ביום 9 במרץ 2026 פרסם בית המשפט העליון פסק דין חשוב בדיני התחרות בעניין החברה המרכזית להפצת משקאות, שהיא מונופול מוכרז בשוק משקאות הקולה.
פסק הדין עסק בעיקר בשלוש סוגיות: רף ההוכחות ועוצמת הראיות הנדרשים לצורך הטלת עיצום כספי, סעיף בהסכמי הסחר של החברה שאפשר לה לבטל את ההסכם עם לקוח שצמצם רכישות באופן משמעותי, ומדיניות החברה כלפי ייבוא מקביל.
בית המשפט אישר את עיקר הקביעות נגד החברה ביחס לסעיף ההסכמי, וקבע כי די בכך שהסעיף יוצר אפשרות סבירה לפגיעה ממשית בתחרות, גם בלי להוכיח פגיעה בפועל, וכן הבהיר כי עיצום כספי הוא כלי אכיפה מינהלי ולכן אינו מחייב רף הוכחה פלילי.
מנגד, ביחס למדיניות הייבוא המקביל התקבל ערעור החברה, לאחר שנקבע כי לא הוכח שבתקופה הרלוונטית התקיים ייבוא מקביל חוקי, ולכן לא הייתה תשתית מספקת לקביעות ההפרה בפרק זה. בהתאם, בוטל רכיב העיצום שיוחס לנוהל הייבוא המקביל, והעיצום הכולל הופחת.