק לאומי ייצגו עורכי הדין צביקה אגמון, אורי שורק ודנה חן ממשרדנו.

לכתבה בגלובס: " פשרה בתביעת לאומי: הבכירים לשעבר ישלמו 5.1 מיליון ש' ".לחצו כאן

עורכי הדין מתן מרידור ואורי פורת ממשרדנו מייצגים את החשוד מפז גז בנוגע לקרטל בשוק הגז הביתי.


לכתבה המלאה בYnet   :" מנהלים בפזגז ואמישרגז סיכמו לא לקחת לקוחות אחת מהשניה". לחצו כאן

 

הושלמה עסקת מכירת אלון רבוע כחול לאיש העסקים מוטי בן משה. הקבוצה כוללת את השליטה בחברות הבורסאיות רבוע כחול נדל"ן, דור אלון תחנות דלק ורשת כלי הבית נעמן.

בן- משה העביר 113 מיליון שקל לקבוצת אלון רבוע כחול ובמסגרת הסדר הנושים באלון רבוע כחול התחייב גם להזרים 600 מיליון שקל, באמצעות חברת ח.ח.א אחזקות שבבעלותו, בשנה הקרובה. בן משה יחזיק בבעלות המלאה של אלון רבוע כחול, וימחק את בעלי מניות המיעוט שהחזיקו עד כה בכ- 27% ממניותיה.

את הרבוע הכחול ייצגו עורכות הדין שיראל גוטמן עמירה, מיכל פרי, דנה חן ולי עוז ממשרדנו.

לכתבות המלאות:

לכתבה בYnet :" סופי: מוטי בן- משה הוא בעל השליטה באלון רבוע כחול". לחצו כאן


לכתבה בכלכליסט:" סופי: מוטי בן- משה הוא בעל השליטה באלון רבוע כחול". לחצו כאן


לכתבה בThe Marker: " השליטה באלון רבוע כחול עברה למוטי בן-משה". לחצו כאן

לפרטים נוספים לחצו כאן

פסיקה חדשה על חובות דירקטורים ונושאי משרה במזכר ניירות ערך ושוק ההון מספטמבר 2016. ראו פסיקה מפורטת כאן.

עוה"ד הדין צבי אגמון, מתן מרידור ומירב יונג ממשרדנו ייצגו את חברת סלקום בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי גולן טלקום לבית המשפט העליון.

צו המניעה שניתן על ידי בית המשפט המחוזי – לבקשת סלקום – הושאר על כנו וגולן טלקום חוייבה בתשלום הוצאות לסלקום. 


לכתבה המלאה בכלכליסט: " העליון דחה את ערעור גולן טלקום- כבולה לרשת סלקום עד השנה הבאה".לחצו כאן

עוה"ד אורי רוזנברג ורן שלום ייצגו את קבוצת הרוכשים, שבראשה עמית ורדי, לשעבר מנכ"ל החברה, שרכשה שתי חברות בת מקבוצת לידר: לידר הנפקות, הפועלת בתחום החיתום ולידר בית השקעות, הפועלת בתחום הברוקראג'.

 
לכתבות המלאות:

ביזפורטל: " לידר שוקי הון מוכרת את פעילות החיתום והבורקראג' לקבוצה בשליטת עמית ורדי תמורת 25 מיליון שקלים". לחצו כאן

כלכליסט:" לידר שוקי הון מוכרת את החיתום והברוקראז' למנכ"ל לשעבר עמית ורדי". לחצו כאן

דה מרקר: "עמית ורדי ובכירים בלידר שוקי הון רוכשים את פעילות החיתום בכ- 25 מליון שקלים". לחצו כאן

גלובס:" לידר מוכרת את פעילות החיתום והברוקראז' תמורת כ- 25 מ' ש'" .לחצו כאן

לכתבות המלאות:
ערוץ הספורט: "ביה"ד החליט: הפועל ירושלים תשחק בליגה".
לחצו כאן

ספורט 1:" הפועל ירושלים נרשמה לעונה הבאה בליגה".
לחצו כאן

One:" בית הדין קבע: יש לרשום את ירושלים לליגה".
לחצו כאן

ביום 10.08.16 אושר הסדר החוב שבמסגרתו תועבר השליטה בקבוצת אלון ריבוע כחול לידי מוטי בן משה.
זאת, לאחר שהתשלום לבעלי מניות המיעוט הוגדל, ובכפוף לאישור הנושים השונים על תיקוני ההסדר.
את ההסדר הובילו עורכות הדין שיראל גוטמן עמירה (שותפה-מנהלת מחלקת שוק ההון), מיכל פרי (שוק ההון) ודנה חן (מחלקת ליטיגציה) ממשרדנו.

לכתבה בכלכליסט: " בית המשפט הקפיץ את גובה הפיצוי שישלמו הבעלים בהסדר אלון ריבוע כחול". לכתבה המלאה לחצו כאן

לכתבה בגלובס: " אושר הסדר החוב באלון רבוע כחול; תועבר למוטי בן משה".לכתבה המלאה לחצו כאן

לכתבה המלאה:
כלכליסט: " 40% מהדירות במלאי: בהתחדשות עירונית".
לחצו כאן

לראיון המלא לחצו כאן.

קבוצת דלק עדכנה על ביקושי יתר גבוהים בשלב המוסדי של הנפקת שתי סדרות אג"ח להמרה (ל"ב ו-ל"ג) שהיא מקדמת. וצפויה להשלים את הגיוס עם השלב הציבורי בהנפקה, ובסך הכול מתכננת לגייס כ-1.2 מיליארד שקל, בעיקר למטרת מיחזור חוב. את ההנפקה ליוו עורכי הדין אמיר גודארד ויערה בן הרוש ממשרדנו.

לכתבה המלאה בכלכליסט: " ביקושי יתר לאג"ח של קבוצת דלק: צפויה לגייס 1.2 מיליארד שקל" לחצו כאן.

לכתבה המלאה בגלובס: " ביקושי ענק בשלב המוסדי בהנפקת האג"ח של קבוצת דלק" לחצו כאן.

בית המשפט קיבל את טענת סלקום, לפיה ההסכם שחתמה גולן טלקום עם הוט מובייל הינו בבחינת הפרה של הסכם הרכישה של סלקום עם גולן טלקום.

את סלקום ייצגו עורכי הדין צבי אגמון, מתן מרידור ומירב יונג.
 
לכתבות המלאות:

כלכליסט- "צרה חדשה לגולן טלקום: צו מניעה על רכישת שירותי אירוח מHOT מובייל". לחצו כאן

גלובס:" ביהמ"ש הוציא צו מניעה המקפיא ההסכם בין גולן להוט מובייל".לחצו כאן

כלכליסט- "אילו שפנים עוד נותרו למיכאל גולן". לחצו כאן

 

קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, ממשיכה בהכנות לקראת גיוס אג"ח של 400 מיליון שקל. בכוונת החברה, שהפיצה להערות את טיוטות שטרי הנאמנות בין הגופים המוסדיים, להנפיק שתי סדרות חדשות של אג"ח להמרה. את ההנפקה מלווים עורכי הדין אורי רוזנברג ואמיר גודארד ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

 לכתבה המלאה בThe Marker:" בקבוצת דלק בונים על עלייה במניה: תנפיק שתי סדרות של אג"ח להמרה". לחצו כאן

עורכי הדין אבי פורטן וקירה לרנר ממשרדנו, ייצגו את מלון "דוויד אינטרקונטיננטל" אשר עתר נגד החלטת משרד הבריאות שלא להאריך את רישיון הבריכה של המלון בטענה שיש להתקין אמצעי הצללה מעל פני המים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את העתירה והורה למשיבות לחדש את רישיון העסק של העותרת.

לכתבה בכלכליסט: "משרד הבריאות התנגד אבל הבריכה ב "דוייוד אינטרקונטיננטל" תפעל כרגיל." לחצו כאן.

עורכי הדין צבי אגמון ויונתן קהת המייצגים את חברות הגז, הגישו בקשה לסלק על הסף את התביעה הייצוגית בשל אישור מתווה הגז וכן ביקשו לזמן את היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בדיון כדי לייצג את האינטרס הציבורי.

לכתבה בדה מרקר לחצו כאן.

עורכי הדין מתן מרידור ואורי פורת ממשרדנו, ייצגו את חברת לוני כהן בע"מ, את הבעלים והמנכ"ל של החברה איתמר קרלינסקי וכן מנהל התפעול בחברה אורי דוידזון, בפרשת קרטל הספרים בה הואשמו שש חברות הפצה ושיווק ספרים בכך שתיאמו מחירים במסגרת מכרזים מטעם משרד החינוך להשאלת ספרי לימוד. הסדר טיעון ראשון בפרשה הושג במסגרת הליך גישור.

לכתבה המלאה בכלכליסט: "9 חודשי מאסר בפועל לראש קרטל הספרים". לחצו כאן

עורכי הדין דרור סברנסקי, גילי ברוקס- ורון וניר פדלשטיין ייצגו בהצלחה את חברת פרטנר כמשיבה בעתירה של חברת בזק כנגד רפורמת השוק הסיטונאי.

לאחר דיונים ארוכים בפני בג"ץ הוחלט ב-29 במאי 2016 לדחות את עתירת בזק. כתוצאה מכך, תוכלנה חברות תקשורת אחרות להשתמש בשוק הסיטונאי כדי להציע שירותי אינטרנט לציבור.

לכתבה המלאה בגלובס:" בג"ץ דחה עתירת בזק נגד מחירי השימוש בתשתיות שלה" ,לחצו כאן.

החל מחודש יוני 2016 יוכלו צעירים ישראלים לקבל הסכם אשרות עבודה וחופשה בין אוסטרליה לישראל.

חלק מהישראלים כבר הצליחו להגיש בקשות לאישורים-12 מתוכם אושרו.

לפרטים נוספים-לחצו כאן- וואלה News: " עכשיו זה חוקי: כך תוכלו למצוא עבודה באוסטרליה" לחצו כאן

עורכי הדין איל ד. מאמו ואיל שרון ממשרדנו הצליחו - באמצעות מאבק ממושך שהגיע גם לבג"צ – לגרום למתן היתר של רשות מקרקעי ישראל לבעלי נחלות חקלאיות, להשכיר את שטחיהם לעסקים.

לכתבה המלאה בכלכליסט:"בעלי נחלות חקלאיות יוכלו להשכיר שטח לעסקים". לחצו כאן.

משרדנו מדורג על ידי BDI בקבוצת העלית הן בתחום התכנון והבניה והן בתחום האנרגיה והתשתיות. בתחום מימון הפרויקטים מדורג משרדנו בקבוצת "מובילים בולטים".

לדירוג המלא:
להורדת קובץ מצורף 1 
להורדת קובץ מצורף 2

 

עורכי הדין איריס צ'יבולסקי חביליו ומתי גולדברג ממשרדנו, ליווי את חברת הפניקס ברכישת אקסלנס ומחיקתה מהבורסה.

אין זו הפעם הראשונה שבה הפניקס מנסה לרכוש את חברת אקסלנס ולמחוק אותה מהמסחר, בשנת 2012 ניסתה הפניקס לרכוש את אקסלנס אך לא צלחה ברכישה. הפעם תצליח חברת הפניקס לרכוש את אקלסנס ובכך תמחק את אחת המניות הוותיקות שנסחרו בבורסה.  

לכתבה בדה מרקר:" חברת הפניקס מוחקת את אקסלנס מהבורסה". לחצו כאן.

עורכי הדין איל ד. מאמו ויגאל יוסף ממשרדנו מייצגים את קבוצת סהר בעתירה לבג"צ נגד עמדת המדינה כאילו קרקע הסמוכה ליישוב צור יגאל אינה בתחומי מדינה ישראל.

לכתבה המלאה בגלובס:" בג"ץ: נתניהו יכריע האם שטחים על גבול צור יגאל שייכים לישראל". לחצו כאן.

כנס התאחדות בוני הארץ, עסק בין היתר בנושא "רפורמת הפרגולות" שמטרתה להפוך את הוועדות המקומיות לבעלות סמכויות נרחבות ולאפשר להן להשתחרר מאחיזתן הכובלת של הוועדות המחוזיות.

עו"ד איל ד. מאמו אשר הרצה בכנס, התייחס לרפורמה והביע את דעתו בנושא.

להתייחסותו של עו"ד איל ד. מאמו לרפורמה ולכתבה המלאה בוואלה News:" דירוג עולמי: מערכת התכנון והבנייה של ישראל לצד פקיסטן וסיירה לאון"- לחצו כאן

לראיון המלא לחצו כאן

התביעה הוגשה נגד הבנקים הגדולים ובתי ההשקעות בטענה שהמשיבים הפלו בין משקיעי קרנות הנאמנות לבין משקיעים אחרים וגבו עמלות גבוהות יותר מן המשקיעים בקרנות הנאמנות. בפסק הדין הדוחה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית נקבע, כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח את טענותיהם.

לכתבה בדה מרקר:" השופט כבוב נגד ירון זליכה: "ביהמ"ש נזקק לחוות דעת הנסמכת על נתונים", לחצו כאן.

אלון ריבוע כחול - המיוצגת על ידי עו"ד שיראל גוטמן עמירה, עו"ד מיכל פרי ועו"ד דנה חן ממשרדנו - הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה בה היא ביקשה לכנס אסיפות של הנושים הפיננסים של החברה ושל בעלי המניות על מנת לדון בהסדר הנושים.

לכתבה בגלובס:"מוטי בן-משה מתקרב להשלמת רכישת אלון רבוע כחול". לחצו כאן
לכתבה בדה מרקר: " אלון רבוע כחול הגישה בקשה לכינוס אסיפות לאישור הסדר הנושים". לחצו כאן

בית הדין האזורי לעבודה דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ההסתדרות – המיוצגת על ידי עו"ד צבי אגמון ויונתן קהת ממשרדנו - בטענה לגבייה שלא כדין של דמי חבר מגמלאים.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי ההסתדרות אינה "עוסק" ולכן היחסים בינה ובין חבריה אינם יחסים מסחריים של עוסק- צרכן.

לכתבה בדה מרקר:" נדחתה הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ההסתדרות על סך 98 מיליון שקל", לחצו כאן.

משרד אגמון שות' רוזנברג הכהן ושות' גאה להיות מדורג בקבוצה העילית בתחום התחדשות עירונית וכמשרד מוביל בולט בתחום הנדל"ן על ידי BDI.

למידע נוסף לחצו כאן.

לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה בשנת 1999 נגד חברת אלסינט ובעלת השליטה בה אלביט הדמיה, ונגד 25 אנשים שכיהנו בהן כדירקטורים. התביעה, שאושרה כייצוגית על ידי בית המשפט העליון בשנת 2012, הוגשה בעקבות טענת בעלי מניות המיעוט בחברת אלסינט כי שרשרת פעולות שביצעו הדירקטורים דאז גרמה להפסדי החברה. על פי הסכם הפשרה שהוגש לאישור בית המשפט, תשלם המבטחת של הנתבעים המתפשרים סכום כולל של 46 מיליון ש"ח, כאשר 35% מהסכום (16.1 מיליון ש"ח) יועברו לתובעים הייצוגיים ולעורכי דינם. אם הסכם הפשרה יאושר, מדובר בשכר הטרחה מהגבוהים שנקבעו עד היום לעורכי דין ותובעים ייצוגיים. עו"ד אורי שורק ממשרדנו ייצג את חברת אלביט הדמיה. 
לכתבה בThe Marker:"עורכי הדין והמוסדיים שמבקשים שכר טירחה של 16 מיליון שקל" לחצו כאן

עורך הדין צביקה אגמון, עינת שרקי וגיא אהרנסון ממשרדנו, הגישו בשמם של מספר פרקליטים עתירה דחופה לבג"ץ, ובה ביקשו צו על תנאי שיאסור פרסום דו"ח העוסק ביחסיה של הפרקליטות עם המכון הלאומי לרפואה משפטית.
  
לכתבה בYnet: הפרקליטים לבג"ץ: לא לפרסם את הדו"ח על המכון הפתולוגי לחצו כאן

עו"ד איל מאמו ועו"ד ישי איציקוביץ מלווים את היבטי הנדל"ן והתכנון ובניה של 144 משפחות מרחוב שלם ברמת גן שהחליטו להתאגד ולקדם לבד תוכנית פינוי בינוי. סיקור נרחב בכתבה המצורפת שהתפרסמה במוסף ממון בעיתון ידיעות אחרונות.

לדירוג המפורט: לחצו כאן

המציאות המורכבת של שוק ההון בישראל 2015 כפי שמשתקפת מעשרות פסיקות, החלטות מנהליות ועמדות של רשות ניירות ערך מציירת תמונת מצב של החמרה בסטנדרט ההתנהגות הנדרש מדירקטורים ונושאי משרה בעיקר בנוגע לסוגיות מתחום הממשל התאגידי, אך גם מתחום הדיווח וניירות הערך.
הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב עם משרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' מזמינים אתכם לשמוע דיאלוג משותף המפגיש בין הפרקטיקה, האקדמיה והרגולציה בסוגיות שעל סדר היום.
לפרטים וסדר יום לחץ כאן
ולהרשמה לחץ כאן.

קראו כאן את טור הדעה של עו"ד אורי פורת המבקר את השיטה שבה פועלת רשות מקרקעי ישראל לשיווק מגרשים במכרזים לבנייה צמודת קרקע משום שזו גורמת להעדפה של רוכשים בעלי הון הרוכשים למטרות השקעה על פני משפחות צעירות בעלות יכולת מימון מוגבלת. 

קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, תעתיק את משרדיה מאזור התעשייה נתניה להרצליה. לאחר משא ומתן שהתנהל בין דלק לחברת דן, נחתם הסכם על פיו דלק רוכשת בניין משרדים של חברת דן בהרצליה פיתוח תמורת 245 מיליון שקל.
הבניין שממוקם בפינת הרחובות אבא אבן ונעמי שמר, על מגרש בשטח 4.8 דונם, כולל 11 אלף מ"ר בנוי ו-350 חניות.

את קבוצת דלק ייצגו עוה"ד ישי איצקוביץ ואמיר גודארד ממשרד אגמון ושות' רונברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

לקריאת כתבה קודמת בגלובס בעניין לחצו כאן.

בכלכליסט.

בדה מארקר.

בביזפורטל.

"גלובס" זימן 4 מומחים לפאנל לקראת פרסום מסקנות ועדת שטרום וביניהם עו"ד יונה גושן-גוטשטיין, ראשת מחלקת בנקאות במשרד עוה"ד אגמון ושות'.

לדברי גושן-גוטשטיין, הסיפור הגדול באמת ברפורמות שמנסה שר האוצר משה כחלון לקדם בבנקים היא לא פיצול חברות כרטיסי האשראי - אלא תיקון 21 לחוק הבנקאות, שיאפשר לגופים לגייס הון באג"ח בבורסה ולהעמיד אותו כאשראי למשקי בית ועסקים קטנים ובינוניים. גושן-גוטשטיין: "הסיפור של כרטיסי האשראי עושה הכי הרבה רעש, אבל זו לא הבשורה. תיקון 21 הרבה יותר מעניין. באמת צריך תחרות על משקי הבית, ומי שייצר את התחרות בעסקים הגדולים הוא זה שיש לו יכולת ליצור את התחרות בעסקים הקטנים - ואלה הגופים המוסדיים. שם הפוטנציאל גדול. הפרדת כרטיסי האשראי תגביר את הנגישות לאשראי והביקוש יגדל, אבל אני סקפטית לגבי שאלת המחיר".

לקריאת הכתבה המלאה, לרבות פרשנויות נוספות של עו"ד יונה גושן-גוטשטיין, לחצו כאן.

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה עתירה שהגישו בעלי מלון עדן אין בזכרון יעקב נגד תוכנית הבנייה של הוועדה המקומית צמוד למלון. העותרים ביקשו לבטל את החלטתה של ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים לבניית מתחם מגורים על קרקע שייעודה המקורי היה לתיירות. הוועדה אישרה את התוכנית על בסיס חוות דעת של משרד התיירות, שהתבססה על נתון שגוי שהוצג לה, ולפיו מלון עדן אינו פעיל.
המדינה התנגדה לעתירה וציינה כי בנסיבות שנוצרו קודם כל ראוי לדון בהתנגדויות בוועדה המחוזית, ורק לאחר מכן להחזיר את הדיון לוועדת המשנה. גם מועצת זכרון יעקב ויזמית התוכנית בעלת הקרקע התנגדו להחזרה מיידית של התוכנית לוועדת המשנה, עוד לפני הדיון בוועדה המחוזית.
השופט רון שפירא הגיב לבעלת המלון וציין כי הסיבה הראשונה לדחיית העתירה היא העובדה שזו לא גילתה לבית המשפט את כל העובדות, ולפיהן יש לה הסכמים עם מגישת התוכנית (והיא עצמה רשומה כחלק ממגישי התוכנית). "נראה כי העותרת מנסה מצד אחד שלא להפר את ההסכם כאשר היא אינה מגישה התנגדויות במובנו הפורמלי של המונח ובמסגרת ההליך התכנוני, ומהצד השני היא פועלת כדי לסכל את קידומה של התוכנית בדרך של פניות, בין אם במישרין ובין אם באמצעות ועדי פעולה כאלה ואחרים. התנהגות זו, לטעמי, אינה ראויה", לשון השופט.
את החברה היזמית ייצג עו"ד איל מאמו ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

 

שרי התיירות והאוצר הכריזו על תוכנית שנועדה לגרום לירידה במחירי החופשות בישראל דרך הקלה במתן אישורי הקמה לחדרי מלון. בכירים בענף המלונאות סקפטיים, וטוענים שקידום המלצות ועדה קודמת, שרובן לא יושמו, יועיל יותר.

"הבעיה בתחום המלונאות היא לא הבעיה של המהירות לאישור תב"ע לבתי מלון. יכול להיות שיש קושי לאשר תב"ע לבית מלון אם היא פוגעת בסביבה החופית או באתרי טבע אחרים, ואז אישור קבלת התב"ע בות"ל יכול לקצר תהליכים. אבל הקושי הגדול בהקמת בית מלון קיים במלונות שכבר יש להם תב"ע", אומר עו"ד איל מאמו, מנהל מחלקת התכנון והבנייה במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', לשעבר יו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה.

לדברי מאמו, "גם כשיש תב"ע בתל אביב לוקח למלון עוד שלוש שנים לקבל היתר בנייה. הות"ל יכולה להוציא היתרי בנייה לתשתיות כמו כבישים, אבל השאלה היא מה יהיה במתן היתרי בנייה לבתי מלון, ואני לא חושב שלות"ל יש יכולת להתעסק עם זה. זה לא סלילת כביש. מדובר פה בירידה לרזולוציות של בריאות, כיבוי אש, עיצוב, שימור, התנגדויות של תושבים. הוות"ל לא ערוכה להתעסק עם רישוי פרטני של מבנים כאלה".

גם לגבי נושא האפשרות לבנות עד 20% מהשטח למגורים יש למאמו השגות: "ליזם שמוכר דירות בבית המלון יש יכולת מימון להקים את הפרויקט המלונאי. 20% מהשטח של המלון בתל אביב זה טוב, אבל אני יודע על מקרים בתל אביב שאפילו נתנו 50%, כמו בקמפינסקי שעל חוף הים — שמגדל אחד ישמש כמגורים והשני כמלון. 20% במקומות כמו נתניה לא יעזרו. אם אתה תקוע עם מגרש בנתניה שהוא רק מלון, או שרק 20% ממנו יהיו למגורים, הסיכוי שתקבל מימון בנקאי הוא אפסי, והסיכוי שחברת ניהול תתעניין בו הוא נמוך".

לקריאת הכתבה המלאה בדה מארקר לחצו כאן.

המאבק בהסגת מקצוע עריכת דין עולה שלב: לאחר שלשכת עורכי הדין פתחה בהליכים משפטיים נגד החברה למימוש זכויות רפואיות של לבנת פורן, וניתן פסק דין בנושא , המגדיר את גבולות עיסוק עריכת דין ובמה חברת לבנת פורן כן תוכל לעסוק - התקבלה החלטה נוספת בנושא.

ההחלטה מגיעה על רקע טענות הלשכה כי החברה לא עומדת בהסכמים, וכי היא מפרה את מה שהוחלט בפסק הדין. משכך, הלשכה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ואתמול ניתנה ההחלטה בנושא. השופט עודד שחם קיבל את הבקשה והשית על לבנת פורת הוצאות בסך 11 אלף שקל.
שחם כתב בהכרעתו: "המבקשים הוכיחו כי המרכז הפר את ההוראות האופרטיביות אשר נקבעו בפסק הדין של בית המשפט העליון. לא ניתן להתייחס לייעוץ שנתנה החברה כאל מקרה בודד. גם לא ניתן לקבוע כי המרכז נקט בפעולות מהותיות לתיקון ההפרות".
עוד פסק שחם כי בגין כל הפרה נוספת בעתיד, החברה תשלם קנס בסך 35,000 שקל.

מלבנת פורן נמסר בתגובה: "לפני כמה חודשים הגישה לשכת עורכי הדין בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד לבנת פורן. במסגרת הבקשה ניסתה הלשכה לצייר תמונה, לפיה לבנת פורן מפרה את פסיקתו של בית המשפט העליון בכל הנוגע להסגת גבול המקצוע של עורכי הדין.
"הלשכה טענה כי הפגישות שעורכת לבנת פורן, שיטת השיווק שלה, המידע שהיא מוסרת ללקוחותיה והפרסומים שלה באינטרנט – כולם מהווים ייעוץ משפטי אסור. בהחלטה מאמש דחה בית המשפט את טענות הלשכה. הוא קבע כי למעט מקרה בודד אחד - כל הדוגמאות שהביאה הלשכה אינן תומכות בטענתה. בהקשר הזה עמד בית המשפט על ההיבט הרפואי של השירות שמספקת לבנת פורן והבדיל אותו משירות משפטי (שאותו חברת לבנת פורן אינה מספקת).
"בית המשפט קבע כי אם בעתיד תוכח הפרה של הפסיקה מצד לבנת פורן, היא תידרש לשלם קנס. פעם אחר פעם מנסה גילדת עורכי הדין לתקוף את חברת לבנת פורן, ופעם אחר פעם בית המשפט מציין כי השירות אותו מספקת החברה הינו שירות רפואי לעומת שירות משפטי. רצוי היה שגם לעיני הגילדה תעמוד טובת הלקוח, לפני האינטרסים הצרים שלה".

המרכז למימוש זכויות רפואיות יוצג בידי עורכי הדין אילת גולומב-פלנר ויונתן קהת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

לקריאת כתבה בדה מארקר לחצו כאן.

בחודשים האחרונים תחום התמ"א 38 גועש עקב כפל פרשנויות משפטיות שהכניסו את הקבלנים והדיירים לסחרור. כדי להתרשם מכך, די היה לבקר לפני כחודש באולם ירושלים, מהגדולים בכנסת, שבו קיימה ועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן דיון בנושא. האולם היה מלא עד אפס מקום, והיו מי שבקשתם להשתתף בדיון נדחתה. אתמול הפקידה המועצה הארצית לתכנון ובנייה הוראות חדשות שנועדו להרגיע את הרוחות ולספק פרשנות אחת ברורה. אם כן, מה משמעות ההוראות החדשות, מתי הן יהיו תקפות ומה עושים עד אז?

להסבריו של עו"ד ישי איציקוביץ' בדבר הוראות התמ"א בכלכליסט לחצו כאן.

"הממונה על ההגבלים העסקיים נוקט סחיטה באיומים. הוא בא לחברות ואומר להן 'יש לי כלים' - אני מאיים לטפל בכן - והן כבר באות אליו (ומתפשרות עימו, ג' מ'). לא מתקבל על הדעת, שמדינה מאשימה אותי בפלילים בשביל לסגור איתי הסכם" - כך אמר אמש (ד') עו"ד צבי אגמון, בכנס שנערך אתמול לציון סיום הקדנציה של הממונה על ההגבלים היוצא, פרופ' דיויד גילה.

הכנס נערך ביוזמת "מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי" בפקולטה למנהל-עסקים באוניברסיטת תל-אביב, זאת, במסגרת פורום הגבלים עסקיים ורגולציה, שנערך בחסות משרד עוה"ד אגמון, רוזנברג-הכהן, משרדו של אגמון. 

לקריאת הכתב המלאה בגלובס לחצו כאן.

ביום 28.10.2015 נערך כנס מקצועי מיוחד של פורום הגבלים עסקיים ורגולציה בשיתוף משרד עורכי דין אגמון ושות׳ רוזנברג הכהן ושות׳ ומכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, לסיכום הרפורמות הרגולטוריות בתקופת כהונתו של פרופ' דיויד גילה כממונה על הגבלים העסקיים, עם מבט קדימה לאתגרים הניצבים בפני הממונה הבא.

הכנס זכה להתייחסות רבה מצד התקשורת ונאומו של עו"ד צבי אגמון במסגרת הכנס, בו אמר בין היתר כי "הממונה על ההגבלים נוקט סחיטה באיומים", זכה לתהודה רבה במיוחד.

לסיקור נאומו של עו"ד צבי אגמון בכלכליסט לחצו כאן.

להלן סיקור נוסף של הכנס מתוך העיתונות:

דיויד גילה בכנס לסיכום כהונתו: להחמיר הטיפול במונופולים (וואלה).

הממונה על ההגבלים לשעבר דיוויד גילה סקר את פעולת רשות ההגבלים בתקופתו ואמר: "הדבר הכי חשוב הוא החמרה בטיפול במונופולים" (דה מארקר).

כתבה על השתתפות נובל אנרג'י בכנס (דה מארקר).

קבינט הדיור אישר את הצעת שר האוצר ויו"ר הקבינט, משה כחלון, להכריז על שבעה מתחמים כ"מועדפים לדיור" — ברמת גן (שני מתחמים), בקרית אתא, בבאר יעקב, בקצרין, באופקים ובשפרעם, ולהעבירם לוועדה לקידום מתחמי דיור מועדפים (ותמ"ל). במתחמים אלה צפויה הותמ"ל לקדם בנייה של כ–28.8 אלף דירות. לגבי מתחם נוסף שעמד על סדר היום — מתחם הר חרת בהרי ירושלים, שבו מבקשת רשות מקרקעי ישראל לקדם תכנון ל–3,000 יחידות דיור כחלק ממבשרת ציון, הוחלט לדחות את ההצבעה.
עיריית ירושלים פנתה אף היא, באמצעות משרד עורכי הדין אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות', אל שר האוצר משה כחלון ויו"ר קבינט הדיור אביגדור יצחקי, בבקשה להוריד את התוכנית מסדר היום של קבינט הדיור. לטענת העירייה, התכנית לא תצליח להשיג את יעדה – הוספת יחידות דיור בזמן קצר - לאור העובדה כי מדובר בתוכנית מורכבת ובעייתית, הדורשת הליכי אישור ארוכים וחסמים רבים.

לקריאת הכתבה המלאה בדהמרקר לחצו כאן.

בדיון שהתקיים בוועדת הרפורמות של הכנסת בראשותו של חבר הכנסת אלי כהן (כולנו) דנו חברי הכנסת וגורמים שונים מתחום הנדל"ן באי הוודאות שנוצרה בכל הקשור לחישוב זכויות בפרויקטים של תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה.

עו"ד ישי איציקוביץ, מנהל מחלקת עסקאות הנדל"ן במשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות' אמר: "יש לברך על הדיון שנערך היום בכנסת ועל הכוונה להבהיר את הדברים בתוך זמן קצר מאוד. אי ודאות בתחום הנדל"ן, ובפרט בתחום ההתחדשות העירונית, מהווה קושי מהותי עבור כל הצדדים בפרויקטים אלו. מעמדת הגורמים המוסמכים עולה, כי זו אינה תואמת את הפרשנות המצמצמת בסוגית חישוב הזכויות. יש בכך כדי ללמד על החשיבות שרואים גורמים אלו בקידום הפרויקטים ועל ההבנה שללא תמריץ כלכלי מספק, אלו לא יקודמו ולא יצאו לפועל. נראה כי טוב ייעשה, אם ינצלו את הנסיבות האחרונות ואת הדיון הציבורי בנושא על מנת לפתור סוגיות תכנוניות נוספות שיצמצמו את אי הודאות הקיימת בתחום זה ובמסגרת זו יקבעו כללים אחידים שיחולו על כלל הרשויות והוועדות המקומיות השונות".

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

נוברטיס תשקיע בחברה 5 מיליון דולר בתמורה ל-2.5% מהון המניות של גמידה סל בדילול מלא, כלומר לפי שווי של 200 מיליון דולר לגמידה סל. עם השקעה זו, נוברטיס תחזיק ב-18% מגמידה סל - לצד אלביט מדיקל (מקבוצת אלביט הדמיה) שמחזיקה ב-26%, וכלל תעשיות ביוטכנולוגיה (כת"ב) שמחזיקה ב-19%.

היקף ההשקעה של נוברטיס בגמידה סל מגיע כעת ל-40 מיליון דולר. היא נכנסה לראשונה להשקעה בחברה באוגוסט 2014, כשרכשה 15% ממניות גמידה סל תמורת 35 מיליון דולר, וקיבלה אופציה לרכישת החברה.
את נוברטיס ייצגו בעסקה עורכי הדין דניאל סקל ושיראל גוטמן עמירה ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

בימים האחרונים פורסם מדריך הדירוג IFLR 1000, מדריך דירוג בינלאומי הסוקר מדינות רבות סביב לעולם, ביניהם גם מדינת ישראל. המדריך מתמקד בתחומי העיסוק המסחריים בלבד, והוא מדרג את משרדי עורכי הדין במדינת ישראל תחת 4 תחומים בלבד: בנקאות, שוק ההון, מיזוגים ורכישות ומימון פרויקטים.

משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' מדורג בקבוצת האיכות השניה בתחום מימון הפרויקטים (כניסה חדשה) ובתחום שוקי ההון (שמירה על המקום בו דורג בשנה קודמת).

המדריך בחר רק שני עורכי דין מישראל כמובילים בתחום הנפט והגז ושניהם ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות': עו"ד דן הכהן (בתחום פיננסים ומימון פרויקטים) ועו"ד אורי רוזנברג (שוקי הון ומיזוגים ורכישות).

כמו-כן, המדריך כתב סקירה על 9 משרדים בלבד, כולם משרדי "טופ 10" שנחשבים לפי המדריך ל"טובים בישראל". משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' הוא אחד מהמשרדים שזכו לסקירה, אשר ציינה לשבח גם את עורכי הדין אפרת חוזה-אזרד ורן שלום:

עו"ד דורון גולדברשט פרסם מאמר בעניין השפעתם של ארגונים בינלאומיים על המשפט המנהלי הפנימי, כאשר מקרה הבוחן בו הוא מתמקד הוא הלבנת הון ומימון טרור. לקריאת המאמר בגלובס לחצו כאן.

הוועדה המחוזית במחוז תל-אביב החליטה לפני מספר ימים להפקיד בתנאים תוכנית לפינוי-בינוי ברחוב שלם שבשכונת רמת-השקמה ברמת-גן. במסגרת התוכנית יפונו וייהרסו 144 יחידות דיור ו-9 יחידות מסחריות, השוכנות כיום ב-6 "מבני רכבת" ישנים (מספר 8-2) בשטח עיקרי של כ-45 אלף מ"ר, ובמקומן ייבנו כ-500 יחידות דיור ב-3 מגדלים בני עד 30 קומות כל אחד.
הליווי המשפטי ניתן על-ידי עורכי הדין איל מאמו וישי איציקוביץ ממשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן שות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

גורמים המעורבים בהנפקה מספרים כי הנהלת הנמל מתכוונת לגייס 180 מיליון שקל לפי שווי של עד 1.2 מיליארד שקל. המגעים להנפקת הנמל הם למעשה חידוש של תכנית ישנה שהוקפאה בשנת 2010.
עו"ד אורי רוזנברג ואפרת חוזה-אזרד ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' עובדים בימים אלו על כתיבת טיוטת תשקיף לנמל על בסיס הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2015.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

בנק לאומי השלים היום את השלב הציבורי בגיוס שתי סדרות אג"ח, וגייס בסך הכל 2.85 מיליארד שקל. נזכיר כי הבנק ביצע בסוף השבוע את השלב המוסדי בגיוס, וזכה שם לביקושים גבוהים של 5.7 מיליארד שקל. גם בשלב הציבורי נרשם ביקוש גבוה לאג"ח, שהגיע למעל 3 מיליארד שקל. זהו גיוס האג"ח הראשון של הבנק מזה כ-3 שנים, כאשר בעקבות הביקושים הגבוהים הרחיב אותו הבנק בכ-300 מיליון שקל. עורכי הדין שטיפלו בהנפקה הם שיראל גוטמן-עמירה ורן שלום ממשרד אגמון ושות' ורוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

עו"ד איל מאמו התייחס למגבלות החלות על יושבי ראש של ועדות ערר במסגרת כתבה על ניגודי העניינים של יו"ריות ועדות הערר המחוזיות של משרד הפנים. בין יתר הדברים שאמר עו"ד מאמו - "בתקופתי עדיין לא היה נהוג להחתים יושבי ראש ועדות על הסכמי ניגוד עניינים, אך הואיל וועדת הערר היא גוף מעין שיפוטי והיושב בראשה מכהן בתפקיד מעין שיפוטי, יש חשיבות עצומה לנושא, ואפילו רק בשל מראית העין".

לקריאת הכתבה המלאה בדה-מרקר לחצו כאן.

חוק חופש המידע קובע את הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, ותכליתו פיקוח ובקרה על רשויות השלטון. ואולם לצד מטרה חשובה זו, יש אינטרסים נוספים שצריך לאזן.

לקריאת מאמרם של עוה"ד מתן מרידור ומורן אומן בעניין חוק חופש המידע, אשר פורסם בדה מארקר לחץ כאן.

מאמרם של עוה"ד אמיר גודארד ואיריס ציבולסקי-חביליו בעניין תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה המתייחס לקרנות הריט, המאפשר לקרנות לפעול גם כיזמות בתחום ההשכרה למגורים פורסם בכלכליסט. לקריאה לחצו כאן.

ביתו של חיים סלומון, ממקימי טבע ובנו של יואל משה סלומון, נמכר ב־15 מיליון שקל. הבית בירושלים נבנה בתחילת המאה ה־20 ומוגדר לשימור.

הנכס נמכר במסגרת ניהול עיזבונה של נעמי סלומון. מנהלי העיזבון שבאמצעותם בוצעה העסקה הם השופט בדימוס ד"ר מישאל חשין (הנשוי לאחייניתה של סלומון) וד"ר עודד יניב, באמצעות עורכי הדין צבי אגמון, ישי איציקוביץ ורוני מונק ממשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות'.

מכירת הנכס כפופה לקבלת אישור בית המשפט. הבית, ברחוב רמב"ן 16, ממוקם על מגרש של 628 מ"ר, ושטחו הבנוי הוא כ־150 מ"ר. הוא כולל זכויות בנייה נוספות אך מוטלות עליו מגבלות שימור מחמירות. הבית נבנה במקור עבור זוג צעיר לקראת חתונתו, אך החתונה בוטלה וחיים סלומון רכש את הנכס והתגורר בו.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליטס לחצו כאן.

לקריאת הכתבה המלאה בדהמארקר לחצו כאן.

דירקטוריון דסק"ש, זרוע האחזקות העיקרית של אי.די.בי פתוח הכוללת את השליטה בחברות סלקום, שופרסל ונכסים ובניין, החליט להדיח את מוטי בן משה מתפקיד היו"ר המשותף בחברה. במקביל, הדירקטוריון עדיין לא הכריע על ההצעה של אדוארדו אלשטיין להזרמה של 75 מיליון דולר מאי.די.בי פיתוח לדסק"ש. כמו כן, הדירקטוריון צפוי לדון בהצעת בן משה להזרמת הון משלו בשבועות הקרובים האם תהיה רלוונטית עדיין.

היום הפתיע בן משה כאשר הציע לדסק"ש להזרים לה הון של 575 מיליון שקל. הצעתו של בן משה הוגשה על מנת להיאבק בהצעת ההזרמה של אלשטיין, כאשר אם הזרמה זו תמומש, המשמעות תהיה העברת השליטה בדסק"ש מאלשטיין לבן משה.

הדח"צים שכרו כיועץ את עו"ד אורי רוזנברג ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליטס לחצו כאן.

לאחרונה פורסמו מדריכי הדירוג המקומיים והבינלאומיים את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2015 וגם השנה אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' הוכר כמשרד מוביל בתחומי התמחותו. 

להלן פירוט הדירוגים:


דירוג Duns 100 :

המשרד הוכר כמשרד מוביל (דרג ראשון) בתחומי התכנון והבניה, שוק ההון, מימון פרויקטים, אנרגיה ותשתיות, ליטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגיות, תחרות והגבלים עסקיים, משפט מנהלי; כמשרד בולט בתחומי הבנקאות ומימון, נדל"ן, רשויות מקומיות ונכנס לדירוג פעם ראשונה כמשרד ידוע בתחום מסחרי בינלאומי.


דירוג BDI :

משרדנו הוכר כמשרד עילית בתחומי הליטיגציה המסחרית, תובענות ייצוגיות, תכנון ובניה, שוק ההון, אנרגיה והגבלים עסקיים; כמשרד בולט בתחומי הבנקאות והפיננסים והנדל"ן; כמשרד מוביל בתחום המיזוגים והרכישות ובתחום מסחרי בינלאומי וכמשרד ידוע בתחום דיני העבודה.

משרדנו נמצא גם בעשירייה הראשונה של המשרדים בארץ על-פי הדירוג הכללי (שכולל 100 משרדים), אשר מבוסס על איכות הפעילות העסקית שבה מעורבים המשרדים בייצוג גופים מובילים במשק הישראלי. והדבר שמעניין הוא שמשרדנו הוא המשרד היחיד בעשירייה הראשונה שמונה פחות מ- 120 עורכי דין .


Chambers & Partners :
בדירוג צ'יימברס הבינלאומי דורג משרדנו בקבוצת האיכות הראשונה בתחום ההגבלים העסקיים; בתחומי שוקי הון, ליטיגציה, פרויקטים ואנרגיה ונדל"ן דורג משרדנו בקבוצת האיכות השניה.
הדירוג מדרג גם עורכי דין בפן האישי וכך זכו להכרה כעורכי דין מובילים צבי אגמון בתחומי ההגבלים העסקיים והליטיגציה, דן הכהן בתחום האנרגיה, אבי פורטן בתחום הנדל"ן, אורי רוזנברג בתחום שוק ההון ומתן מרידור בתחום ההגבלים העסקיים.

לצפייה בפרופיל המשרד ודירוג צ'יימברס לחצו כאן.

LEGAL 500:

בדירוג ליגל 500 משרדנו דורג בקבוצת האיכות הראשונה בתחומי שוקי הון, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותכנון ובניה; בקבוצה הרביעית בתחומי הבנקאות, נדל"ן  וליטיגציה, ובקבוצה השישית בתחום המיזוגים והרכישות.

הדירוג מדרג גם עורכי דין בפן האישי – אורי רוזנברג הוכר כעו"ד מוביל בתחום שוק ההון; צבי אגמון הוכר כעו"ד מוביל בתחומי ההגבלים העסקיים והליטיגציה; דן הכהן הוכר כעו"ד מוביל בתחום האנרגיה ואבי פורטן הוכר כעו"ד מוביל בתחום התכנון והבניה.

עוד דבר שחשוב לציין – הדירוג גם מביא המלצות על עורכי דין נוספים על בסיס המלצות הלקוחות והשנה הוזכרו מתן מרידור והלה פלג בתחום ההגבלים העסקיים; אדי אשכנזי בתחום האנרגיה; דן הכהן ושיראל גוטמן עמירה בתחום שוק ההון; אילת גולמב פלנר ויואב הירש בתחום הליטיגציה; איל מאמו בתחום התכנון והבניה, אבי פורטן בתחום הנדל"ן ויונה גושן בתחום הבנקאות.

לצפייה בפרופיל המשרד ודירוג ליגל 500 לחצו כאן. 

GCR 100:

זהו מדריך דירוג בינלאומי המתמחה בתחום ההגבלים העסקים והוא הכיר במשרדנו כמי שעומד בראש התחום בארץ ומדורג כמשרד עילית.



המשרד מודה לעורכי הדין על עבודתם, חריצותם ומסירותם שבזכותן זוכה המשרד להכרה הרבה.

אתמול בשעות הלילה הרשות לני"ע עצרה את הנפקת האג"ח של חברת נכיון הצ'קים האחים נאוי, לאחר שזו רשמה אתמול ביקושי שיא בשלב המוסדי בהיקף של 530 מיליון שקל - כוונת החברה המקורית היא להשלים גיוס של 250 מיליון שקל.

ברקע להוראת הרשות לאחים נאוי, עמדה משפטית שקיבלה מבנק ישראל, לפיה ההנפקת האג"ח להמרה של החברה מהווה הפרה של לחוק הבנקאות - הקובע כי תאגיד שאיננו בנקאי לא יכול להנפיק אגרות חוב לציבור ובמקביל לתת אשראי לציבור. משמעות העמדה של בנק ישראל היא כמובן רחבה יותר, שכן לפיה מגזר המימון החוץ בנקאי כולו לא יוכל לגייס בדרך זו מימון מהציבור.

בתגובה להודעת הרשות פנו האחים נאוי, באמצעות עו"ד צבי אגמון, במכתב לעו"ד אמיר הלמר, ראש מערך תאגידים ודיווח ברשות. האחים נאוי טועים כי עמדת בנק ישראל האוסרת על חברה שעוסקת במתן אשראי (ושאינה תאגיד בנקאי) להנפיק אג"ח לציבור - היא עמדה שגויה מיסודה. על פי החברה, באחת ההרחבות לסעיף הרלבנטי בחוק הבנקאות נקבע שאיסור הנפקת הני"ע מחריג ני"ע הניתנים להמרה, ולכן "סעיף 21 לחוק הבנקאות אינו יכול למנוע מהחברה להנפיק אג"ח המירות למניות".

עוד מוסיף עו"ד אגמון: "מסקנה זו אינה נעוצה אך בטעם פרשני-לשוני, אלא עונה בקנה אחד עם תכליתו של סעיף 21 לחוק הבנקאות". לטענת אגמון מדברי ההסבר לחוק הבנקאות, מטרת סעיף 21 היא למנוע מתאגיד שאיננו בנקאי לבצע תיווך פיננסי עם הציבור , ולכן החרגת ני"ע הניתנים להמרה מהסעיף נועדה לאפשר לאפשר לתאגידים כאלו לבצע פעולות שאינן בגדר תיווך פיננסי.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט לחצו כאן.

לקריאת הכתבה המלאה באתר ביזפורטל לחצו כאן.

החטיבה להתיישבות פועלת להדוף את הנחיותיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, לגבי הצרת פעילותה של החטיבה לעומת המצב כיום. בישיבה סוערת של הנהלת ההסתדרות הציונית האחראית על החטיבה להתיישבות, שנערכה בשבוע שעבר, טען יו"ר החטיבה להתיישבות, דני קריצ'מן, כי ״היו זיופים וחוסר אמת בנייר של זילבר. היא מתבססת על אינפורמציה לא נכונה״.

החטיבה להתיישבות שכרה את עו"ד צבי אגמון על מנת להדוף את השינויים שהולכים להתבצע בעבודתה, ובכלל זה החלת הנחיותיה של זילבר.

לקריאת הכתבות המלאות בעניין בדה מארקר לחצו כאן וכאן.

לקריאת הכתבה בכלכליטס לחצו כאן.

לפי החשד, שתי החברות החזקות בענף חברו ל־4 חברות נוספות, תיאמו מחירים והכשילו מכרזים על גב בתי הספר וההורים.

לפי חוקרי הרשות, פעילות הקרטל היא בין הגורמים שהביאו לפגיעה בפרויקט השאלת הספרים - פרויקט של משרד החינוך שבמסגרתו בתי ספר אמורים לרכוש ספרים באופן מרוכז ולהשאילם לתלמידים - ועצרו ניסיונות להפחית מחירים.

מי שהיו הגורמים הדומיננטיים בקרטל, שעל פי החשד פעל בשנים 2008–2013, הם הבעלים והמנהלים של חברות ההפצה הגדולות, בעלי ותק של עשרות שנים.

הראשון הוא איתמר קרלינסקי, הבעלים והמנכ"ל של חברת לוני כהן, שהיקף מכירותיה היה 140 מיליון שקל ב־2012. החברה מפיצה בבלעדיות ספרי לימוד של ההוצאות מודן, כנרת, מעלות ואורט ישראל וגם של מו"לים פרטיים כמו יואל גבע.

השני הוא אריה מן־דעלי, בעלים ומנכ"ל של חברת דוד רכגולד ושות', שמכירותיה עמדו על כ־80 מיליון שקל ב־2012. רכגולד מפיצה בין היתר את ספרי מטח, משבצת ואורנה ענתבי. שתי החברות, לוני כהן ורכגולד, חולשות על כ־40% משוק ההפצה.

מי שעוד חברו לקרטל, לפי החשד, הם ארבעה סיטונאים קטנים יותר - ספר לכל, יש הפצות ספרים, בונוס ומדע.

עורכי הדין מתן מרידור ואורי פורת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', המייצגים את קרלינסקי ואת חברת לוני כהן, מסרו בתגובה ל"כלכליסט": "אנחנו לומדים את התיק ונערכים בהתאם. מצער שהרשות בוחרת להדליף את החומרים לעיתונות לפני קיום השימוע".

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

התביעה הנגזרת נגד רכישת ישראייר בידי אי.די.בי הושקה לקול תרועת חצוצרות התקשורת כאישור לטענה שמדובר באחת העסקאות השערורייתיות ביותר במשק הישראלי. בשבוע שעבר הסתיימה תביעה לנזק של 450 מיליון שקל בהסכם פשרה שהיקפו 6.2 מיליון שקל בלבד.

את אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פתוח ייצג עו"ד צבי אגמון.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט לחצו כאן.

תחילת הפרשה בשנת 2009, אז רכשה קבוצת סהר קרקע פרטית בת עשרות דונמים, שנרשמה על שמה בטאבו. לאחר מכן, מכרה קבוצת סהר חלק מהקרקע לרוכשים אחרים, שנרשמו גם הם כבעלים בטאבו. לצורך הרישום נתבקשו הרוכשים להביא ללשכת הרישום בטאבו אישורים שגרתיים מהמועצה האזורית דרום השרון ומהוועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום השרון, המאשרים כי אין חובות על הקרקע, והם אכן המציאו אישורים אלה שכללו קבלות על תשלומי ארנונה ששולמו על הקרקע לאורך השנים. ב-2010 מכרה קבוצת סהר חלק נוסף בקרקע, ולטובת הרוכשים נרשמה הערת אזהרה בטאבו.

אלא שלהפתעת שני הצדדים, כאשר הגיע שלב רישום הבעלות בטאבו, מסרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום השרון כי הקרקע אינה נמצאת בתחום שיפוטה. לכן, אין באפשרותה לתת אישור לרוכשים. עוד נמסר כי מאז איחודם של היישובים צור יגאל וכוכב יאיר, עבר תחום השיפוט של צור יגאל לתחום התכנון של הוועדה המקומית מצפה אפק.

במקביל לרכישת הקרקע ב-2009, החלה החברה בקידום תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע. התוכנית נבחנה על-ידי הוועדה המחוזית שדרשה לשמוע את עמדתה של הוועדה המקומית. לאור עמדתה החדשה של הוועדה המקומית בנוגע לשינוי תחום השיפוט, הגישה קבוצת סהר את התוכנית מחדש לוועדה המקומית מצפה אפק שתבחן אותה ותיתן המלצתה לוועדה המחוזית. בחודש אוגוסט 2010 נדהמה קבוצת סהר לשמוע כי הוועדה המקומית מצפה אפק החליטה לדחות את התוכנית, בנימוק כי היא לא נמצאת בתחומי מדינת ישראל, אלא בתחומי יהודה ושומרון.

בעקבות החלטת הוועדה המחוזית, פנתה קבוצת סהר לאחראית על התכנון במינהל האזרחי, אלה פריימן, שטענה כי לאחר בדיקה שערכה, מדובר בקרקע שאינה שייכת ליהודה ושומרון אלא למדינת ישראל.

במצב שבו איש מהרשויות אינה מקבלת אחריות על הקרקע, הגישה קבוצת סהר עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי מרכז, ובה ביקשה מבית המשפט לקבוע בתחומה של איזו מהוועדות המקומיות מצויות הקרקעות, ולהורות לאותה ועדה, או לחילופין לוועדה המחוזית, לתת אישור לטאבו בפתח-תקווה להשלים את העסקאות.

בדיון שהתקיים בבית המשפט בנובמבר 2011 קבעה השופטת זהבה בוסתן כי קבוצת סהר תפנה לשר הפנים על מנת שהוא יקבע את שיוכן של הקרקעות, ולאחר מכן תחליט אם להמשיך בהליך המשפטי.

הקבוצה פנתה לשר הפנים דאז, אלי ישי, שהשיב כי מנהלת מחוז מרכז במשרד הפנים רות יוסף היא שתכריע בסוגייה, אך הדבר לא קרה. בעתירה טוענת קבוצת סהר כי גם ניסיונותיה לתאם פגישה עם יוסף לא נענו, ועל כן נאלצה לשוב להליך המשפטי.

בית המשפט קבע כי על המדינה להכריע בתוך 14 יום לאן שייכות הקרקעות, אך המדינה ביקשה שוב ושוב ארכות בעניין, בנימוק כי הנושא הועבר לטיפול משרד החוץ, על מנת שיכריע היכן ממוקמות הקרקעות ביחס לקו שביתת הנשק.

חצי בשטח ירדן, חצי בשטח ישראל

במקביל פנתה קבוצת סהר גם למרכז למיפוי ישראל, על מנת שיחווה דעתו באשר למיקום הקרקעות. בחודש אפריל 2012 השיב חיליק הורוביץ מהמרכז למיפוי ישראל כי קיימת אי-ודאות בנוגע למיקום הקרקעות ביחס לקו שביתת הנשק, אשר יכולה להגיע לכדי עשרות מטרים. זאת, לאחר שהגוש המדובר עבר פרצלציה, והוא כולל שטחים המצויים בשטח ממלכת ירדן לשעבר, ושטחים המצויים בשטח מדינת ישראל.

בינתיים הודיעה המדינה לבית המשפט כי בשל מורכבות הנושא הוחלט להעבירו לבחינת היועץ המשפטי לממשלה, ורק בחודש ינואר 2013 הודיעה המדינה כי על-פי עמדתה הקרקעות נמצאות מזרחית לקו שביתת הנשק, השייכת תכנונית למינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, ולכן דין העתירה להימחק.

השופטת בוסתן ציינה בדיון כי דווקא בגלל עמדתה של המדינה כי הקרקעות מצויות ביהודה ושומרון, היה מצופה ממנה לפעול להסדרת הרישומים המוטעים בטאבו, מהלך שהתחמקה מלעשות. המדינה התחייבה לדון עם קבוצת סהר בנוגע לסטטוס התכנוני של הקרקעות, אך לא עמדה בהבטחתה, ובחודש נובמבר 2013 הודיעה כי נתנה הוראה להקפיא כל רישום בטאבו הקשור בקרקעות המדוברות, וכי הקרקעות אמורות להירשם בספרי יהודה ושומרון.

אולם חודש לאחר מכן עדכנה המדינה את בית המשפט כי למרות ניסיונותיה לרשום את הקרקעות בספרי יהודה ושומרון, נמצא כי בשנת 1966 כבר בוצעה עסקה שנוגדת את אלה שאמורות להירשם בטאבו, ולכן לא ניתן לרשום את העסקאות שנעשו בישראל ברישום שביהודה ושומרון.

במאי 2014 קבע בית המשפט המחוזי כי בשנת 2006 נגרעו הקרקעות ממרחב התכנון של הועדה המקומית דרום השרון, אך לא צורפו לתחומה של ועדה מקומית אחרת, ולכן אין ועדה מקומית שניתן להורות לה להנפיק אישורים לטאבו.


עוד נקבע כי מאחר שהסמכות לקבע את השיוך המוניציפלי של הקרקעות נתונה בידי שר הפנים, בית המשפט אינו יכול להתערב בהכרעה, ועל כן יש לדחות את העתירה.

לטענת העותרים, נכון להיום הקרקעות עדיין רשומות בטאבו בפתח-תקווה, אך רישומן מוקפא, ואין להם אפשרות לבצע בהן פעולה כלשהי. על כן הגישו עתירה בעניין לבית המשפט העליון, באמצעות עורכי הדין אייל מאמו ויגאל יוסף ממשרד אגמון הכהן רוזנברג ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס לחצו כאן.

עו"ד אורי פורת כתב מאמר על פעילות רשות ההגבלים העסקיים על רקע חזרת הממונה על ההגבלים העסקיים מההסכמה להגיע לצו מוסכם עם המחזיקים במאגר הגז לווייתן. לקריאת המאמר המלא בדה מארקר לחצו כאן.

פאנדטק מהרצליה פעילה בתחום ה-FinTech (טכנולוגיה פיננסית) ומספקת לגופים פיננסיים פתרונות תוכנה לסליקה ועיבוד תשלומים אוטומטיים. החברה נמכרת תמורת 1.25 מיליארד דולר לחברה הקנדית DH, שנסחרת בבורסת טורונטו בשווי של 3.4 מיליארד דולר קנדי (כ-2.7 מיליארד דולר אמריקאי).

עורכי הדין הישראלים שייצגו את DH בעסקה הם דן הכהן ורן שלום ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

אזור התעסוקה גרנד נטר הסמוך למושב כפר נטר יועבר לתחום שיפוטה של העיר נתניה, כך קבע בג"ץ לפני מספר ימים. ההחלטה מאמצת את החלטת משרד הפנים אשר נקבעה לאחר ועדת גבולות אשר חקרה את הנושא והמליצה על העברת המתחם. בכך למעשה הסתיים מאבק על ההכנסות שמניבים המבנים שנמצאים בשטח המתחם ועומדים על כ-2.4 מיליון שקל בשנה/

עיריית נתניה יוצגה על ידי עורכי הדין איל מאמו ודנה פריד ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

האם שישה חודשי עבודות שירות יחליפו את עונש המאסר שהושת על מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז? במהלך הערעור שנדון בשעות אלה שאל שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין את הסנגורית מטעם אפי רוזנהויז, עורכת הדין יעל גרוסמן על עמדתה בסוגיה. מקורבים לדיון אמרו, כי לא מדובר עדיין בפסק דין, אולם ניתן ללמוד מכך על הלכי הרוח של בית המשפט העליון. לדבריהם, כדי להשיב צריכה גרוסמן להתייעץ עם רוזנהויז, ועד כה הדיון נמשך, בערעורים נוספים.

בספטמבר 2014 נגזרו על על רוזנהויז ועל סמצנכ"ל השיווק של שופרסל, אלי גידור ענשי מאסר בפועל בגין הפרת תנאי מיזוג ובנסיונות לביצוע הסדר כובל, אף שהנסיונות לא צלחו. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן גזר על רוזנהויז ארבעה וחצי חודשי מאסר, מתוכם חודשיים לריצוי בפועל ו-450 אלף שקל קנס. על גידור גזר חודשיים וחצי מאסר מהם חודש מאסר בפועל ו-250 אלף שקל קנס. על שופרסל גזר השופט קנס בסך 3 מיליון שקל.

בין המייצגים את רוזנהייז ושופרסל עורך הדין צבי אגמון.

לקריאת הכתבה בכלכליסט לחצו כאן.

לקריאת הכתבה בדה מארקר לחצו כאן.

דלק קידוחים, אבנר ונובל אנרג'י, המחזיקות במאגר הגז ים תטיס, הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד התשתיות בדרישה להחזיר להן 58.15 מיליון שקל ששילמו לו כתמלוגים. לטענתן המדינה מנסה לכפות עליהן כפל תמלוגים באופן לא חוקי, ולכן הן שילמו תמלוגים גבוהים מדי בשנה שעברה.

התביעה הוגשה על ידי עו"ד צבי אגמון ועו"ד משה שקל.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

המאבק של בעלי מניות המיעוט בחברת אוצר התיישבות היהודים (אוה"ה) לחלק את הנכס המרכזי של החברה, מניות בהיקף של 5% בבנק לאומי, כדיבידנד בעין נמשך.

עו"ד שיראל גוטמן עמירה פנתה לחברי דירקטוריון אוה"ה (אוצר התיישבות היהודים) במכתב שבו היא מתריעה בפני הדירקטוריון על הנזקים שייגרמו לבעלי המניות אם ינסו לטרפד את המהלך של חלוקת מניות בנק לאומי כדיווידנד בעין.

הפנייה לחברי הדירקטוריון אוה"ה נעשתה בשם החברה לאיתור נכסי נספי השואה ובשם האפוטרופוס הכללי, המחזיקים יחד ב–40% ממניות אוה"ה, ולקראת אסיפה שתתקיים ב–1 במרס, שבה יצביעו בעלי המניות אם לחלק את הנכס המרכזי של החברה - 4.97% ממניות בנק לאומי - כדיווידנד בעין.

בניסיון לטרפד את ההחלטה, דירקטוריון אוה"ה החליט להעניק זכות הצבעה להסתדרות הציונית המחזיקה במניות יסוד, המקנות לה כוח הצבעה בשיעור של 50% מהקולות. במכתב שנכתב, יחד עם עו"ד מיכל פרי ממשרד אגמון ושות', צוין כי החלטה זו של הדירקטוריון נוגדת את מסמכי ההתאגדות של אוה"ה, הקובעים כי מניות יסוד אינן מקנות זכות הצבעה בהחלטות על חלוקת דיווידנד.

לקיראת הכתבה המלאה בדה מארקר לחצו כאן.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

קבוצת דלק השלימה גיוס של 800 מיליון שקל. ביקושי יתר של כ-240 מיליון שקל הביאו להפחתת הריבית בהנפקה ל-4.3%, לעומת ריבית של 4.4% שנקבעה במכרז המוקדם.

את דלק ייצגו בהנפקה עורכי הדין אפרת חוזה-אזרד ואלירן עוזיאל ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

חברת הביטוח המחזיקה במניות מיעוט באוצר התיישבות היהודים חוששת מכך שבעלת השליטה, ההסתדרות הציונית, תטרפד את חלוקת מניות לאומי ודורשת שלא לכלול את קולות ההסתדרות הציונית במניין קולות המצביעים באסיפת בעלי המניות שתתקיים בעניין חלוקת מניות לאומי כדיבידנד ב-11 במרץ (בעלת מניות מיעוט נוספת בחברה היא חברת נכסי נספי השואה המחזיקה ב17% מאוצר ההתיישבות ומיוצגת על ידי עוה"ד שיראל גוטמן-עמירה ומיכל פרי ממשרד אגמון ושות').


לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

לכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

ב- 27.1.2015 נפתח הליך השימוע של הממונה על ההגבלים העסקיים לשותפות במאגר הגז הטבעי לווייתן. זאת, בדיון בן שעתיים וחצי שנערך עם נציגי נובל אנרג'י.

החברה האמריקאית שיגרה לדיון 11 עורכי דין — בהם שניים אמריקאים. זאת, בחסות הקו התקיף שבו נוקטת נובל נגד התערבות רשות ההגבלים באחזקותיה — תוך איום בפנייה לערכאות שיפוטיות בינלאומיות. את הצגת עמדתה של נובל הובילו עו"ד צבי אגמון וע"ד מתן מרידור ממשרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. נלווה אליהם עו"ד צחי גרוסווסר, יועצה המשפטי של נובל בישראל.

צוות ההגנה מול התביעות הנגזרות בפרשת בנק לאומי הולך ומתרחב - משרדו של צבי אגמון הצטרף לצוות ההגנה של גליה מאור ואיתן רף בתביעות בפרשת ההסדר מול הרשויות בארה"ב.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

כך כתבו השבוע לבית המשפט המחוזי־מרכז השותפות בתמר, דלק, נובל אנרג'י, ישראמקו ואלון גז. זאת, בתגובה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית בתגובה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית לפיה השותפות הכתיבה לצרכניה מחיר מונופוליסטי חריג.
את שותפות תמר ייצגו עורכי הדין צבי אגמון, יונתן קהת, מורן אומן ואלומה צרניק ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מארקר לחצו כאן.

להלן מאמרו של עו"ד אורי פורת בעניין עמדת בית המשפט העליון בפרשת ידען, אשר בוחנת את מצב הסנגוריה במצב בו עד שנרשם לא מזומן מטעם התביעה, אשר פורסם בכתב העת של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.

למאמר המלא לחצו כאן >

ב-13 לאוקטובר 2013, הודיעה חברת שמן כי קידוח שבצעה בים התיכון הוא ככל הנראה קידוח "יבש". שלושה ימים לאחר מכן היא הודיעה שאכן הקידוח יבש והוחלט לנטוש אותו. מיד למחרת, ב-17 אוקטובר, הזדרז עו"ד יוגב חלפון והגיש בקשה לתביעה ייצוגית בסך 65 מיליון שקל בין השאר, נגד שמן, היו"ר לשעבר גבי אשכנזי והמנכ"ל יוסי לוי.

אבל למהירות יש את החסרונות שלה. שלושה ימים לאחר הגשת הבקשה הגיש חלפון בקשה ראשונה לתיקון על ידי מחיקת ארבעה מתוך שבעת הנתבעים שכן התברר לו, לטענתו, כי לא היתה להם נגיעה לטענות בתביעה.

למחרת הוגשה בקשת תיקון נוספת "לתיקון טעות סופר" בטענה כי הושמטו בשגגה סעיפי חוק שונים מתוך חוק ניירות ערך. השופטת דניה קרת מאיר מבית משפט המחוזי בתל אביב נעתרה לשתי הבקשות.

לאחר שהמשיבים הגיבו לבקשה לאישור התביעה הייצוגית, העלה חלפון טענות חדשות בכתב תשובה. לכן הותר למשיבים להגיש כתב תשובה נוסף אליו שוב הגיב חלפון בכתב טענות נוסף. כלומר, הוגשו בתיק הזה חמישה כתבי טענות סך הכול.

אבל חלפון המשיך לבחון את הסבלנות של בית המשפט. בסוף מארס, הוא ביקש לתקן שוב את כתב התביעה כך שיצורפו חברי הדירקטוריון של שמן כנתבעים. זאת לטענתו בשל מידע שנחשף בפרוטוקולים שצורפו לכתבי הטענות מטעם המשיבים. הוא גם ביקש להוסיף לקבוצה המיוצגת את מי שרכש מניות שמן "באמצעות הבנק", כלומר לא רק ישירות משמן כך שגם הנזק הנטען צמח מ-65 מיליון שקל ל-160 מיליון שקל.

אבל הפעם הבקשה שלו נדחתה מהטעמים שהבקשה הוגשה בשיהוי, בשל העובדה שהוא הביא קטעים מהפרוטוקולים של ישיבת הדירקטוריון באופן מטעה וכן כי אין לו עילה אישית מכוחה הוא רשאי להרחיב את הקבוצה. על כך הוא ערער לבית משפט העליון.

בעליון הוא פגש את הנשיא, השופט אשר גרוניס, שלא חסך ממנו ביקורת ולאחר שדחה לאחרונה את הערעור קבע לו הוצאות של 25 אלף שקל.

"די באופן שבו התנהל המבקש למן הגשת ההליך, על מנת לדחות את בקשתו לתקן את בקשת האישור", קבע גרוניס. "במובנים מסוימים, כתב התשובה שהגיש המבקש דומה לבקשת אישור מתוקנת שהוגשה מטעמו (בלא רשות). בנסיבות אלו, אני סבור שאין להתיר למבקש לתקן את בקשת האישור פעם נוספת. אוסיף, כי תיקון כתבי טענות הוא עניין הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור תמעט להתערב בו... במקרה הנוכחי הוגדשה הסאה ולכן צדק בית משפט קמא משדחה את הבקשה לתיקון בקשת האישור".

לבסוף, נזף גרוניס בחלפון בכך שנקט בלשון משתלחת ובוטה בכתבי הטענות. "כך למשל, המבקש אינו מהסס לייחס בכתבי טענותיו, בלא ביסוס, מעשי שחיתות לרשות לניירות ערך. המבקש גם מייחס בבקשת רשות הערעור מעשים פסולים 'לעורכי הדין הגדולים' בישראל. המבקש טוען בבקשת רשות הערעור כי בית המשפט המחוזי 'מתנהל לפי גחמותיה של המשיבה' ואף הוסיף ורמז כי בית משפט קמא הושפע על ידי המשיבה שהנה 'בעלת קשרים ואמצעים גדולים'. דרך התבטאות זו מוטב שלא הייתה ננקטת".

את שמן, אשכנזי ולוי מייצגים עורכי הדין דרור סברנסקי ומעיין אביטבול ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות׳.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מארקר לחצו כאן.

המתנגדים לתוכנית הדולפינריום בתל אביב הגישו לאחרונה בקשה לרשות ערעור למועצה הארצית לתכנון ובנייה, על החלטת הוועדה המחוזית מלפני חודש, לאשר את התוכנית למתן תוקף.

כזכור, התוכנית חלה על קרקע בת 45 דונם בין מתחם הדולפינריום והרחובות הירקון, הכרמלית, הכובשים והרברט סמואל. במסגרת התוכנית, היזם המחזיק במתחם הדולפינריום הסמוך לים, ימסור את הקרקע לעירייה, ובתמורה יקבל קרקע בסמוך, המיועדת להקמת שני מגדלים למגורים ולמלון. לטענת המתנגדים לתוכנית, שמקורה בעסקת חילופי קרקע מפוקפקת, גם השפעה הרסנית על הסביבה.

המתנגדים טוענים בבקשת הערעור שהוגשה באמצעות עוה"ד איל מאמו ודנה פריד ממשרד אגמון רוזנברג הכהן ושות' כי התוכנית מהווה מוקד למחלוקת ציבורית קשה, זאת על רקע הסכם משולש בין עיריית תל אביב, רשות מקרקעי ישראל והיזם המחזיק בזכויות במתחם הדולפינריום.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעה ובקשה להכירה כתובענה ייצוגית בטענה להטעיית צרכנים בשל כיתוב שהיה שונה בשפה הערבית לעומת הכיתוב בעברית על גבי 3 מוצרים של שקיות אשפה שהוגשה נגד חוגלה-קימברלי.

חוגלה קימברלי יוצגה באמצעות עורכי הדין יואב הירש ורוני מונק ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן. 

לקריאת העדכון המלא לחץ כאן

לקריאת הניוזלטר לחץ כאן

לקריאת מאמרו של עו"ד דורון גולברשט בעניין התועלת שמדינת ישראל יכולה להפיק מהישראלים הגרים בחו"ל, אשר פורסם בדהמארקר לחצו כאן.

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה בתאריך 16 לאוקטובר קביעה לפיה בזק ניצלה מעמד לרעה בדרך של קביעת מחירים בניגוד להוראות סעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים.

לעדכון המלא לחץ כאן

אתמול, 17 בנובמבר 2014, ביטלה הכנסת את סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים, אשר העניק פטור מהסדר כובל להסדרי בלעדיות הדדית. הביטול מהווה שינוי משמעותי בחוק ההגבלים העסקיים ומרחיב משמעותית את תחולת האיסור על הסדרים כובלים.

לעדכון המלא לחץ כאן

הקונה הוא איש עסקים אמריקאי מתחום הטקסטיל, אשר רכש את הדירה בשטח של כ-250 מ"ר, מידי החברה היזמית של הפרויקט, חברת IPC, שבבעלות משפחת רייכמן הקנדית.
הדירה היא אחת מ–30 דירות היוקרה שנבנו באגף המגורים של מלון היוקרה וולדורף אסטוריה שנפתח בחודש מארס השנה בפינת הרחובות אגרון ודוד המלך בבירה. הדירה ממוקמת באחת הקומות הנמוכות בפרויקט המגורים, שגובהו תשע קומות. את המוכרים ייצג עו"ד דעואל פלאי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בדהמרקר לחצו כאן.

כ-250 דיירי הולילנד מתנגדים לתוכנית המתאר החדשה שיוזמת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים בטענה כי זו תהפוך את המתחם משכונה קטנה ויוקרתית לשכונה "פתוחה" לכלל תושבי העיר ובעקבות זאת איכות חייהם תפגע וכך גם ערך הדירות שבבעלותם. לטענתם, למרות שאין להם כל קשר לפרשת השחיתות, הם משלמים את המחיר בפועל.

במקביל להתנגדות הדיירים, הגישה התנגדות גם חברת הולילנד פארק, שבשליטת, פולאר השקעות (60%), קרדן נדל"ן (30%) ובנק לאומי (10%). לטענת החברה, מוסדות התכנון ערכו לה משפט שדה, חרצו את דינה והחלו להוציא לפועל את גזר הדין באמצעות הליכי תכנון שנועדו לשלול את זכויותיה הקנייניות והתכנוניות של המתנגדת. "מוסדות התכנון פועלים מתוך שיקולים זרים של ענישה ונקמה שמוכתבים על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, שהורו להם לשלול את זכויותיה של המתנגדת", לשון ההתנגדות שהוגשה על ידי עוה"ד אבי פורטן ואבי שפרמן ממשרד אגמון רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

הביקורת הציבורית מפספסת דווקא את המונופול החזק ביותר במשק.

מאז ימי מחאת האוהלים, ובפרט מאז פרוץ מחאת המילקי, מחפש הציבור את האשמים ביוקר המחיה בישראל. בדרך כלל נתפשות החברות הגדולות - ובעיקר המונופולים הגדולים בתחומי המזון, הקמעונות והגז - כאשמות ביוקר המחייה.

ואולם הביקורת הציבורית מפספסת דווקא את המונופול החזק ביותר במשק, שגורם לעלייה משמעותית של יוקר המחיה של כולנו, והוא המונופול של רשויות המדינה המחזיקות במשאבים וסמכויות באופן בלעדי.

לקריאת מאמרו של עורך הדין אורי פורת בדה מארקר לחצו כאן.

אחרי שנים שבהן סבלו מתדמית של נודניקים טרחניים, ועדי השכונות הפכו לכוח משמעותי בהליכי קבלת החלטות מוניציפליות; מגובים בתודעה צרכנית וברשתות חברתיות הם למדו להתארגן, לבלוש אחרי ועדות התכנון, להפעיל לחץ ממוקד על חברי מועצה ולהגיש התנגדויות בהיקף גדול מאי פעם - הכל כדי לבלום את התוכניות שמאיימות על המרקם השכונתי שלהם.

אל מול התושבים, שמרגישים לא פעם שליזמים יש כוח עודף שאינו מאוזן בידי הרשויות, ניצבים לא מעט יזמים שמרגישים שהמצב מוטה בכיוון ההפוך - לטובת התושבים. "היום קל מאוד להתנגד לפרויקט: אדם יכול לקום בבוקר, לכתוב על דף שהוא מתנגד סתם כי בא לו, וזה יעכב את הפרויקט לחצי שנה, אפילו שנה, מבלי שהוא ישלם את המחיר", אומר עו"ד איל מאמו, יו"ר ועדת הערר המחוזית לשעבר במחוז מרכז, המכהן כיום כשותף במשרד אגמון, רוזנברג, הכהן.

"תמיד היו התנגדויות אבל הן היו ספורות. לפני עשר שנים לא ראינו התנגדויות כאלה, לא בארגון ולא בהיקפים. היום לא תראה פרויקט משמעותי שלא נתקל בהתנגדויות. פעם החתמת מתנגדים נעשתה מדלת לדלת; היום אתה מכנס את כל השכונה רק מקריאה בעמוד הפייסבוק השכונתי. אני רואה בפייסבוק מאבקים שמנהלים מנגנונים משופשפים ומאורגנים. וכשאתה מגיע לוועדות התכנון יש בפרוזדור קבוצה גדולה של תושבים שמפגינה בטענות שהפרויקט נגוע בשחיתות ושמדובר בהולילנד 2. תראה לי חבר ועדה שזה לא ישפיע עליו. אף אחד לא רוצה שיגידו שהוא אישר פרויקט לא כשר"

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

זאת בתום הליך גישור שנמשך כבר יותר מ-15 שנה.
במסגרת הסכם גישור בין חברות הדלק סונול, פז, דלק ודור-אלון ובין מדינת ישראל, בז"ן ותש"ן, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי בז"ן תשלם 70 מיליון שקל: 62 מיליון לחברות הדלק פז, דלק, סונול ודור-אלון; ו-8 מיליון שקל לתש"ן. את חברות הדלק ייצגו בתיק עורכי הדין אילת גולומב-פלנר ויונתן קהת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

שותפות קידוח "תמר" חתמו על מזכר הבנות בלתי מחייב למכירת 2.5 BCM של גז טבעי בשנה ללקוחות תעשייתיים לא ממשלתיים במצרים, גז אשר יוזרם למצרים דרך צינור של EMG, הצינור שבאמצעותו עבר גז לישראל ממצרים בעבר.
את שותפות תמר ייצג בעסקה עורך הדין דן הכהן ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

עיריית טירה עתרה לבג"ץ כנגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה בטענה כי תוכנית המתאר שאושרה לעיר מתעלמת מצורכי התושבים וממאפייני התרבות הערבית, ומבססת את הרחבתו העתידית של היישוב על קרקעות פרטיות במקום קרקעות ציבוריות. בכך, נטען בעתירה, התוכנית מכשילה אפשרויות דיור לזוגות צעירים בעיר שמתקשים ליטול משכנתאות.


בדיון ראשון שהתקיים בתוכנית לפני כשבוע הורה ביהמ"ש העליון למדינה ולמוסדות התכנון להבהיר כיצד תוכנית המתאר מספקת מענה לצורכי העיר כפי שפורטו בעתירה.

טירה, הקטנה מבין ערי המשולש הגובלת במועצות לב השרון ודרום השרון, פעלה בין 2009 ל־2011 תחת ועדה קרואה שמונתה בעקבות ניהול כושל וגירעון תקציבי מתמשך של עשרות מיליונים. תוכנית המתאר הופקדה על ידי הוועדה המחוזית ב־2010, כך שהרשות המקומית לא היתה שותפה בגיבושה. עו"ד איל מאמו ממשרד אגמון רוזנברג הכהן ושות', המייצג את העותרים, מציין כי בעיה מרכזית בתוכנית המתאר היא סוגיית התכנון ומבנה הבעלות על הקרקעות.

"כל ההרחבה העתידית של העיר נשענת על קרקעות פרטיות, שמתפקדות כיום כקרקע חקלאית. במקביל הוחלט להפקיע שטח של כ־400 דונם קרקעות מדינה שהיו מיועדות לבנייה עתידית. המדינה לא מביאה בחשבון שבמתכונת הזו, בשל תכתיבי התרבות, אין ולא יהיה מענה לדיור עבור זוגות צעירים בטירה".

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

לקריאת מאמרה של עו"ד יונה גושן-גוטשטיין "מגלגלים את סיכוני האשראי" בעניין מכשירים פיננסיים לגידור סיכוני אשראי מתוך גליון מס' 22 (אוקטובר 2014) של מגזין בנקאות לחצו כאן (עמ' 26 למגזין).

את הדברים אמר עו"ד איל מאמו בדיון שנערך בוועדה המחוזית בתל אביב בעניין תוכנית הדולפינריום; במהלך הדיון טענו התושבים בשכונות הסמוכות לפרויקט המתוכנן כי העירייה פיצתה את היזם יוסף בוכמן בהיקף לא סביר.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

ב־2006 הוגשו שתי תביעות ייצוגיות שתקפו את הריביות המופקעות לכאורה שהבנקים גובים. לאחר שאחת הבקשות אושרה, הבנקים ערערו לבית המשפט העליון, אשר קיבל ב־2013  את ערעורי הבנקים והחזיר את התיק לדיון מחדש, אשר מאחד בין שתי התביעות בבית המשפט המחוזי. התיק הועבר למגשר, אשר עורך הסכם פשרה. הסכם פשרה זה עומד כעת להכרעת בית המשפט.
את בנק הפועלים מייצגים עורכי הדין יואב הירש והדס פורת־רואש.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

פרופסור גדעון לנגהולץ, דח"צ בחברה לישראל וחבר בוועדת התגמול, העיד בתביעה נגד הדירקטורים בחברה שאישרו שכר נדיב ובונוס למנכ"ל ניר גלעד. אלשטיין, היו"ר, שאושר לו בונוס זהה, ויתר עליו בשל לחץ ציבורי. לנגהולץ: "לא פעלנו לפי דעת הציבור. פעלנו למען החברה".

לנגהולץ העיד במסגרת דיון בתביעה נגזרת שהוגשה על ידיבעל מניות בחברה לישראל, נגד 13 דירקטורים בחברה על החלטתם לאשר הסכם שכר נדיב למנכ"ל ניר גלעד ערב כניסתו לתוקף של תיקון 20 לחוק החברות, הקובע שאת תוכנית התגמול לנושאי משרה בכירים יש להביא לדיון באסיפה הכללית, לאחר אישור הדירקטוריון.

הדירה הכי יקרה שנרכשה בירושלים בשנת תשע"ד, על פי נתוני רשות המסים שניתח אתר מדל"ן, היא הדירה שרכש על פי הפרסומים ליאוניד נבזלין בפרויקט ולדורף אסטוריה בירושלים. הדירה משתרעת על פני שטח 496 מ"ר בקומה השנייה בפרויקט הכולל תשע קומות, ונושאת תג מחיר של כ-40.5 מיליון שקל. הפרויקט, הממוקם ברחוב אגרון פינת דוד המלך בבירה, כולל 30 דירות בלבד לצד מלון פאר.

במחיר הדירה בפרויקט היוקרתי, ועל פי המחיר הממוצע של דירה בירושלים כפי שמופיע בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון השני של 2014 (1.69 מיליון שקל) ניתן היה לרכוש כמעט 24 דירות בבירה.

את יזמי פרויקט ולדורף אסטוריה ייצגו עורכי הדין דעואל פלאי ודורון גולדברשט ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

מגדל ווייט סיטי, שבונות חברת צמח המרמן וקבוצת משקיעים פרטית ברחוב יצחק אלחנן שבשכונת נוה צדק בתל אביב, קיבל החודש מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב היתר לשמונה קומות נוספות, וכך יהיה בן 38 קומות.

בנוסף, הוועדה המחוזית ביטלה את המטלות הציבוריות שהטילה העירייה על היזמים, כמו הרחבת כביש יצחק אלחנן והפיכתו לשדרה, בניית גן ילדים ובית כנסת, ופינוי בית הספר לבנות חרדיות אוהל יעקב והעתקתו למבנה חלופי בבני ברק.

בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה ב-2007 נגד אתרי מכירות פומביות בטענה למעשי הטעיה ורמאות - הסתיימה היום. בית המשפט העליון דחה ברוב דעות את הערעור על פסיקת המחוזי מ-2011 אשר דחתה את הבקשה לייצוגית. בין המשיבים היו חברות אולסייל.קום, נענע 10, נטוויז'ן, וואלה שופמיינד וסמייל מדיה. עורכי הדין צבי אגמון, אילת גולומב פלנר והלה פלג ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ייצגו את נטוויז'ן ונענע.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מארקר לחצו כאן.

הצלחה בעתירה שנידונה היום בבג"צ והוגשה על ידי מועצה אזורית מטה יהודה ועל ידי תנועת המושבים שהצטרפה לעתירה לאחרונה. בדיון הראשון שהתקיים בנושא האיסור להשכרת מבנים בנחלות במושבים קבע בית המשפט כי יש לבחון שוב את הסוגיה ואף חייב את רשות מקרקעי ישראל לבחון את הנושא פעם נוספת באמצעות הקמת ועדה.

את המועצה האזורית מטה יהודה ייצג עו"ד איל מאמו ממשרד אגמון ושות'.

מנכ"ל רשת הקמעונאות לשעבר, מנהל הסחר שלה לשעבר ורשת שופרסל, עירערו לבית המשפט העליון על הרשעתם בהפרת תנאי המיזוג עם רשת קלאבמרקט שקרסה ובארבע ניסיונות לעשיית הסדרים כובלים, לפיה הפעילו לחצים על אסם, שטראוס, קוקה קולה וויסוצקי, כדי שיעצרו מבצע הנחות על מוצרים שנמכרו במחיר נמוך יותר ברשת המתחרה מגה. הערעור לבית המשפט העליון הוא גם על חומרת העונשים: חודשיים מאסר בפועל לרוזנהויז, וחודש מאסר לגידור.
"אפילו היו הקביעות העובדתיות נכונות", נטען בערעור, "והדברים המיוחסים היו אכן נאמרים על יד רוזנהויז, היה בית המשפט צריך לפרשם בזהירות הראויה. הדברים נאמרו על ידי רוזנהויז בעלמא, ובתגובה לשאלות של הספקים. לא הייתה מצדו יוזמה או דרישה מתוכננת להפסקת אספקה, ולא היתה התערבות מתוכננת ומפורשת בתנאי הסחר".
את רוזנהויז ייצגו בערעור עורך הדין צבי אגמון וממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ועורכת הדין יעל גרוסמן. עו"ד נתי שמחוני ייצג יחד עם השניים את שופרסל.
לקריאת הכתבה המלאה ב The Marker לחצו כאן
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן
לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן

עו"ד איל מאמו, ראש מחלקת הנדל"ן במשרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', ולשעבר יו"ר ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז מרכז, רואיין בכלכליסט לכתבה בעניין ועדות ת"א ומרכז. על-פי הכתבה, הועדות מטפלות בפיצויים בהיקף של מיליוני שקלים, אך מאז הקמתן ב־2007 חסר בהן נציג של משרד הפנים, כך שהפניות אליהן נתקעות במשך שנים. 
"משמעות הפיגור בדיוני ערר עשויה להסתכם במיליוני שקלים, והיא משמעותית בעיקר במקרים של ערר על היטלי השבחה", מסביר עו"ד איל מאמו. לדברי , "המשמעות במקרים של ערר על היטלי השבחה היא שלא ניתן לקבל היתר בנייה. לכן בפני אדם שחולק על גובה ההיטל, וממתין לדיון בערר שהגיש, עומדות שתי ברירות: או לשלם את הסכום הגבוה שעליו הוא חולק, או להמתין להכרעת הוועדה - אך זה עשוי לקחת שנים ועד להכרעה לא יזכה להיתר. ההשלכות הכלכליות עשויות להיות נרחבות מאוד".
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן

תחת רעשי הלחימה של מבצע "צוק איתן", תוקן חוק איסור הלבנת הון והוא כעת מוחל על עורכי דין ורואי חשבון. משמעות התיקון היא פגיעה בפועל בחיסיון עורך דין – לקוח שכן הוא מחייב מילוי טפסים ורישום פרטי הלקוח וככזה עורר התנגדות רבה בקרב הקהילה המשפטית בישראל, ובראשה לשכת עורכי הדין. מקורו של התיקון בדרישה של ארגון Moneyval, שאיים בהטלת סנקציות וחייב את ישראל ליישם בחוק את "המלצת" ארגון ה-FATF, שישראל אינה חברה בו. האחרון הוקם על-ידי ארגון המדינות המתועשות ומכאן כוחו. חשוב לציין, כי ייתכן שלא מדובר בסוף דבר וישראל עוד תידרש להחמיר את חובת הדיווח ולהעמיק את הפגיעה בזכותו של אדם לפנות לעורך דין לעצה מתוך אמון שסודו שמור.
למאמר המלא בגלובס לחצו כאן

נוברטיס, ענקית הפארמה, תשקיע בגמידה סל 35 מיליון דולר תמורת 15% ממניות החברה ואופציה לרכישת השליטה ביצרנית טיפול בסרטן הדם באמצעות תאי גזע. האופציה לרכישת גמידה סל תלויה בהגעה לאבני דרך בנוגע למוצר שאותו מפתחת החברה - NiCord לטיפול בסרטן, והתשלומים יכולים להגיע עד 435 מיליון דולר.
את נוברטיס ייצגו בעסקה עורכי הדין דן הכהן, דניאל סקל ומיכל פרי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לאחרונה לעיריית חולון להסב קרקע ששטחה 21 דונם במרכז העיר לצורכי ציבור, ובהם מוסדות חינוך. מדובר בקרקע בבעלות המדינה, ברחוב ההסתדרות, שהוחכרה ב־1947 לקק"ל, וזו העבירה את זכות החכירה שלה לחברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל, הזרוע הכלכלית של ההסתדרות, לתקופה של 49 שנה עם אופציה להחכרה של 49 שנים נוספות. על הקרקע ממוקמים כיום סניף קופת חולים, בריכת שחייה, מגרש כדורגל עירוני, אולם התעמלות וקיוסק.

ההסתדרות עתרה לבית המשפט המחוזי בטענה כי ההפקעה אינה מידתית ומימושה יביא לבזבוז מיותר של כספי ציבור. העירייה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה טענו, באמצעות עורכי הדין איל ד' מאמו ויגאל יוסף ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', כי המטרה האמיתית של ההסתדרות היא לשמר את זכויותיה במקרקעין בתקווה שהייעוד ישתנה למגורים. השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי דחתה את העתירה וקבעה כי "אין להתערב בשיקול דעתן של המשיבות. מדובר בהחלטה בדבר ניצול המשאבים הכספיים של העירייה. העירייה לא הזדרזה להפקיע את המקרקעין כל עוד היתה סבורה כי היא אינה ההחלטה המתאימה בנסיבות העניין". בהמשך, על פי הערכה, תידרש העירייה לשלם להסתדרות פיצוי של מיליוני שקלים על ההפקעה.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

כבר שנים עומד המגרש ברחוב הירקון 277, שעליו עמד בעבר מלון שרתון הישן של תל אביב, כשהוא ריק ומגודר. מדרום למגרש מצוי גן העצמאות ומלון הילטון. המגרש נמצא בבעלות חברת אטבליסמנט נהל, שבה מחזיק היזם הנרי טייק, בעליו של מלון דיויד אינטרקונטיננטל.

התוכנית הראשונה הייתה למלון בשטח 22 אלף מ"ר, המאפשרים הקמת 400 חדרים ללא שטחי מסחר. תוכנית חדשה הגדילה את זכויות הבנייה למלון בשטח 34 אלף מ"ר. 17 קומות גובה, 600 חדרי מלון, בנוסף ל-3,000 מ"ר שטחי מסחר. עוד קובעת התוכנית החדשה כי בשטח המגרש יתווספו 300 מקומות חניה וכי רחוב חבקוק הצר יורחב מ-15 מטר כיום, ל-21.5 מטר. התוכנית אושרה וקיבלה תוקף בשנת 2006, אלא שאז התגלגלו תביעות פיצויים בגין ירידת ערך של המלונות הסמוכים לו, שהתנגדו לתוכנית.

צפונית למגרש ממוקמים שני מלונות קטנים. האחד מלון אלכסנדר ברחוב חבקוק 3-5, הצמוד בקיר משותף למלון הדירות בית חבקוק ברחוב חבקוק 7. בזכויות שני הנכסים מחזיקות חברות פרטיות ומשפחת שוב, פעילה ותיקה בענף הנדל"ן.
לאחר שהתוכנית קיבלה תוקף באוגוסט 2006, הגישו בעלי המלונות תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך מלון אלכסנדר ב-5 מיליון שקל, וירידת ערך מלון הדירות בית חבקוק ב-6.5 מיליון שקל ובסה"כ 11.5 מיליון שקל. זאת, כתוצאה לטענתם מגידול בעומסי תנועה, צפיפות, הטלת צל, פגיעה בנוף ואובדן פרטיות, וכן הגדלת שטחי מסחר.
מנגד טענו שמאי הוועדה המקומית ושמאית המקרקעין נחמה בוגין מטעם בעלי המגרש, כי לא חלה פגיעה בערך המלונות הקטנים וכי התוכנית החדשה אף תביא עמה גורמים משביחים, ובהם בניית מלון יוקרתי, הוספת שטחי מסחר והסדרת התנועה.

הוועדה המקומית דחתה את תביעת הפיצויים, ובעלי הנכסים הגישו ערר לוועדה מחוזית. באפריל 2012 קבעה ועדת הערר של מחוז מרכז כי ההכרעה תועבר לידי השמאי המייעץ אמנון נזרי, שדחה גם הוא את מרבית הטענות לירידת ערך. טייק טען באמצעות עו"ד איל מאמו ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', ובצירוף חוות-הדעת של בוגין, כי מדובר בתביעה לפיצויים הדומה לכל תביעה לפיצויים המוגשת בעיר צפופה ותוססת שאין לקבלה.

 

לכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

גל של התנגדויות הוגש בימים האחרונים לוועדה המחוזית ת"א כנגד תוכנית מתחם הדולפינריום בעיר: עמותת אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון הגישו התנגדות לתוכנית, וצירפו חוות דעת המעריכה כי ההטבה הכלכלית שתינתן ליזם, איש העסקים היהודי־גרמני יוסף בוכמן, עומדת על כ־1.2 מיליארד שקל - פי 31 משווי הנכס כיום.


גם תושבי שכונת כרם התימנים ובעלי עסקים באזור הגישו התנגדות באמצעות עורכי הדין איל מאמו ודנה פריד ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', בדרישה למנוע את הקמת פרויקט המלונאות והמגורים המתוכנן בעסקה, לטענתם בניגוד לאינטרס הציבורי. "לטענתם של המתנגדים, התוכנית המופקדת הינה תולדה של התנהלות לא ראויה, בלשון המעטה, של הרשויות הרלוונטיות - עיריית תל אביב ורשות מקרקעי ישראל. כמו כן, התוכנית עומדת בסתירה למגבמות התכנוניות הארציות והעירוניות העדכניות", נכתב.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.


לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

הרפורמה משנה את ההיררכיה של מוסדות התכנון בישראל, ומעניקה סמכות גדולה לוועדות המקומיות. המטרה היא לזרז בנייה, אבל המתנגדים טוענים שזה יאפשר לעיריות לעכב בנייה לדיור, יכניס אינטרסים פוליטיים ויגביר את הלחץ מצד היזמים.


הפרק התכנוני של הרפורמה, זה שייכנס לתוקפו מחר, צפוי לשנות את מרכז הכובד ולהחזיר את הסמכויות בהדרגה לוועדות המקומיות, במטרה "להיפרד לשלום מהוועדות המחוזיות", כפי שהגדירה זאת ראש מינהל התכנון בינת שוורץ־מילנר. במשרד הפנים מעריכים כי התוצאה המיידית תהיה צמצום הנטל על עבודת הוועדות המחוזיות בכ־15%.

עו"ד איל מאמו, יו"ר ועדת הערר המחוזית לשעבר במחוז מרכז, המכהן כיום כשותף במשרד אגמון, רוזנברג, הכהן ושות', סבור כי הסמכויות דווקא ינוצלו על ידי הוועדות המקומיות. בכנס מיוחד שערכה התאחדות בוני הארץ לאחרונה אמר: "יש ברפורמה החדשה סעיף שמדבר על 'תוכנית מצומצמת' - תוכנית שמאפשרת הקלות מזעריות כמו הזזת ווי בניין, הרחבת יחידות דיור עד 140 מ"ר או הוספת שטחים תת־קרקעיים. הרפורמה תאפשר ליו"ר הוועדה להפקיד תוכנית כזו בלי דיון בוועדה - זה דבר חדש ויש בו תעוזה. מאני מעריך שנראה ניסיונות להשתמש בסעיף הזה באופן מוגבר".

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את טענת מפעילת כביש 6 כי היא פועלת בהתאם לתקנות שהותקנו על-ידי הממשלה, ושלח את ציבור הצרכנים, שחשים כי הם משלמים ריבית מופרזת לכביש 6 בגין אי-תשלום חשבוניות בזמן – להלין על התקנות מול משרד התחבורה.
דרך ארץ יוצגה בהליך באמצעות עורכי הדין צבי אגמון ועינת שרקי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהו ושות' ועורכי הדין יובל גרייבסקי ועמית דר ממשרד יהודה רוה ושות'.
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

דייגי מכמורת תבעו כ-32 מיליון שקל מרשות הגז הטבעי, חברת נתיבי גז טבעי לישראל, חברת החשמל וים תטיס, בטענה  כי עקב הנחת הצינור התת-ימי להולכת הגז הטבעי צומצמו שטחי דיג המכמורת, ונגרמו להם נזקים. ביהמ"ש קבע כי התובעים לא הוכיחו כי נגרם להם נזק עקב הנחת צינור הגז, וכי "הנתבעים לא הפרו חובת זהירות כלפי התובעים ולא התרשלו כלפיהם בבחירת מקום הנחת הצינור וביצוע ההנחה. הם ידעו על קיומם, שמעו את עמדתם, הפגיעה הייתה מידתית ואפשרית על-פי הדין, כשלעומתה מתייצבים האינטרסים הלאומיים של הנחת צינור הגז".
את ים תטיס ייצגו עורכי הדין דעואל פלאי ודורון גולדברשט ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

בית המשפט העליון קיבל חלק מהטענות בערעור שהגישו פורן והמרכז למימוש זכויות רפואיות שבראשותה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע ב-2012 כי המרכז אינו רשאי להמשיך לייצג לקוחות, מכיוון שפעילותו מסיגה את גבול מקצוע עריכת הדין, זאת בניגוד להוראות חוק לשכת עורכי הדין. העליון קבע כי חלק מהשירותים שמציע המרכז לציבור - שאינם כוללים ייעוץ משפטי - אינם מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין, ולכן הם מותרים; בעוד ששירותים אחרים כן מסיגים את גבול המקצוע, ולכן הם אסורים.
ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של לשכת עורכי דין, ד"ר לימור זר-גוטמן: "שמעתי על עורכי דין שבעקבות פסק הדין של העליון מתכננים לסגור את הפירמות שלהם ולהקים מרכזים דומים, כי כך הם יוכלו גם לייצג לקוחות וגם לפרסם את עצמם".
את לבנת פורן והמרכז לזכויות רפואיות ייצגו בערעור לעליון עורכי הדין צבי אגמון, אילת גולומב-פלנר ויונתן קהת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' יחד עם עו"ד גיורא ארדינסט.
לקריאת הכתבות המלאות בגלובס לחצו כאן וכאן
לקריאת הכתבה המלאה ב TheMarker לחצו כאן
לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן

לקוחות יקרים,
בעת האחרונה פורסמו מספר עדכונים חשובים בנושא חברות וניירות ערך. עדכונים אלה כוללים:
1. תיקונים לתקנות החברות בנושא מערכת הצבעה אלקטרונית, אשר נועדו לקבוע הסדר, שמטרתו לעודד בעלי מניות בחברות ציבוריות לממש את זכויות ההצבעה שלהם באמצעות מערכת הצבעה אלקטרונית;
2. תזכיר הצעת חוק לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, הכולל גם מגבלות על מכירה במסגרת המסחר בבורסה, אשר בין מטרותיו לחזק את הבורסה כחלופה משמעותית למימון חברות היי-טק צעירות. במסגרת הצעת חוק זו מוסדר גם נושא מכירת ניירות ערך במסגרת המסחר בבורסה.
3. הקלות להוראות החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, הנוגעות למספר הדירקטורים החיצוניים ולהגדרת "חברת שכבה";
4. טיוטת עמדת סגל משפטית של רשות ניירות ערך להערות הציבור בנושא שיחות ועידה בין החברה לבין משקיעים קיימים ופוטנציאליים, אנליסטים, חברות דירוג, אמצעי התקשורת והציבור הרחב.

בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים אישר את ההסדר שאליו הגיעה רשות ההגבלים עם חמשת הבנקים שנחשדו בתיאום עמלות ובכך הסתיים תיק החקירה שהוגדר כתיק הדגל של הרשות נגד הבנקים. על פי ההסדר, שנחתם עם הבנקים, תסתיים הפרשה בקנס של 70 מיליון שקל, שישלמו חמשת הבנקים הגדולים לאוצר המדינה, או לחילופין, לסגירת התביעות הייצוגיות שהוגשו בנושא זה. זאת, לעומת תשלום קנס של 290 מיליון שקל שהציעה לפני 5 שנים הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, לבנקים.
עורכי הדין צבי אגמון והלה פלג ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ייצגו את בנק הפועלים.
לקריאת הכתבה המלאה ב The Marker לחצו כאן
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' גאה להציג את השותפים החדשים: שיראל גוטמן-עמירה, גלית פליישר-אברהמי וישי נ. איציקוביץ'.
לצפייה בעדכון המלא לחץ כאן

נכון להיום מונחות בפני בעלי המניות בקבוצת זאפ שלוש הצעות: ההצעה המשותפת של הקרנות סקיי ופימי להזרמת 80 מיליון שקל לחברה כנגד 50% ממניותיה; ההצעה של אקסל שפרינגר לרכישת זאפ במלואה תמורת 140 מיליון שקל; והצעה של קרן אייפקס לרכישת 60% לפחות ממניות זאפ לפי שווי חברה של 120 מיליון שקל. קבוצת זאפ (לשעבר דפי זהב) מאגדת כ-20 אתרי אינטרנט ופורטלים שונים, בראשם אתר השוואת המחירים ZAP, אתר זאפ-דפי זהב ופורטל המסעדות Rest. אקסל שפרינגר, שהצעתה היא כאמור זו שמשקפת לחברה את השווי הגבוה ביותר, מתכוונת למזג את זאפ עם אתר הלוחות יד2 (אותו היא רכשה בחודש שעבר מידי וואלה תמורת סכום עתק של 806 מיליון שקל), מה שצפוי לסכן את מעמדה של ההנהלה הנוכחית.
בעלי המניות בקבוצת זאפ, שהגדולים שבהם הם מנורה מבטחים, פסגות, כלל ביטוח ובנק הפועלים, כינסו אסיפה מיוחדת כדי להאיץ את הליך המכירה. במהלך האסיפה החליטו בעלי המניות על הקמת נציגות שתנהל מטעמם את הליך המכירה של זאפ, שזקוקה להון על מנת להמשיך לפעול. בכך, למעשה, הופקעו סמכויותיהם של למפרט ואלי בהנהלת החברה - שלעמדתה, הסיכוי שהממונה על ההגבלים יאשר לתאגיד המו"לות הגרמני את הרכישה הוא נמוך. זאת, על רקע העובדה שאקסל שפרינגר רכשה לאחרונה גם את אתר הלוחות יד2, שפעילותו חופפת בחלקה לזו של זאפ - קיבלה חוות דעת בעניין מעו"ד צבי אגמון, שקבע כי הסיכויים שהממונה על ההגבלים העסקיים יאשר לאקסל שפרינגר את הרכישה - נמוכים.
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

מתן מרידור, עורך דין בכיר שמייצג תאגידי ענק, מציג דעות מפתיעות בנוגע לתפקידו. הוא מאמין שיועצים משפטיים לא צריכים לקבוע מדיניות בחברות, וש"עו"ד טוב לא מייצר ערך לעסקה, אלא מקסימום לא מפריע ומאפשר לדברים לקרות"
לקריאת הראיון המלא לחצו כאן

עו"ד דן הכהן, שותף במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', התייחס לתפישה, לפיה לפני ועדת ששינסקי היה כאן "שוד של משאבי הטבע השייכים לציבור". לדבריו, "בשביל להשקיע צריך ודאות. צריך יציבות ולא היה פה שום שוד לפני הקמת ועדת ששינסקי. לא מדובר על מצב שרוסיה החליטה להפריט ואנשים פרטיים קיבלו נכסים. היה ים גדול שמי שרצה יכול היה לחפש שם. היו אולי 400 קידוחים ודבר לא הצליח ובשנות ה-90' המדינה החליטה לצאת מזה ועודדה יזמים פרטיים להשקיע".
לדבריו, התגליות לא הופיעו כמו מן מהשמים. "אלה אנשים מקצועים עם טכנולוגיה וחברות עם נסיון. עכשיו אומרים שהזרים משתלטים אבל בזכותם יש לנו את התגליות הללו, ואנחנו צריכים לחשוב, לא איך לחלק את העוגה, אלא מה לעשות כדי שיהיו כאן עוגות נוספות".
הכהן אמר כי "אנשי עסקים לא יודעים לתמחר סיכון רגולטורי. הם יודעים לתמחר סיכון מקצועי. יזם אומר לעצמו שיש פה כל הזמן שינויים. צריך לומר ליזמים בצורה ברורה - בואו תשקיעו ונבטיח לכם לקדם את ההשקעה בפרק זמן מסויים. קידוחי נפט זה מחקר ופיתוח עתיר הון עם סיכונים אדירים".
לקריאת הכתבה המלאה ב TheMarker לחצו כאן

עו"ד דן הכהן, שותף בכיר במשרד עו"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ומי שליווה את השותפות במאגר תמר, טען כי "ועדות הפכו לתחום הצמיחה הכי גדול במשק"
לציפיה בראיון המלא לחצו כאן

עו"ד דן הכהן, שותף בכיר במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', צוטט בועידת הסביבה ש המחר באומרו: "השקיעו המון כסף מכספי המדינה בחיפושי נפט וזה לא הצליח ואמרו ליזמים הפרטיים תשקיעו אתם וזה לא מן משמיים, זה חברות עם ניסיון ועכשיו אומרים 'הזרים משתלטים' אבל בזכות הזרים האלו יש לנו תגליות וצריך לברך על זה. אנחנו צריכים לחשוב לא איך לחלק את העוגה הזאת אלא איך יהיו עוגות נוספות. איך ליצור מצב שישי תגליות נוספות? זאת השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו".
לקריאת הכתבה המלאה ב BizPortal לחצו כאן

"חוגלה פעלה באחריות צרכנית שלוותה בקמפיין תקשורתי מסיבי כשהתברר לה על פגם בחיתולי הכותנה, ועל כך צריכה היתה לקבל ציון לשבח - לא תביעה ייצוגית. כן, ציון לשבח", כך טוענים נציגי החברה בערעור שהגישו בשבוע שעבר לבית המשפט העליון. הערעור הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מאפריל האחרון לאשר כייצוגית תובענה שהוגשה נגד החברה בשל דליפה מחיתולים ששיווקה בעבר.
לצד הערעור מבקשת חוגלה באמצעות באי כוחה, עורכי הדין יואב הירש, רוני מונק והדס פורת־רואש ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', לעכב את ביצוע תשלום הפיצוי ללקוחות החברה, כפי שנקבע במחוזי, עד שתושג הכרעה בהליך הערעור.
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

עיתון "מעריב" הגיש  תלונה לרשות ההגבלים העסקיים נגד דרישתו של העיתון "ישראל היום" לקבל לידיו את דומיין האינטרנט maariv.co.il. התלונה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מתן מרידור ומורן אומן ממשרד אגמון ושות', היא על מה שמכנים ב"מעריב" "ניסיון לבצע מיזוג בלתי חוקי". לדברי עו"ד מרידור, "העברת הדומיין של 'מעריב' על שם 'ישראל היום', אם הייתה נעשית בעסקה רגילה, הייתה מצדיקה עסקת מיזוג. וכאן הם מנסים לקחת את זה בצורה בלתי חוקית. מה 'ישראל היום' חושבים? שמישהו ירצה לקרוא את 'ישראל היום' ויחפש את 'מעריב', או שחשוב לה להפריע ל'מעריב' להצליח לצמוח. זו הסיבה היחידה ש'ישראל היום' רוצה את הדומיין - להפריע ל'מעריב' ולפגוע בתחרות."
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

מדריך ה Global Law Experts הכיר במשרדנו כטוב ביותר בישראל בתחום האנרגיה והעניק לו את התואר משרד השנה בישראל בתחום זה. המדריך, אשר נחשב ליוקרתי ואמין, מעניק את תאריו אחת לשנה, למשרד אחד בלבד מכל תחום התמחות ובכל ארץ.

סקטור האנרגיה הינו מרכיב בעל חשיבות אדירה בכלכלה הישראלית, בפרט בשנים האחרונות בהן התפתח הסקטור עקב המצאות גז טבעי מול חופי המדינה. הפיכתה של ישראל לבעלת עתודות גז משמעותיות הוביל גם למהפכה רגולטורית בעלת השפעה על השחקנים בתחום האנרגיה. משרדנו מהחלוצים בסקטור ומלווה את השחקנים העיקריים בתחום האנרגיה מראשית דרכם.

“The leading lawyers in Israel for gas” (Chambers Global 2014)

עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, לשעבר ראשת מחלקת התאגידים ברשות ני"ע ומי שנחשבה עד לאחרונה לשומרת-הסף של שוק ההון הישראלי ולמגינת "המשקיע הקטן", מצטרפת כשותפה למשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', ותנהל את מחלקת התאגידים.

"אני שמחה להצטרף לפירמה איכותית, שלה גם אופק צמחיה משמעותי. סביבת שוק ההון הפכה למורכבת מתמיד בשל שינויים באקלים הכלכלי לצד שינויי חקיקה ורגולציה, והקמת בית משפט כלכלי מהיר ויעיל. ביחד עם הצוות המקצועי במחלקה, המוביל בתחומו, בכוונתי לפעול בתחום של הקטנת חשיפות לחברות, בהטמעה נכונה של הוראות החוק החדשות, פירוק מיטבי של פרמידות, ליווי רכישות חברה על-ידי שחקנים חדשים ועוד".
לחצו כאן לקריאת הכתבה המלאה בגלובס
לחצו כאן לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט
לחצו כאן לקראית הכתב המלאה ב The Marker

דלק מבקשת לשלם 162 מיליון שקל למחזיקים בהתבסס על מנגנון בחוק הריכוזיות, שמאפשר פדיון מוקדם של אג"ח ללא צורך באישור המחזיקים.
קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה היא חברת ההחזקות הראשונה שמנצלת את המנגנון שהוסדר במסגרת חוק הריכוזיות, המסמיך את בית המשפט לאשר פדיון מוקדם של אג"ח תמורת תשלום הוגן למחזיקים - וזאת ללא צורך באישורם של מחזיקי החוב עצמם.
במסגרת מנגנון זה הגישו עורכי הדין אורי רוזנברג ואלירן עוזיאל ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', בקשה לביהמ"ש המחוזי בלוד לפדות את אג"ח דלק פטרוליום סדרה ז', שהיקפן הנוכחי נאמד בכ-133 מיליון ערך נקוב.
לחצו כאן לקריאת הכתבה המלאה בגלובס

עו"ד איל שרון ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', המייצג בתיק את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה, מסר בתגובה: "הוועדה המקומית מסתייגת מניסיונם של אלו המבקשים לנהל את ההליך השיפוטי באמצעי התקשורת, מתוך תקווה נכספת להתערבות ולהשפעה בדרך שאינה ראויה על הליך תלוי ועומד. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר ההליך דנן קשור בהליכים פליליים המתנהלים כנגד חלק מהצדדים. הוועדה המקומית מחויבת בהפרדת ההיגדים הציבוריים והתקשורתיים הנ"ל מהסוגיות התכנוניות והמשפטיות, ומשום כך מעדיפה שלא להיגרר אחר ניסיונות אלו, הגם שלטעמה את עיקרן ניתן ורצוי היה למנוע מלכתחילה ולא ליתן להן במה מיותרת".
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

תוכנית המתאר לעיר תל אביב שנידונה בימים אלה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפויה להכפיל את מספר יחידות הדיור הקיימות בעיר, כך אמרה היום סגנית מהנדס עיריית תל אביב אורלי אראל בכנס השנתי לתכנון ובנייה שערך הבוקר משרד עוה"ד אגמון, רוזנברג, הכהן ושות' במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

"מי שטוען כי תוכנית המתאר של תל אביב לא מוסיפה אף יחידת דיור פשוט טועה ומטעה", אמרה אראל בכנס. "כיום בנויות בתל אביב 187 אלף יחידות דיור, כאשר תוכניות מאושרות, ובהליכי אישור יוסיפו 85 אלף יחידות דיור נוספות", אמרה אראל. "תוכנית המתאר עצמה מוסיפה עוד 70 אלף יחידות דיור, ללא קשר לדירות שיכולות להתווסף מתוקף תמ"א 38, והתנגדות מהנדס העיר לתוכנית הוסיפה עוד 27 אלף יחידות דיור".

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

לקריאת הכתבה המלאה ב- ynet לחצו כאן.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

אורלי אראל, סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף התכנון בעיריית תל אביב, היא ממובילי תוכנית המתאר שבמסגרתה גובשה תוכנית הרבעים, ויחד עם צוות מתכננים גיבשה את המטרות והאסטרטגיה שיתוו את הדרך לבניית העיר עד שנת 2025. "הקווים האסטרטגיים שלנו בתוכנית הם: ת"א יפו כמרכז כלכלי תרבותי, עיר לכל תושביה מבחינת איכות ומחירי הדיור, ממשל עם הפנים לאזרח שיספק את הוודאות התכנונית וסביבה עירונית אטרקטיבית. מתוך אלה נגזרו המטרות", היא אומרת בראיון ל"כלכליסט" לקראת הכנס השנתי השלישי לתכנון ובנייה של משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ומרכז הלכה ומעשה.

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן.

מחקר שנערך עבור ynet מגלה כי מצוקת דיור או לא - רוכשי הדירות בישראל מוכנים להוסיף לתקציב רכישת דירה, לא פחות מ-250 אלף שקל כדי להתגורר ליד שכנים במעמד סוציו-אקונומי גבוה. בדקנו כמה עולה דירה ממוצעת בשכונה עם המדד הגבוה ביותר, למה משתלם יותר לגור לצד אוכלוסייה חלשה, והאם יש דרך לצמצם את הפערים ועל הדרך גם להוריד מחירים.

את המחקר ביצע עבור ynet אתר מדלן, המנתח את שוק הנדל"ן בישראל, לקראת הכנס השנתי השלישי לתכנון ובנייה של משרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ומרכז הלכה ומעשה, אשר ייפתח מחרתיים (ג') בתל-אביב. במסגרת המחקר, נבחן הקשר בין מחירי הדירות בשכונות ברחבי הארץ לבין המדד החברתי של הדיירים, על סמך עסקאות נדל"ן שבוצעו בשנתיים האחרונות. המדד חברתי הוא מדד רשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) המבוסס על 16 משתנים שונים, ובהם השכלה וחינוך, תעסוקה, רמת חיים, גילאי אוכלוסייה ועוד.

הפערים בין המחירים יוצרים פערים בין האוכלוסיות", מוסיף עו"ד איל מאמו, שותף בכיר ומנהל מחלקת התכנון והבנייה במשרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', המרכז את הכנס. מאמו סבור כי המדד החברתי של השכונות קשור, בין היתר, במיקומן הגיאוגרפי ובמרחק שלהן ממרכז הארץ; ולדבריו, אחת הדרכים לצמצום הפערים קשורה בפיזור אוכלוסין.

"כדי שלשכונות עם מדד חברתי נמוך תגיע אוכלוסייה איכותית יותר, יש צורך, בין היתר, בתשתית תחבורתית מצוינת - שתוביל את דיירי השכונות למקורות תעסוקה מרכזיים", הוא אומר. להערכתו של מאמו, לשעבר יו"ר ועדת הערר בוועדה לתכנון ובנייה של מחוז מרכז, שילוב של אוכלוסייה חזקה וחלשה יחד בשכונת מגורים יכול להוביל לצינון בביקושים - וכך גם להורדת מחירים.

לכתבה המלאה ב- ynet לחצו כאן.

עתירתו של ח"כ איתן כבל לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בנושא הליך הבחירה ליו"ר ההסתדרות נדחתה, ובכך נפתחה הדרך למינויו של אבי ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות.
בחודש מארס, אחרי שנדמה היה כי הוסרו כל המכשולים שעמדו בפני מינויו של ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות הכללית, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס קיבל את עתירתו הנוספת של ח"כ איתן כבל והוציא צו מניעה זמני לקיום הבחירות לתפקיד יו"ר הארגון. היום (ד'), כאמור, נדחתה העתירה.
זאת, בעקבות בקשתו של כבל לקיים דיון נוסף בנושא בהרכב של 5 שופטים, לאחר ש-3 שופטים של העליון קבעו כי יש לאפשר לבית נבחרי ההסתדרות לבחור את מחליפו של עופר עיני מבלי להקדים ב-3 שנים את הבחירות הישירות שבהן כל חבר הסתדרות רשאי לבחור.
את בינ"ה (בית הנבחרים של ההסתדרות) ייצגו עורכי הדין צבי אגמון ויונתן קהת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

אלי עזור, הבעלים של הג'רוזלם פוסט, ירכוש את מעריב בכ-4 מיליון שקל ואילו ישראל היום של שלדון אדלסון ירכוש את מקור ראשון ואתר NRG בכ-14 מיליון שקל.
בנוגע למיזוג בין "ג'רוזלם פוסט" ל"מעריב" קבע הממונה כי "חלקם המצרפי של 'מעריב' ושל 'סופהשבוע' ו'ישראל פוסט' (שני העיתונים הנוספים בקבוצת "ג'רוזלם פוסט") בתחום העיתונות קטן יחסית, וכי קיימים מתחרים גדולים ומשמעותיים אחרים בתחום. בהתאם נמצא כי השפעת המיזוג על התחרות היא זניחה ועל כן ראה הממונה לנכון לאשר את המיזוג".
עורכי הדין מתן מרידור ומורן אומן ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ייצגו את עזור מול הממונה.
לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן
לקריאת הכתבה המלאה ב The Marker לחצו כאן
לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, אישר היום (ד') את מכירת העיתון "מקור ראשון" ואתר האינטרנט NRG ל"ישראל היום" ואת מכירת העיתון "מעריב" לקבוצת "ג'רוזלם פוסט".

בתוך כך אושרה גם מכירת "מעריב" ל"ג'רוזלם פוסט" של אלי עזור, אותה ייצגו במגעים מול הממונה עורכי הדין מתן מרידור ומורן אומן ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מארקר לחצו כאן.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

הנאמן להקפאת ההליכים של העיתונים מעריב ומקור ראשון, עו"ד חן ברדיצ'ב, פנה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להפסיק ב-1.5 את הוצאתם לאור של העיתונים ולפטר את כל עובדיהם, אם הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, לא יאשר את מכירתם עד אז. ברדיצ'ב טוען כי העלויות החודשיות להפעלת העיתונים ואתר NRG עומדת על 6 מיליון שקלים לחודש - כספים שאינם נמצאים בקופת ההקפאה. בית המשפט הודיע כי יקיים דיון דחוף בנושא ב-1 במאי.

ברדיצ'ב סיכם עם איש העסקים אלי עזור ועם העיתון ישראל היום על רכישת מעריב ומקור ראשו ואתר NRG בכ-4 מיליון שקל ובכ-14 מיליון, בהתאמה. בשל אחזקותיהם בענף התקשורת, תנאי מתלה לביצוע העסקה הוא קבלת אישור מרשות ההגבלים. עזור באמצעות משרד אגמון, רוזנברג הכהן ושות', וישראל היום באמצעות משרד תדמור ושות', הגישו הודעת מיזוג לגילה בראשית החודש. אלא שגילה טרם נתן את החלטתו.


לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

האחים נקש יכולים לממש את היתר הבנייה שהנפיקה להם עיריית ת"א להקמת מלון בן 90 חדרים בדרך נמיר, סמוך למחלף גלילות. זאת, לאחר שביהמ"ש העליון סתם את הגולל על העתירות שהגישו 70 תושבים המתגוררים סמוך למתחם, כנגד ההיתר.
חברת פרוספריטי יוצגה על-ידי עורכי הדין איל מאמו ואיל שרון ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'

לקריאת המאמר המלא בגלובס לחץ כאן

בית הדין לעבודה אישר לשלם ליוצאי גופי המודיעין תוספת של עד 7% משום שאינם זוכים לביטחון תעסוקתי כמו עובדי המגזר הציבורי. הרקע לתביעה: הסדר דומה שקיים בצה"ל.

גמלאי המוסד והשב"כ יקבלו תוספת שכר רטרואקטיבית בגין היעדר ביטחון תעסוקתי. כך פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעקבות תביעה שהגישו שני יוצא השב"כ ויוצא המוסד, שביקשו להחיל עליהם תוספת שכר שניתנת מאז 2006 למשרתי הקבע בצה"ל. בשבוע שעבר הוסר החיסיון על הפסיקה שניתנה בחודש פברואר.

את התובעים ייצגו עורכי הדין אורי שורק, קרן שילר, תום כהנא ואסף נוימן מהמשרד.

לקריאת המאמר המלא בכלכליסט לחץ כאן

פיצוץ במטבח בדירה בחיפה הוביל להגשת כתב אישום נגד חברת "פזגז", נגד המנהל שלה ונגד טכנאי שהתרשל בתפקידו. בית המשפט הרשיע את הטכנאי בלבד וזיכה את פזגז מכל אשמה, ובכך הגדיר את גבול האחריות הפלילית בין החברה לבין עובדיה.

באמצעות עו"ד גלית פליישר ממשרדינו טענו הנאשמים שנקטו את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיהם פועלים כחוק, אך לא הייתה להם יכולת לצפות שהטכנאי, שפוטר ב-2010 בשל בעיות משמעת, ישקר להם. לטענת הנאשמים הם מקפידים על עריכת כנסים, ימי עיון, הדרכות מקיפות וקורסי רענון - שמי שלא משתתף בהם מפוטר לאלתר.

לקריאת המאמר המלא ב-ynet לחץ כאן

עו"ד ישי איצקוביץ, מנהל מחלקת עסקאות נדל"ן במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' המייצג חברות נדל"ן, מסביר כי רכישת דירות מצדם של רוכשים שחתמו על בקשות רכישה נעצרה, והדבר יוצר לחץ על השוק. "אפשר להשפיע על השוק באמצעות המע"מ, אבל לא באמצעות יצירת צוואר בקבוק", הוא אומר ומוסיף כי "לכן חשוב להחיל את ההטבה רטרואקטיבית".

בנוסף מסביר איצקוביץ, כי הקיפאון ברכישת דירות עלול להביא לכך שקבלנים ייקלעו לקשיים. "קבלנים נטלו הלוואות, נושאים בעלויות מימון והתחייבויות שלקחו מראש, כאשר הם מסתמכים על מכירת דירות שוטפת. אם תקופת ביניים תגרור אותם לקשיים כספיים, מי שייפגע מכך הם רוכשי דירות שכבר רכשו דירה בפרויקטים שעלולים להתעכב".

למאמר המלא בגלובס לחץ כאן

הרשת מבקשת למנוע מתנובה לממש את כוונתה להפסיק לספק סחורה לחנויות במושבים, אלא אם תקבל תשלום במזומן בלבד. בשעות הקרובות צפויה הרשת לפנות בתלונה גם לרשות ההגבלים העסקיים נגד תנובה. תנובה בתגובה: "לא קיבלנו את התביעה ולכן לא נוכל להתייחס".

ראשיתה של המחלוקת בין הרשת לתנובה, נעוצה במהלך התרחבות שמבצעת הרשת בשנה החולפת, במסגרתו התקשרה הרשת בהסכמי זכיינות עם כ-100 צרכניות במושבים ובקיבוצים ברחבי הארץ.

על פי ההסכם שנחתם בין הרשת לבין בעלי אותן צרכניות, תעניק להם קו אופ ישראל זכות שימוש בשם הרשת, ידע בדבר הפעלה קמעונאית ושיווקית, ייעוץ משפטי ועוד. התמורה העיקרית לאותן צרכניות מהצטרפות לרשת כזכיינים נוגעת להוזלת עלויות הנובעת מכך שהרשת תבצע את הקניות עבורן והצרכניות יהנו מתנאי הסחר המועדפים שיש לרשת המונה עוד עשרות סניפים בבעלותה ברחבי הארץ. במסגרת זאת, פנתה על פי הטענות הרשת לספקים בבקשה להחיל את הסכמי הסחר שלה עימם על הצרכניות ונענתה בחיוב, למעט מחברת קוקה-קולה ותנובה.

בעקבות כך, פנתה קו אופ לעו"ד צבי אגמון הנחשב מומחה לתחום ההגבלים העסקים, לקבלת חוות דעתו בנושא סירובה שלתנובה ולעו"ד דודי תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, לקבלת חוות דעת בעניין סירובה של קוקה-קולה. מהתצהיר שהוגש היום לבית המשפט עולה כי קוקה-קולה הגיעה בסופו של תהליך להסכמות עם קו אופ הטוענת כי תנובה הינה החברה היחידה שעמדה בסירובה.

עו"ד אגמון קבע בחוות דעת שהועברה למנכ"ל תנובה אריק שור, כי סירובה של תנובה להחיל ההנחות המסחריות שהחברה מעניקה לרשת קו אופ, על הצרכניות במושבים, מהווה ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי.

לכתבה המלאה ב-כלכליסט לחץ כאן

חברת הדירוג הבינלאומית צ'יימברס 
אנד פרטנרס (Chambers and Partners) מפרסמת היום את דירוג משרדי עורכי הדין הבולטים ל–2014.

הדירוג נחשב לאחד היוקרתיים בעולם המשפט. לקוחות ועורכי דין זרים נוהגים לעיין בדירוג כדי לבחור עורך דין מקומי או זר שייצג אותם בעסקות או בדיונים משפטיים בישראל, ומאחר שתאגידים בינלאומיים הם מקור הכנסה משמעותי ופוטנציאל להגדלת הרווחים של הפירמות הישראליות, לדירוג חשיבות רבה. הייחוד של דירוג צ'יימברס הוא בכך שמלבד פירמות, הוא מדרג גם עורכי דין בולטים באופן אישי.

לקריאת המאמר המלא ב-TheMarker לחץ כאן

שותפות פרוייקט "תמר" מדווחות הבוקר (ד') על חתימת הסכם נוסף. מדובר בהסכם לאספקת גז טבעי לשתי תחנות כוח באלון תבור וברמת גבריאל בהיקף של עד כ-4.5 מיליארד מטר מעוקב (BCM).

את השותפות במאגר תמר ייצגו עורכי הדין דן הכהן ואדי אשכנזי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

למאמר המלא בגלובס לחץ כאן.

השופטים קבעו כי בית נבחרי ההסתדרות יקבע בעצמו את מחליפו של עופר עיני עד לבחירות הכלליות בארגון בעוד 3 שנים‏.

את ההסתדרות ייצגו בהליך עורכי הדין צבי אגמון ויונתן קהת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ועורכי הדין יהושע חורש, רונן ברומר ואביתר אזולאי ממשרד ש. הורביץ. את ח"כ כבל ייצג עו"ד איתן לירז. ‏‎‎‏

לקריאת המאמר המלא בגלובס לחץ כאן.

החוזה הינו לאספקת גז טבעי בהיקף כולל של עד כ-3.3 מיליארד מטר מעוקב. תקופת הסכם האספקה צפויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של שנת 2016 ותסתיים בתום כ-15 שנים.

את השותפות ב"תמר" ייצגו בעסקה עורכי הדין דן הכהן ואדי אשכנזי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

למאמר המלא בגלובס לחץ כאן.

החוק "יזעזע את השוק וייתן כח לצרכן", כך אומרים בארגוני הצרכנים, אך שאר הגורמים בשוק סקפטיים. מהם היתרונות ומהם הכשלים בסעיפים המרכזיים? האם רשות ההגבלים העסקיים באמת יכולה לשלוט בשוק ובאיזו מידה? והאם הגבלת מספר הסניפים ושקיפות מחירים יביאו להורדת מחירים או דווקא להעלאתם? סעיפי החוק - בעד ונגד.

בועידת קמעונאות בה דיבר הממונה על הגבלים עסקיים, העלה עו"ד מתן מרידור טענות נגד החוק. מרידור, ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', שייצג את מנכ"ל שופרסל לשעבר אפי רוזנהויז, במשפט בו הורשע בנסיון ליצירת הסדר כובל ואחיו הוא סגן ראש אגף התקציבים באוצר, הצביע על החולשות של החוק (שהיה אז עוד הצעת חוק) מהכיוון הרגולטורי: האם לרשות יש בכלל סמכות ויכולת לנהל את שוק המזון?

"..רשות ההגבלים נדחפת למקומות שאינם ב-DNA שלה ולדעתי הם בעייתיים", אמר כשהשווה אותה לבית-המשפט העליון של אהרון ברק שהחליט כי "הכל שפיט", "הרשות עלולה להידחק למצב שבו 'הכל תחיר', אבל התחרות לא תפתור את הכל. תפקידה של הרשות לאפשר לשוק לעשות מה שהשוק יודע הכי טוב. אם הצרכנים לא יבואו בדרישה לקמעונאים ואם הקמעונאים לא יבואו לספקים שלהם בדרישה, שום רשות לא תוכל לייצר תחרות והניסיונות האלה יתחילו לפגוע בה."

"לפי חוק המזון, הממונה על הגבלים עסקיים יכול להיכנס לקמעונאי למדפים ולומר לו אתה לא מסדר אותם כמו שצריך. רק שהסמכות של הרשות לא נוגעת לאיך צריך לנהל חנות. רשות לתחרות אמורה לאפשר לתחרות להתבצע, כפי שהתחרות יודעת להתנהל. לא אמורים להיות סנטימנטים, לא לשחקנים לגדולים וגם לא לקטנים".

לקריאת המאמר המלא מ-ynet לחץ כאן

איש העסקים ליאוניד נבזלין רכש דירת מגורים בפרויקט וולדורף אסטוריה בירושלים תמורת כ–40 מיליון שקל (11.5 מיליון דולר). הדירה היא אחת מ–30 דירות היוקרה שנבנות בפרויקט שברחוב אגרון פינת דוד המלך בבירה, שבו עירוב שימושים של מגורים לצד מלונאות. נבזלין הוא מבעלי קבוצת הארץ.

את יזמי המלון ייצגו בעסקה עורכי הדין דעואל פלאי ודורון גולדברשט ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. דובר קבוצת נבזלין סירב להתייחס לידיעה.

לקריאת המאמר המלא ב-TheMarker לחץ כאן

בצעד חריג ביטל השבוע בית המשפט המחוזי מרכז את החלטתה של הוועדה המחוזית מרכז אשר סירבה לאשר לקיבוץ געש תוכנית לבניית 32 יחידות דיור בשטח של עד 160 מ"ר. ההחלטה והדיונים סביבה חושפים את השינויים בדרישות הנדל"ן של חברי הקיבוץ במהלך השנים. בעוד שבעבר היה נהוג כי הדירות בקיבוץ נבנו בשטח של 50–70 מ"ר, ב־2007 הוכנה תוכנית הבנייה של הקיבוץ אשר ביקשה להקים יחידות בשטח של עד 120 מ"ר, ואילו כעת גדל שטח הבנייה ליחידה וחברי הקיבוץ מבקשים להתגורר בווילות של עד 160 מ"ר.

בעתירה המינהלית שהוגשה באמצעות עורכי הדין אייל מאמו ואייל שרון ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', נכתב כי לקיבוץ תוכנית בנייה מאושרת מ־1983 וכי בכל התוכניות אשר התייחסו עד כה לקרקע המדוברת היא רשומה בהן כקרקע המיועדת לבנייה. הוועדה המחוזית לא אישרה את התוכנית ואף כתבה בהחלטתה כי ברור שכוונת התוכנית שאושרה בעבר לא היתה לאשר יחידות דיור בגודל ובהיקף המבוקש כעת.

לכתבה המלאה מ-כלכליסט לחץ כאן.

רשות ההגבלים  ביקשה להטיל 5 חודשי מאסר בפועל על אפי רוזנהויז, שהורשע בהפרת תנאי המיזוג עם רשת קלאבמרקט; בית המשפט יבחן המרת המאסר בעבודות שירות, אולם הדגיש כי אינו קובע עמדה בשלב זה.

בגין מעשים אלה הם הורשעו בשתי עבירות של הפרת תנאי המיזוג עם רשת קלאבמרקט שקרסה, ובארבע עבירות של ניסיון לעשיית הסדרים כובלים (קרטל). רוזנהויז וגידור הורשעו גם עבירה אחת של אחריות מנהלים.

"אפי בן להורים פרטיזנים ניצולי שואה", אמר עורך דינו, צבי אגמון, בתגובה. "הוא אח שכול למשה, שנהרג במלחמת ששת היום בתעלת סואץ. הוא היה ממקימי פרטנר וסופר-פארם".עוד אמר אגמון: "שמענו היום מיו"ר שופרסל אברהם ביגר, וממנכ"ל תנובה לשעבר, אריק רייכמן, מה הוא עשה לשופרסל. אני מציג מכתבים מאלוף דורון אלמוג, ועו"ד אורי סלונים (כיהן כיועצם של שרי הביטחון - ת"ג). היתה פה מעידה חד-פעמית, קצרת טווח, חסרת תכנון מוקדם. מעשה ספונטני. אפי לא גרם נזק לאף אחד, והוא לא השפיע על אף אחד. העבירה פוגעת רק בערך חברתי. מעולם לא הוטל עונש מאסר בפועל על ניסיון להסדר כובל. זה לא מידתי. אנחנו חושבים שיש להטיל על אפי עונש שבין קנס של מאות אלפי שקלים ומאסר על תנאי או שירות לטובת הציבור".

מלון חדש בבעלותם של האחים נקש, הבעלים של רשת אורכידאה, צפוי להיפתח בעוד 18-24 חודשים במיקומו של בניין המשטרה הישן ביפו בהשקעה של 300 מיליון שקל. המלון, שבנייתו החלה כבר לפני כשנתיים וחצי, ימנה 105 חדרים ויתנשא על פני ארבע קומות.

את הליכי התכנון והרישוי של המלון מלווה עו"ד איל מאמו ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת המאמר המלא ב-TheMarker לחץ כאן.

שותפויות תמר הודיעו היום על חתימת הסכם למכירת גז טבעי מהמאגר לחברות הירדניות Arab Potash ו-Jordan Bromine הפועלות בצדו הירדני של ים המלח. מכירת הגז תבוצע באמצעות חברה אמריקאית בשם NBL גז טבעי שבשליטת נובל אנרג'י המחזיקה בכ-36% מהזכויות בתמר לצד ישראמקו (28.75%), דלק קידוחים ואבנר (15.625% כל אחת) ודור גז (4%).
משך ההסכם הוא ל-15 שנה והיקפו הכספי הכולל מוערך בכ-500 מיליון דולר. במסגרתה ההסכם יסופק לחברות הירדניות גז בהיקף כולל של 1.8 מיליארד מ"ק (BCM). הגז יסופק למפעלים הירדניים באמצעות צנרת שתונח ממפעלי ים המלח הישראלים, שחוברו למערכת הגז כבר בשנת 2011.

את שותפות "תמר" ייצגו בעסקה עורכי הדין דן הכהן ואדי אשכנזי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

לקריאת הכתבה ב- ynet לחצו כאן.

שותפות הגז הטבעי תמר חתמה על חוזה למכירת גז טבעי לחברת אמישראגז. את שותפות תמר ייצגו בעסקה עורכי הדין דן הכהן ואדי אשכנזי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

רופאי בית החולים הדסה מאיימים לשבות אם הדסה לא תתחייב לשלם לחברת הביטוח "הראל" את פרמיית ביטוח האחריות הרפואית שלהם. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, אמר אתמול כי אם דרישתם של הרופאים לא תיענה, הם ינטשו את בית החולים, העובד כעת במתכונת חירום, בשעה 10:00.

אתמול התקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון בבקשת בית החולים להקפאת הליכים על רקע גירעון של 1.3 מיליארד שקל. בדיון השתתפו נציגי כל הצדדים המעורבים - הנהלת בית החולים, נשות הדסה, הרופאים, האחיות ועובדי המינהל והמשק, וכן נציגי נושים, בהם הבנקים, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. בתום הדיון הממושך הודיע השופט דוד מינץ כי ימסור את החלטתו בנושא היום.

עו"ד צביקה אגמון, נציג נשות הדסה, אמר כי "לבית החולים אין אגורה. אם לא נגיע להסדר והוא יגיע לפירוק, הפגיעה הכי גדולה תהיה בעובדים".

לקריאת הכתבה המלאה ב'הארץ' לחצו כאן.

על פי ההסדר על רז מזרחי, מנהל אגף מדי המים בארם הנמצאת בבעלות מלאה של ארד הבורסאית, ייגזרו חמישה חודשי עובדות שירות, שנת מאסר על תנאי וקנס של 45 אלף שקל. ארם היא מונופול מוכרז באספקת שירותי שיפוץ והסבות למדי מים.

את רז מזרחי מייצג עו"ד צבי אגמון ממשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

הסכסוך בבית החולים הדסה מחריף: ההסתדרות הרפואית מאיימת להשבית החל ממחר ב-10:00 את בית החולים באופן מלא אם לא תקבל העתק עדכני של פוליסת ביטוח הרשלנות הרפואית המכסה את רופאי הדסה.

בבית המשפט המחוזי בירושלים התקיים היום (ב') הדיון בבקשת בית החולים הדסה להקפאת הליכים, והשופט דוד מינץ צפוי להודיע על החלטתו עד מחר. במהלך הדיון היום ביקשו נציגי הדסה להותיר את הנהלת בית החולים, כולל הדירקטוריון והבעלים, על כנה בזמן ההקפאה. "באתי להדסה לאחר שעזבתי משרה מפנקת ומתגמלת. באתי במטרה לעזור", אמר המנכ"ל אביגדור קפלן בדיון. "מצאתי תהום ענקית בין הפעילות הרפואית־מחקרית המופתית לבין המערכת הניהולית שהיא מתחת לכל ביקורת. עשיתי ככל יכולתי בחודשים האחרונים. ניהלתי מו"מ עם הממשלה, עם נשות הדסה ועם נציגויות העובדים. דרכי לא צלחה ואני מאמין באמונה שלמה שביכולתי להשלים את המלאכה ולהביא את הדסה לחוף מבטחים. אפשר לרפא אותה. העובדים צריכים לוותר, הממשלה צריכה להכניס את היד לכיס. הפערים לא דרמטיים אם באים למו"מ בכנות ובתום לב. אני שם את הרקע והמוניטין שלי על כף המאזניים ומאמין שלא אאכזב גם הפעם".

הבקשה להשאיר את ההנהלה על כנה זכתה לתמיכתם של כונס הנכסים הראשי (הכנ"ר) וארגון נשות הדסה. בשיחה עם "כלכליסט" לפני הדיון אמר הכנ"ר פרופ' דוד האן דווקא סבור שמדובר במקרה מתאים לאפשר להנהלה להוביל את היציאה מהמשבר, במיוחד כיוון שקפלן וההנהלה הנוכחית אינם אחראים לו. עו"ד צבי אגמון, בא כוח הבעלים ארגון נשות הדסה, הסכים גם הוא למתווה לפיו עו"ד ליפא מאיר ימונה לנאמן בהקפאת ההליכים וקפלן יישאר מנהל בפועל. לדבריו, "בדירקטוריון של הדסה לאורך השנים ישבו הבכירים שבבכירים. נכון שהיה גם כשל ניהולי אבל חל גם כשל מובנה בבתי החולים הממשלתיים. נשות הדסה הזרימו במשך עשור כמיליארד דולר לבית החולים ואם יידרש עוד הן יעשו זאת". אגמון הוסיף במהלך הדיון כי "אנחנו מאמינים בקפלן ובהנהלה הנוכחית. אף אחד לא תופר ג'ובים, אנו רוצים שסמכויות הניהול תישארנה בידי קפלן שבכוחו להוציא את הדסה מהבוץ".

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

בשבוע שעבר מספר מנכ"לים ושותפים בחברות הגז ונפט בישראל דיברו בכנס גז ונפט של חברת ארנסט אנד יאנג ומשרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' במלון דן תל-אביב. הם ענו לשאלות בנושא "ייצוא גז טבעי מישראל והשלכותיו".

לקריאת הכתבה המלאה בביזפורטל לחצו כאן.

שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, מכריז בשנה האחרונה מעל כל במה אפשרית כי בכוונת הרשות להקל על חברות ועל שוק ההון, זאת לאור הבעיה ששוק ההון אינו ממלא את תפקידו הבסיסי — להוות מקום מפגש בין חוסכים למשקיעים.

לאור עלויות הרגולציה ההולכות ותופחות, לחברות קשה יותר להגיע לרף שמעליו ההפיכה לחברה ציבורית משתלמת. לחברות שנמצאות מתחת לרף פתוחות מעט מאוד אפשרויות מימון. המימון הבנקאי מצטמצם לאור הדרישות ההולכות וגדלות של הרגולציה להון עצמי מבנקים, ומשקיעים מוסדיים אינם מעוניינים בהשקעה בחברות קטנות.

מצב זה גרם להתפתחות ענף שלם של מימון זעיר — חברות שמתמחות בגיוס הון או בהלוואות עבור חברות ויזמים קטנים. המימון נעשה בדרך כלל תחת הפטור הקבוע בסעיף 15א(א)(1) לחוק ני"ע, שלפיו גיוס מלא יותר מ־35 משקיעים פטור מתשקיף וכן מיתר החובות המוטלות בחוק ני"ע ובחוק החברות על חברות ציבוריות.

פרשנות חדשה של רשות ני"ע לתקנת פטור על מימון תפגע ביכולת של חברות קטנות לגייס משקיעים.

לקריאת מאמר הדעה המלא של עו"ד איריס ציבולסקי חביליו, אשר פורסם בכלכליסט, לחצו כאן.

"המדינה חייבת לקחת תפקיד ביצוא הגז הטבעי - כי הוא גם אינטרס שלה, ויוכל להתממש רק בהסכמים בין מדינות" - כך אמר אתמול יגאל לנדאו, בעלי חברת רציו, השותפה (15%) במאגר לווייתן.

"המטריה המדינית חשובה מאוד, כדי להתגבר על האי־וודאות הפוליטית בעסקות יצוא, על סיכונים של סחר חוץ ועל סוגיות מס ואמנות מסחריות. לכן המדינה צריכה לתת כתף, היות שבסופו של יום, אף קונצרן בינלאומי גדול לא יסגור עסקה בישראל מבלי לקבל את ברכתה של המדינה שממנה הוא בא", הוסיף לנדאו, שאמר את הדברים בכנס גז ונפט 2014, שערכו פירמת ארנסט אנד יאנג ומשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, קרא אף הוא לממשלה לראות את עצמה שותפה בפרויקטי היצוא - היות שהמדינה זכאית לכאורה ל–60% מהכנסותיהם, וקרא לאמץ דירקטיבות בינלאומיות לתקנון ענף הגז, במקום לחתור למודלים חדשים ולעומתיים.


במהלך הכנס מתחו עו"ד דן הכהן ורו"ח יוסי אלפיה ביקורת על ההתנהלות האטית של הרגולטורים בענף, ועל היעדר קבלת החלטות נדרשות. מרידור השיב בטענה כי לדעתו היה צורך באיחוד כל גופי הרגולציה הנוגעים לענף תחת מבנה אחד - רשות אנרגיה.

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן.

המדינה תיאלץ לבצע החזרי וקיזוזי מס בהיקף של מאות מיליוני שקלים מול משקיעים שרכשו בשלוש השנים האחרונות יחידות השתתפות של חברות שעוסקות בקידוחי גז ונפט - כך עולה מדיון שנערך אתמול במסגרת כנס הגז והנפט שערך משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' בשיתוף פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

משקיעי הגז והנפט, אלו שקנו בשנים האחרונות יחידות השתתפות, מחכים כבר שלוש שנים שרשות המסים תסדר עבורם את הפטור ממס על השקעות. כך אמר הבוקר (ג') יוסי אלפיה, ראש תחום הגז והנפט בפירמת רואי החשבון ארנסט את יאנג.

לדברי אלפיה, הטענה היא שהנושא "תקוע" ומחכה לחתימת שר האוצר, ולאחר שיוסדר המשקיעים יוכלו לקבל החזרי מס על השקעות בחברות שביצעו קידוחי גז בשנים האחרונות. הדברים נאמרו בכנס גז ונפט שעורך משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' בשיתוף פירמת ארנסט אנד יאנג.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

ביוני האחרון קבעה ממשלת ישראל שניתן יהיה לייצא גז ללקוחות זרים ובהיקף של עד 40% מנפח המאגרים שהתגלו בישראל. למרות שנושא הייצוא אושר, ולמרות שחוזה ייצוא גז ראשון כבר נחתם מול הרשות הפלסטינית, בדיקת כלכליסט מעלה שמשרד האוצר ורשות המסים טרם השלימו עד היום את תיקוני החקיקה שמאפשרים גביית מס מלא על ייצוא הגז. בכנס גז ונפט שערך היום (ג) משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' בשיתוף פירמת ארנסט אנד יאנג הזכירו הנוכחים שמדובר בעוד מכשלה רגולטורית שעלולה להבריח משקיעים מלבוא לישראל, זאת כאשר הם לא יודעים כמה הם ישלמו למדינה.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט לחצו כאן.

השותפות במאגר הגז הענק לווייתן דיווחו היום (א') על חוזה ראשון למכירת גז. קבוצת דלק (באמצעות אבנר ודלק קידוחים), נובל אנרג'י ורציו מסרו כי חתמו על חוזה עם חברת Palestine Power Generation Company לרכישת גז להפעלת תחנת כח שתוקם באזור ג'נין, בצפון הגדה המערבית, בתמורה כוללת של כ-1.2 מיליארד דולר.

את השותפות במאגר לווייתן ייצגו בעסקה עורכי הדין דן הכהן ואדי אשכנזי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מארקר לחצו כאן.

לקריאת הכתבה בכלכליסט לחצו כאן.

לקריאת הכתבה בגלובס לחצו כאן.

לקריאת הכתבה ב- ynet לחצו כאן.

ניר פלג, לשעבר מבעלי המניות ומנכ"ל אבגול, וצחי סולטן, מבעלי כלל חיתום ושותפות חיפושי הנפט מודיעין, ממשיכים לשתף פעולה. חברת התשתיות אורד דיווחה אמש (ג'), כי החברה המשותפת של השניים, סולג, תזרים 10 מיליון שקל, בתמורה להקצאת 26.5% מהון המניות של אורד. ההקצאה תיעשה לפי מחיר של 1.52 שקל למניה, הגבוה מעט מהמחיר שבו נסחרת אורד, המשקף לה שווי של כ-38 מיליון שקל.

את סולטן ופלג ייצג בעסקה עו"ד אורי רוזנברג ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

לקריאת מאמרה של עו"ד יונה גושן-גוטשטיין "נושה באזור הדמדומים" בעניין המגמה המסתמנת מפסיקות בתי המשפט במסגרת הסדרי חוב והשפעתה על הבנקים בגליון מס' 19 (דצמבר 2013) של המגזין בנקאות לחצו כאן (עמ' 26).

ההליכים התכנוניים במדינת ישראל מתארכים כי הרבה פעמים ההגדרות שנתנו מנסחי החוק לא נתנו מענה לכל השאלות שעלו במשך הזמן", כך אמר עו"ד איל מאמו, שותף בכיר במשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות', בכנס השנתי שעורך מרכז הבנייה הישראלי בשיתוף מכללת נתניה במלון הנסיכה באילת.

"בקיבוץ געש למשל יש בעיה עם הגדרת תמ"א 35 ותמ"א 8, וכדי לאשר תוכנית מאוד פשוטה שם צריך להגיע לאינסוף וועדות תכנון", לדברי מאמו. "בנוסף, תוכניות רבות נתקלות בבעיה לאישור בגלל ההגדרה של 'מכלול נופי', שקובעת תמ"א 35 שהיא התנ"ך של המתכננים. בכביש מספר 1 למשל, רצו להקים תחנת דלק ולא קיבלו אישור בנימוק שתחנת דלק לא תואמת את המכלול הנופי לפי תמ"א 35. וזה לא משנה שבאותו אזור בכביש מספר 1 יש שלל מחלפים וכבישים, ודווקא את תחנת הדלק מצאו סותרת את המכלול הנופי הקיים. עדל בית המשפט העליון הגיעו עם זה וזה לא עזר".
בנוסף אמר מאמו, כי "צריך לאפשר יותר גמישות בעירוב שימושים. לא יקרה כלום אם יהייה מלונאות ומגורים ביחד. זה לא בסדר שהשוק מגדיר מציאות ואז מתאימים את הגדרות התכנון למציאות. ההגדרות פשוט צריכות להיות ברורות אך גם גמישות".

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן.

יו"ר לשכת השמאים מתח ביקורת על המלצות צוות "90 הימים" שמינה שר האוצר לפיד, כדי לבחון כיצד לקדם את תוכנית הדיור: "המדינה צריכה לבנות בעצמה דיור להשכרה". ביקורת גם על המהלך של שר הפנים סער, לפיו סמכויות התכנון יועברו לוועדות המקומיות: "התוכנית אולי תעבוד בת"א, אך מה לגבי מקומות אחרים? המדינה מעניקה סמכויות - ואז מטילה מגבלות".

בהמשך התייחסו משתתפי הפאנל, שאותו הנחה עו"ד איל מאמו ממשרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', למהלך האחרון של שר הפנים, גדעון סער. במסגרת המהלך, מבקש השר סער להגדיל את כמות הדירות שיכולים קבלנים לבנות על מגרש ל-30%, וכן להעביר את סמכויות התכנון לידי הוועדות המקומיות - ללא צורך באישור של ערכאות גבוהות יותר. עו"ד שירה ברנד, סגנית מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, ציינה כי "המהפכה הגדולה הולכת להיות בוועדות המקומיות - אין לה הרבה זמן למשחקים". על כך השיב דנוס, כי "בתל-אביב התוכנית הזו יכולה אולי לעבוד, אבל במקומות אחרים? אני מסופק".


בפאנל השתתפו גם מרים ארז, יו"ר איגוד מהנדסי ערים ומהנדסת העיר אור יהודה; עו"ד עוזי סלמן, יועץ משפטי של עיריית תל-אביב-יפו; עו"ד צבי שוב, בעלי משרד עוה"ד צבי שוב; ועו"ד אבי פורטן ממשרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. ארז ניסתה להביע אופטמיות באשר לרפורמה בתכנון ובבנייה, ואף ציינה כי היא "אמורה להיות הזדמנות לשינוי תרבות התכנון והבנייה בארץ". עם זאת, טענה כי "המדינה נוהגת בחזקת רוצים - אבל לא יכולים, רוצים - ופוחדים, נותנים סמכויות - אך מגבילים".

לחצו כאן לקריאת הכתבה המלאה ב- ynet.

מאכרים שסוחרים בחתימות שהוציאו מדיירים תמימים, שהפכו לבני-ערובה, ויזמים מתחרים שמיהרו להחתים כמה שיותר דיירים - החתימות שתוקעות תוכניות פינוי-בינוי לשנים.

מימוש פרויקטים של פינוי בינוי הוא עניין רווי מכשולים, הקשורים בדרך כלל בסחבת בוועדות התכנון או בדיירים סרבנים. במקרים מסוימים, הפרויקטים תקועים אף שמדובר במתחם מוכרז, עם תוכנית מאושרת, והסכמה של 100% מהדיירים לביצוע הפרויקט. הסיבה: הדיירים חתמו ליותר מקבלן אחד על הסכמה לביצוע הפרויקט, או לחילופין חתמו לקבלן חתימות שסוחר בהן ודורש מיזמים מיליוני שקלים בעבור החתימות.

"יש בהחלט מקרים בהם חברה תשלול מראש טיפול במתחם פינוי בינוי בגלל העובדה שיש כמה דיירים שכבר חתמו על מסמך מול מתווך או 'מאכר'", אומר ישי איצקוביץ ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. "זו אחת השאלות הראשונות שיזם שואל את הנציגות לפני התחלת קידום הפרויקט. זה מפיל לא מעט פרויקטים כי ריבוי חתימות מרתיע את החברות. לפעמים בעלי דירות חותמים על מסמך בלי לדעת שהמשמעות שלו היא שהם מחויבים לא לנהל משא ומתן עם אף גוף אחר למשך חמש שנים. במקרים אחרים גם ראיתי חוזים שאמרו שהחוזה תקף חמש שנים מיום שיש 80% מחתימות לפרויקט. זה אומר פחות או יותר תקופת זמן בלתי מוגבלת".

בג"ץ בהרכב של 7 שופטים סיים את הדיון בעתירות להסדרת יצוא הגז. ההחלטה תימסר במועד מאוחר יותר. בג"ץ נדרש להכריע למי הסמכות להחליט בעניין, לרשות המחוקקת או המבצעת. הממשלה קיבלה החלטה על 40% יצוא, והעותרים טוענים שאת עקרונות ההסדרה יש לעגן בחוק בכנסת.

עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים, הגן בפתיחת הדיון על סמכותה וזכותה של הממשלה לקבל את ההחלטות. השופטים סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין הקשו, מדוע לא להעביר את העניין לכנסת. הלמן הדגיש את ממד הדחיפות. "אף אחד לא יקבל מימון לפיתוח מאגרים בלי שיבטיח את ההשקעה. ההסדרה היא לא רק בסמכות הממשלה אלא חובתה להסדיר וכשאין פגיעה בזכויות יסוד, אין הצדקה להתערבות בג"ץ".

עשרות רבות של פעילי סביבה גדשו את אולם ג' של בית המשפט העליון. חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואבישי ברוורמן הגיעו. השופט רובינשטיין: "כשמדובר בנושא כזה עוצמתי ומהותי למה זה לא מצדיק דיון פרלמנטרי כדי להבטיח את זכויות היסוד של הציבור?". לעומת זאת רמזה השופטת חיות כי הכנסת יכולה לחוקק, אם היא סבורה שיש רוב לבצעת חוק פרטית.

הלמן הסכים עם חיות והשיב לרובינשטיין: "הנושא כבד, אף אחד לא יודע כמה ייקח לוועדת הכלכלה להכין את החוק ואחר כך יהיו עתירות לבג"ץ נגד חוקתיות החוק. ב-2015 כבר לא יספיק הגז שיגיע מקידוח תמר וצריך לקדם את הפוטנציאל של לווייתן. להיכנס לחקיקה זה להיכנס לתקופת ערפל לא ידועה".

הלמן הדגיש את הרציונל הנוכחי של חוק הנפט שמספק את הסמכות לממשלה: "החוק מאפשר לבעלי החזקות לייצא הכל, אבל מסמיך את הממשלה להגביל על מנת להבטיח את התצרוכת המקומית".

עו"ד צבי אגמון שמייצג את דלק תמך בעמדה זו: "מתן שיקול הדעת לשר לתעדף את התצרוכת המקומית מייצר את האיזון הנכון. אם זה לא מוצא חן בעיני העותרים זה לא הופך את החלטת הממשלה ללא חוקית".

לחצו כאן לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט.

במסגרת ערב העיון, עו"ד יואב הירש, ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' התייחס לכמות ההולכת וגדלה של תביעות יצוגיות שמוגשות. לדבריו מוגשות למעלה מ-1000 בקשות אישות לשנה ומידי יום כ-5 בקשות. "אם שואלים אם זה טוב, התשובה היא מעורבת. מצד אחד התביעות הרבות גורמות לחסימות עורקים בבתי המשפט אך מצד שני התביעות הייצוגיות לא עוברות באף גוף עסקי כלאחר יד". הירש הוסיף כי בעקבות גל התביעות הייצוגיות בנושא היום אף גוף מסחרי לא יעז להקטין את גודל האריזה של המוצר מבלי להודיע על כך לצרכנים".

לקריאת הכתבה המלאה בדה מארקר לחצו כאן.

תעשיות רכב נצרת, מקבוצת מכשירי תנועה, רכשה את הפעילות של ח.קליין תמורת עשרה מיליון שקל.

קבוצת מכשירי תנועה של משפחת נטע ממשיכה בניסיונות לשנות את הפעילות של מפעל תעשיות רכב נצרת (תע"ר) שברשותה. המפעל מתמחה בהרכבה של רכבי סיור עבור צה"ל, ובראשם סופה ואביר.

לדברי איתמר גיבתון, סמנכ"ל מכשירי תנועה: "העסקות בתחום קטנות, וההזמנות רחוקות מדי אחת מהשנייה כדי לייצר כדאיות להפעלת מפעל תעשייתי". על כן, החברה רכשה באחרונה את חברת זיטמן, המייצרת מתקנים לטיפול באשפה, וכעת את יצרנית הנגררים הותיקה ח.קליין. "נגררים הם כלי רכב בלי מנוע", אומר גיבתון, "אלה מוצרים מתוחכמים, שצריכים לעמוד בתקינה ולהיות מאוד בטיחותיים".

את קליין ייצגו, בין היתר, עו"ד דעואל פלאי ודורון גולדברשט ממשרד אגמון ושות' ורוזנברג הכהן ושות'.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מארקר לחצו כאן.